נעים בשטח
ויניפדיה
מאמרים ודעות
יינות ישראל
כתבות מהעולם
ביקורת מסעדות
אלכוהול
תערוכת קוניאקים
פסטיבל DRINKS
פסטיבל-cocktails
חג היין
בציר הזמן
TerraVino
פסטיבל White
יקב אשרה
איש הענבים
ביקורת מסעדות
ביקור ביקב
טיולים
טעימות יין
טעימות אלכוהול
נעים בשטח
על סדר היום
יין
יקב ישראל
(0) הצג תוצאות
בית הספר ליין
4411
פרסומות...
יאיר גת - יין היום
כתב היין יאיר גת מתראיין בתל אביב אפופת אדי האלכוהול - גן העדן העירוני שלו
מאת: קלייטמן קובי
פורסם ב 13.08.2017

בספטמבר הקרוב ימלאו לו 53 וכפי שהוא מגדיר יש לו "אישה ושני ילדים בפועל". הוא חלוץ יין שמאלי שמלווה את התעשייה מאז התעוררה לה משינת חורף ארוכה ומנומנמת כאילו ארעה לה "תסיסה ספונטנית". אם תקראו את הריאיון כולו תגלו למה נראה לי שסך הכל טוב לו פה, אבל הוא היה רוצה יותר, ולמה הוא אחד מכתבי היין המגניבים והכנים שיש לנו.

יאיר גת, איש פרסום ועיתונאי מזה שנים רבות, חי בתל אביב יחד עם אשתו, ילדיו הבוגרים וכלבתו הנאמנה. לפני שהפך וסיחרר כוסות עם נוזל בתוכן, היה לידיו שימוש אחר לחלוטין. גת, למי שאינו יודע, הוא הרוקיסט שבחבורת כתבי היין הישראלים. היה זה המקצוע הראשון שלו וכדבריו "עשר השנים המאושרות של חיי". הוא סיים את המחזור השני של בי"ס למוסיקה רימון ועבד כמוסיקאי פעיל מהמחצית השניה של שנות ה 80 ועד שנות ה 90 כבסיסט של להקת בלאגן (זוכרים את "גברים מקצוענים" ו"שקט"?), חבר להקת ז'ק מיראז' ולהקת מוסקווה. אז מה קרה? הוא הבין שפלי מרד הוט צ'ילי פפרס הוא לא יהיה והפרנסה לא דופקת על דלתו להעיר אותו, אז הוא חתך אבל לא זנח והעיסוק חוזר בכל כמה שנים. "נוסטלגיה זה הסם הגדול מכולם" הוא אומר.

בקיץ הקודם, גת ודן תורן עשו יחד פרוייקט בשם "תסיסה ספונטנית". הוא הבין שלחבר אנשים ליין דרך היין לא הוכתר כהצלחה גדולה עד כה, אז הוא בא להם בהפוכה וניסה לחבר אנשים ליין דרך סיפורים, מוסיקה. לכל ערב הותאמו סיפורים ושירים והמשתתפים הסבו סביב שולחן למפגש עם נושא משתנה ביין שארך 3-4 שעות.

הפואמה, הבוהמה וסבא פיינשמעקר
גת הגיע לכתיבה לגמרי במקרה. בשלהי שנות ה 90 פנה גת לעבודה ממוסדת בתחום הפירסום בו הוא עוסק גם היום כפרילנס. חבריו דבורית שרגל ויובל נתן שעבדו במגזין "רייטינג" קראו לו לכתוב עימם במגזין. "היינו נפגשים, צוחקים, שותים כחברים, לא כתבתי יותר מפרוספקט או טקסט למודעה. הבעיה העיקרית הייתה שאין לי על מה לכתוב. עד שדבורית התקשרה ואמרה שצריכים לכפולה של אוכל בשם 'טוחנים' טור צד, 120 מילה על יין ואלכוהול. אמרתי בסדר, לשתות אני יודע, לדבר על זה אחרי אני יודע, קצת היכרות מסבא שלי".

לסבא, אגב, יש חלק לא מבוטל בסיפור. סבו של גת, שהיה בכיר בקרן היסוד, נסע הרבה לחו"ל בשנות ה 70, ימים בהם ישראלים לא היו מורגלים בכך. סבו לימד אותו לעשות עניין מאוכל ולימד אותו לאכול קודם כל עם העיניים. "את זה צריך לאכול בֵּמֵבִינוּת, תן ביס ותראה מה זה עושה לך" היה אומר לו הסבא.

כך נולדו שתי האהבות של גת קולינריה וכתיבה. רצה הגורל ואחד המדורים שהוא הכי אהב לעשות נפל על תחילת תור הזהב של היין הישראלי בישראל. פתאום היין הפך לנושא שיחה. "רוגוב ז"ל ואני היינו היחידים שהיה להם מדור קבוע על יין ואלכוהול בתפוצה ארצית. חודש אחרי שהתחלתי לכתוב התחילו טלפונים ואני כבר טס לקצרין להשקה של יקב רמת הגולן. מבחינת הבנה, לא מבין כלום, הכל מאוד מעורפל, לא היו לי שום הכשרות אבל היו אינסטינקטים. מה שהיה לי חשוב וחשוב עד היום זה לא לקחת את הדיבור למקום שאף אחד לא מבין. היה לי ברור שאני כותב במגזין טלוויזיה ולא לקהל של 'הארץ'."

לחתור עם כפית באוקיינוס של ידע
לאחר שנה פנה גת ללימודים אצל ברי ססלוב וגילה שהאינסטינקטים שלו די טובים. סוד הלימוד שלו בתקופה שלאחר מכן טמון בהקשבה, הקשבה לוותיקים והמנוסים ממנו. למרות שהוא החל את כתיבתו גם מיין וגם מאלכוהול משהו ביין קוסם לו יותר. "ביין זה אוקיינוס שאתה מבין שאתה חותר בו עם כפית ובחיים לא תגיע לקצה שלו".

היום גת כותב בעיתון "ישראל היום", באתר סנהדרינק, כותב אחת לשנה מדריך יין עליו עוד ידובר בהמשך וגם מבקר מסעדות בוידאו עבור האתר של רשת.

אפשר להתפרנס מכתיבה על יין?
לא, זה לא מספיק. גת מייצר גם תוכן שיווקי וממשיך להיות קופירייטר לצד עבודתו בתחום היין והאלכוהול. "מה שהיה לי ברור מהיום הראשון זה שעם כל הכבוד לכתיבה, פרנסה לא תהיה מזה, בטח לא בעברית". המצב ימשיך להתדרדר לטעמו, אבל הוא מפזר סיכונים ואף פעם לא ממקד את עשייתו בדבר אחד. מצד אחר הוא גם לא חושב שהיה רוצה להתפרנס רק מהתחום הגסטרונומי: "הייתי משתעמם, זה מגוון אבל בסוף אתה יושב מול מחשב וכותב. מ 20% אתה נהנה. כמו בחיים".

אחד הפרויקטים היפים שעשה גת היה לקראת סוף בציר 2012. הוא עלה על קטנוע ובמשך חודש נסע ברחבי הארץ ממורדות החרמון ועד נאות סמדר, נפגש עם 30-40 יקבים בישראל. "אני חושב שהבנתי שבסוף הכל זה אנשים ושאנחנו כמבקרים צריכים להגיד את זה לעצמנו כל יום. אף אחד לא קם בבוקר עם מזימה לעשות יין מחורבן ולמכור אותו במיליונים. המוטיבציות חיוביות, אף אחד לא מחפש להזיק". הרעיון נמכר לעיתון ישראל היום ובמשך חצי שנה, אחת לשבוע התפרסמה עוד פיסה מהחוויה הזו.

הרומן המוזר שלי עם ישראל היום

"אני שמאלני, אתה יכול להגיד, שאני שמאלני. כן". כך עונה לי גת כשאני מוודא מהי נטייתו הפוליטית של מי שמחד כותב בעיתון ישראל היום ומאידך כתב עם גל זוהר את "מדריך היין הישראלי החדש" ובחר שלא להכניס לתוכו את יקבי יהודה ושומרון (רמה"ג כן). איך זה מסתדר? ובכן, עם אידיאולוגיה לא הולכים למכולת.

למרות הצקותיי בנושא הפוליטי, טוען גת "...לא חתכו או ערכו אותי מעולם, לא הכווינו אותי מעולם. בן אדם צריך לעשות מה שהוא צריך לעשות. המוסף שאני כותב בו הוא סוג של מובלעת בישראל היום שמתעסקת פחות בפוליטיקה". בשנת 2007 קיבל אותו העורך עמוס רגב לעבודה. למה? כי הוא אוהב יין. חילוקי הדעות בין גת ורגב היו לכל היותר על ההמלצות שגת נתן בעיתון ותגובת חבריו של רגב בעת טעימתן.

אולם, נראה ששנת 2015 יכולה הייתה להעלות את יחסיו של גת עם העיתון על שרטון, עת פרסם את "מדריך היין הישראלי החדש" והדיר מתוכו יקבים מיהודה ושומרון ממניעים אידיאולוגים. "אנשים שלחו מכתבים למערכת העיתון על כך שצריך לפטר אותי ושלחו לי מכתבים שצריך לשרוף אותי. מהעיתון קיבלתי גיבוי מלא. הם אמרו שלדעתם אני טועה, אבל זו החלטה שלי ושאעשה מה שאני רוצה".

"זו הייתה חוברת של 32 עמודים שנמכרה בכמה מאות עותקים, הגענו ל 1500 עותקים. בסדר? זה לא היה רב-מכר בשום מקום בעולם. אז קראתי לזה הישראלי! תשלחו מייל שזה מפריע ואני אחליט מה לעשות עם זה. המרכז הישראלי לריהוט, יש לו סניף באריאל? מה אתם רוצים?"

בפניה הבאה ימינה... או שמאלה...
אליה וקוץ בה. מה שאסור במדריך מותר בעיתון. שאלתי אם בישראל היום גת כותב על היקבים שמעבר לקו והוא השיב בחיוב. "עיתון זה עיתון. אני עובד בשביל מישהו והדעות האישיות שלי הן פחות רלוונטיות לקוראי עיתון בתפוצה כזו. נסעתי לשם יותר מרוב האנשים שלא נסעו לשם. נגיד את האמת. הייתי שם, ראיתי, יותר מפעם אחת. גוש עציון, הייתי בטורא (יקב), אצל שיבי (דרורי), הייתי בהר ברכה (יקב), שילה (יקב)... הנסיעות שעשיתי לשטחים היו לגמרי ביוזמתי. יש לי חופש מלא למעשה. כשזה הגיע למקום הפרטי אני וגל הרגשנו מאוד לא נוח עם העניין הזה והחלטנו שלא. לא תיארנו לעצמנו לרגע! איזה מן כדור שלג זה יתחיל לגלגל ברגע שמישהו יגלה שיש פה חצי אינטרס. קראנו לזה מדריך היין הישראלי – אם הייתי קורא לזה של יאיר וגל נראה לך שזה היה פחות בלאגן?... כשהעסק התפוצץ שנינו היינו בחו"ל למרבה המזל, אני היית בצ'ילה וגל היה בבורגון".

והנה עוד היפוך, הפעם מהצד הקומי של היין – אם כי היא ממש לא צחקה, במיוחד כשטפלו עליה את ההאשמה הבאה. מי זו היא? הגב' נתניהו כמובן, עליה סיפרו שהיא גומעת שלושה בקבוקי שמפניה ביום. איך גת קשור לעניין? פתאום יין הפך עניין לעמוד ראשון של העיתון הנפוץ במדינה. מה קרה? גת כתב תגובה לפרסום לבקשת העיתון. "פעם ראשונה בחיים שלי שהייתה לי בוקסה בשער, זה נראה היה לי נורא משעשע. כתבתי שלא נראה לי הגיוני שאדם שותה שלושה בקבוקי שמפניה ביום, לא כתבתי שטויות. הטקסט נפתח בציטוט של אלדד לוי (יבואן יין) שאמר שאם הזוג נתניהו היו שותים כל כך הרבה שמפניה, הוא היה בוחר בהם מחר בבוקר. זה היה באווירה משועשעת".

מה דעתך על התאגדות כתבי יין בישראל?
גת לא משוכנע שיש בהתאגדות כזו צורך ושבכלל ניתן למצוא מכנה משותף בין כתבי היין בישראל כדי שנקודת השיתוף תקיים איגוד. לטענתו, רוב האנשים שכותבים על יין אינם מתפרנסים מכך ומציין שמאז החל לכתוב המידע הפך לנגיש הרבה יותר. עיתונאי יין לא צריך להעביר מידע, המידע כבר שם, ברשת, במרחק הקלקה. לא רק ביין, בכל התחומים. אלא, שביין נותר הצורך במתווך, מה שמוביל לשאלה מיהו עיתונאי יין", אך התשובות האפשריות רבות מדי. גם חשיבותם של אותם כתבי יין מוטלת בספק בעיניו.

"...אני חושב שהכוונות הן טובות, אבל ההתעסקות פה היא מאוד מצומצמת ברמת העניין בתוך הכותבים ומחוץ לכותבים האלה שאגב מונשמת מלאכותית. יש פה תקשורת יין שלא יכולה לכלכל את עצמה, לא יכולה לפרנס את עצמה והיא תלויה לקיומה ביצרנים, יבואנים ומשרדי יח"צ. התקשורת היא חלק ממערך השיקולים שלהם. הענף מבחינה ציבורית, ואני אומר את זה מתוך צער והשלמה, לא מעניין אף אחד. יין לא נהיה חלק מהחיים של אנשים. היכולת להשפיע היא במעגלים מאוד קטנים. אני חושב שכולם עושים את מה שהם יכולים, איש איש מסיבותיו שלו, אבל אף אחד לא מנסה לעצור את זה. גם מי שחושב שלפרסם קומוניקטים של משרדי יח"צ וזו מטרתו בחיים, גם הוא לא עושה את זה בשביל להזיק, הוא בטוח שהוא עוזר למשהו. יש פה משהו תרבותי הרבה יותר עמוק שאני לא רואה אותו נפתר בדורי לצורך העניין".

שאטו סקאד פינת דומיין דה לה גראד – נלחצתם?

שאלתי את מי צריך להאשים במצב הקיים, את המסעדות או הקהל, וגת השיב: "אני חושב שבקטע הזה אין הפרדה. אם זה היה חשוב למסעדות ואם זה היה חשוב לקהל מישהו היה לוחץ על מישהו וזה היה קורה. עם המחיר אין לנו כנראה מה לעשות וזה לא חייב להיות יין ישראלי. החוק הזה שיסגרו יקבים ישראלים, אני לא בטוח שזה כזה גרוע ש 80% מהיקבים הביתיים יסגרו".

"יש משהו בתרבות הישראלית שלא נותן את המרווח הזה להישען אחורה כדי לפתוח תפריט יין. כדי לשתות כוס יין בצהריים לפני שאתה חוזר לעבודה, אתה צריך מרווח. כי לאנשים קשה להתפרנס, אנשים כל הזמן במלחמת קיום, הסורים כל הזמן על הגדרות, האיראנים כל הזמן עם האצבע על הכפתור, אם אני אהיה שיכור ועכשיו תהיה אזעקה, איך אני אגיע למקלט? אני אתבלבל עם הרגליים, הסורים יהיו על הגדר ואני אראה אותם מטושטש. אלה תפיסות שאף אחד לא מדבר עליהן, אבל זה שם כל הזמן".

סיבה נוספת לדשדוש של שתיית היין בישראל הוא מצא בספרה של גלית רנד "לא לקידוש בלבד", בו אחת הנקודות החשובות לטענתו היא הצגת הפער בין התקופה בה היה יין לא טוב בישראל (בדומה למרבית העולם החדש בשנות ה 60-70) ובין נקודת הזמן בה הופיע יקב רמת הגולן והרים את התעשייה. הפער מתבטא בכך שחסר האמצע שבין רע וטוב. "...אזורי יין בעולם לא התחילו מייצור יינות גדולים. הייתה התפתחות, אבולוציה טבעית. ברמה"ג הוצנחה חללית וכל האמצע התמלא בדיבורים על יין, אבל בלי מסורת של עשייה, בלי חוקים, בלי עומק, נהיה דיבור על בסיס כלום ואני לגמרי מאשים את תקשורת היין של אותה תקופה שעזרה לזה לקרות. מבחינת הצרכנים אין אמצע ועבור רוב האנשים גם 70 ₪ לבקבוק יין זה יקר כי בחגים הם קנו בסופר ארבע במאה. חלק מהביקורת שלי על רוב תקשורת היין היא שהיא מתקשרת בעיקר עם עצמה, עם המעגל הסגור שלה והיא לא תוכל לשנות לדעתי".

טעימות יין וביקורת יין שלילית
גת טועם יינות ביקבים אליהם הוא מגיע, אבל משתדל שלא לבקרם בפני המארחים. משתדל. יחד עם זאת הוא חושב שמיותר לכתוב ביקורת שלילית. "בין השורות אפשר להבין הרבה פעמים שאני לא מתלהב מסגנון מסוים או יין מסוים. מצד שני, אני מתלהב מעט מאוד. אני לא הסיפור פה. הסיפור פה הוא היין ויין יש מיליון דרכים לטעום. אני יותר מתרכז בלהבין את החוויה ולהעביר אותה החוצה".

יחד עם כתיבתו, כפי שכבר צוין מוקדם יותר, כתב גת עם שותפו גל זוהר את "מדריך היין הישראלי החדש". המדריך מכין את המהדורה החמישית שלו, בלי ספונסרים ועם הזדמנות שווה לכל היקבים, חוץ מההם שם. מתוך מחשבה על לקוח שנכנס לחנות וצריך להתמודד עם שפע היין על המדף. מדריך כמו שרוגוב ז"ל היה מוציא מדי שנה שייך כבר לעידן אחר. "אף אחד לא ישקיע בזה". אז למה בכל זאת יצא המדריך? "הייתה לנו תחושה שרוב התעשייה צריכה לשבור קצת את המעגל הזה שבו היא מסתכלת כל היום על עצמה. בכל הרמות, בכל סדרי הגודל של היקבים, מעטים הם אלו שמתאמצים לייצר משהו גם מקורי וגם טעים".

"צרכנים שכן מבינים ביין ולא מבינים ביין, ישקיעו כסף ביין ואם לא טעים להם זה יקלקל לא רק ליקב. הם יגידו  'לא שותה יותר יין לבן זה מגעיל', 'לא שותה יין ישראלי זה מגעיל', 'לא שותה יין בכלל זה מגעיל'. זה מאוד סיקרן אותנו וגם סיקרן אותנו לבדוק את עצמנו, אנחנו חושבים שיש לזה מקום, אנחנו חושבים שיש לזה מקום בחו"ל יותר מאשר בארץ ואני מקווה שיהיה לנו מספיק ביטחון במה שאנחנו עושים כדי שנדע שזה מספיק טוב כדי לעשות את המעבר הזה. אנחנו יודעים שהקהל לא נמצא פה. מי שמבין ביין לא צריך אותי. אלה שקונים 4 במאה ימשיכו בכך. כל האמצע לא קיים".

מה יקרה לתעשייה ולכתבי היין בחמש השנים הבאות?
גת מספר על תהליך איטי של קונסולידציה, איכות היין הישראלי ממשיכה לעלות וכך גם היכולות הטכניות. בנוסף הוא מציין את הפוקוס על יקבים קטנים אזוריים בהם נכנס לעבוד דור שני (כמו קסטל, פלאם) כלומר נוצרים עסקים משפחתיים ומסורת. גם את דור הייננים החדש הוא משבח, ייננים מחוברים לכרמים ויקבים מצליחים שמבינים שלא ניתן להפריד בין שיווק וייצור.

סיפור הוירוס המפורסם תרם גם הוא את חלקו בדמות הבאת זנים חדשים מחו"ל ובכלל הוא מאמין בכך שהאיכות תמשיך לעלות ותחלחל גם ליינות ברמות המחיר הנמוכות. לצד זה, כנראה שלא צפוי לנו שינוי גדול בגישה הצרכנית.

גם בכתבי היין יש שינויים והוא רואה בעצמו חלק מדור שמתחלף באנשים צמאי ידע שלומדים להכיר את עולם היין. "לא תהיה מחר כתבת שער, או רבע שעה כתבה במוסף של חדשות ערוץ 2. כשאני כותב בעיתון כל מה שאני רוצה זה לתפוס עוד אדם. ככה זה בגרילה, אחד-אחד. אין פה מלחמה לנצח, יש פה הרבה קרבות קטנים. וכשיהיה פה באמת קהל, היין ישתפר עוד יותר כי יהיה פידבק וזה יהיה יותר טוב ויותר טעים".

ולבסוף עצה לכתבי היין בישראל
"כשאתם יושבים מול הדף או המסך נסו לחשוב איזה ערך מוסף אתם מכניסים מעבר לנתונים שקיבלתם מהיקב. איפה אתם בתמונה הזו, כי אחרת בשביל מה? אחרת זה סוג של מפיץ תוכן שמישהו אחר כתב. העצה שאני נותן לעצמי בכל בוקר, תנסה להביא סיפור, להיות מקורי".

אירועים קרובים
בית פתוח: יבואנים קטנים של יינות גדולים | 2024
29-03-2024 13:00
יום חמישי 28.03.2024 בין השעות 17:00-23:00 // יום שישי 29.03.2024 בין השעות 10:00-16:00
x
משתמש קיים - נא התחבר
התחברות לאתר איש הענבים תאפשר לכם להינות ממגוון השירותים המוצעים בו.
כמה זה 1 + 7 ?
לקוח חדש
שחזור סיסמא
משתמש חדש - נא הרשם
לאחר הרישום תשלח אליכם הסיסמא למייל שהזנתם.

לחצו כאן לחזרה להתחברות
שיחזור סיסמא
לאחר הזנת כתובת המייל ישלח אליכם לינק לשיחזור סיסמא
לחצו כאן לחזרה להתחברות