ראשית אניח כמה הנחות
* בישראל מייצרים יינות טובים מאד.
* רוב נקודות הייחוס של יינות לבנים בעולם, גם אם מבוססי טרוואר, הם יינות זניים. שרדונה משאבלי, סוביניון בלאן מסנסר, פואי פומה או מלבורו, ריזלינג מהמוזל ועוד.
* עד היום, נראה כי הסיכוי להתחרות בנקודות הייחוס באקלים ים תיכוני נועד לכישלון. היינות הישראלים טובים מאד לדעתי, אך כשהזנים הלבנים יורדים דרומה, לאזורים החמים יותר, הם מקבלים ביטוי שונה. נקודת הייחוס תפוסה, לעולם נייצר יינות שונים.
* בהתחשב ב 2 ו 3 אין לחפש את היין ה'ישראלי' ב'זן ישראלי' אלא בסגנון ישראלי המתקשר עם המיקום של ישראל באגן הים התיכון. אקלים חם אומנם, אך לא קיצוני ונוח למדי בשל העדר גשמי קייץ וגלי חום מתונים שבהרים נשברים מידי ערב.
* לזנים 'ים תיכוניים' יכול להיות ייתרון, אך בהחלט ניתן לייצר סגנון ייחודי גם מזנים 'צפוניים'.
לטענתי, סגנון יין ישראלי יציג יינות ארומטיים במידה, אך ללא ביטוי זני מובהק בהתייחס לנקודת הייחוס, עם חצמיצות טובה, גוף עשיר, סמיך, מורכב ומעט שמנוני. יינות שיתאימו לאקלים, למטבח ולטמפרמנט הישראלי - ים תיכוני. מכיוון שאני מבקש להתרחק מההשוואה הארומטית לזני המקור, בלנדים בין זנים מסייע ליינן בהשגת הארומטיות, החומציות והמורכבות ומגוונים את האפשרויות שבידו בכדי לייצר את היין בו יחפוץ.
בפארפרזה על הפתגם האמריקאי, בטעימה באיש הענבים ביקשתי To Taste the Talk ולא רק To Talk the Talk כנהוג לעיתים.
לפיכך, טעמנו יינות ידועים ומצטיינים מספרד, סיצליה, סרדיניה, מה Dao בפורטוגל ומ Languedoc ו Vacqueyras בדרום צרפת. לצד יינות אלו הוצגו יינות ישראלים אשר לתפיסתי מייצגים השקפה דומה. כך טעמנו כישור לבן, ללא חבית, מורכב מסוביניון בלאן חומצי וירקרק וויונייה מעט בשל יותר, וקצת טאני ושמנוני, וכן שלושה יינות שתססו ושהו כמעט שנה בחביות - הויונייה של אורטל, ארומטי, עשיר ופריך ועם זאת חומצי ורענן; 'עמק ברכה' מגוש עציון, בלנד מבוסס ויונייה עם רוסאן ושרדונה ו'להט לבן' עם רוב לרוסאן ותוספת של ויונייה להעצמת המורכבות הארומטית והרעננות של הבלנד.
על לפחות דבר אחד הייתה הסכמה גורפת, היינות כולם דיברו ב'אותה שפה' והציגו סגנון מובהק שאינו תלוי בהכרח בזן הענבים.
אסיים בהצעת מתכון לייצור יינות לבנים ישראלים בעלי חשיבות בינלאומית
* Site Selection - כרם הנטוע באחד מהאזורים הקרים בישראל.
* בציר ברמת סוכר מתונה - לשימור חומצה טבעית גבוהה, טריות ואלכוהול מתון.
* בניית גוף ומורכבות מפירוק שמרים (lees contact), משימוש מושכל בעץ, ולעיתים תסיסה מלולקטית (יכולה לתרום כאשר החומצה הטבעית גבוהה). זאת במקום בניית גוף מאלכוהול וסוכר גבוהים.
* השגת מורכבות ארומטית ואיזונים ע"י בלנדים (של זנים שונים ו/או תסיסות שונות).