דליה ואייל, מארחים בחלל המסעדה כבר שנים רבות תוך שהם משנים את הסגנון מכזה המושפע מהצרפתי לפורטוגזי (אבל לא רק) גם בתחום האוכל וגם בתחום היין. זה לא פגע כהוא זה בסגנון, באיכות או בגישה הקפדנית, זה הראה כמה וורסטילי שף מעולה יכול להיות ומארחת/מלצרית/שף-קונדיטורית כמו דליה יכולים להיות.

התחושה היא באמת ביתית ואם לשפוט גם לפי המראה וגם לפי היחס והמכלול הגסטרונומי כמעט אישי וכפרי. איש נכנס למסעדה קטנה בעיירה אי שם באירופה, ככה הייתי מתחיל את הספר שבו הייתה מוזכרת המסעדה לו הייתי כותב כזה. דליה מכירה את הלקוחות חלקם באופן אישי ולא בכדי, טשרניחובסקי 6 זה לא מקום שאוכלים בו והולכים, זה מקום שחוזרים אליו שוב ושוב.

הזוג עשה לעצמו "חיים קלים" בכך שהם מייבאים את היינות. פעם בעיקר מבורגון שבצרפת והיום מפורטוגל רבתי. זה מאפשר להם להביא יינות זולים יותר ונגישים יותר מאשר אלו של בורגון וכאלו שמתאימים למנעד רחב מאוד של הדברים שהמטבח מוציא. החלטה בהחלט נכונה, אם כי אני בטוח שאפשר היה למכור את היינות במחירים יותר שפויים ונגישים, כהחלטה ומדיניות ודווקא כשאין פערי תיווך – לכל הפחות במסעדה.

האוכל כפי שכבר רמזתי, נפלא! את ארוחתנו האחרונה ליוו מנות ראשונות – פשטייש דה בקלאו (לביבות דג קוד מומלח, קרם עגבניות וקוקוס) וטרין סרדינים (עם בצל מקורמל, צימוקים אוזבקיים, ביצה ולחם קלוי). שתי המנות תענוג אמיתי של עשייה מדוייקת וטעמים מופלאים. מנות מומלצות אחרות הן הפולנטה עם ארטישוק ותרד, מנת קולורבי בתנור ומנת קרוקט שפונדרה.

למרבה ההפתעה (הטובה), קיבלנו מנת טונה אדומה צרובה עם פסטו הדרים וקשיו, פילה תפוז וצנונית – הטונה כאילו נולדה לרגע הזה. לא יודע איך שרדה עד כה מבלי לממש את ייעודה. טעמים נפלאים שנשזרים זה בזה בצורה מושלמת.

למנות עיקריות הזמנו שוק אווז קונפי ברוטב פורט מלווה בפירה וירקות. מנה שמלווה את המסעדה כבר שנים רבות ומעולם לא הכזיבה. תמיד עשויה לעילא ועילא. עוד הזמנו פילה דג צרוב על קרם שורשים וירקות. טעים!

את המנות ליווינו ביינות פורטוגלים כמובן – האחד Niepoort, Dialogo, Tinto 2019 ואילו השני Luis Pato, Vinhas Velhas Tinto 2016. שני יינות אדומים, נהדרים שהתאימו למנות שאכלנו והותאמו על ידי השף עצמו. האמת היא – איך אפשר לומר לא ליין פורטוגזי עם התוויות המשגעות והקלילות שלהם. זה רק נראה שהם מתייחסים ליין בקלות ראש אבל בעצם, הלוואי והרבה יותר תוויות היו נראות כך.

ועוד כמה מילים על הקינוחים. עצה ידידותית ממני או אם תרצו הנחיה – לא אומרים "לא" לקינוחים של דליה. לא כי לא נעים. לא נעים, כפי שסבתי הייתה אומרת זה ללבוש מכנסיים דרך הראש. פשוט כי הקינוחים של דליה פשוטים ומצויינים. היא אלופת הפאי ובכלל אישה שתשמחו לשוחח עימה.

לסיכום, אתם עוד קוראים? לכו לאכול משהו...מחכים לכם בבית של דליה ואייל.