סכסוך מר הולך ומתגבש בין סלובניה לקרואטיה, על רקע כניסתה הצפויה של קרואטיה לאיחוד האירופי ומנגד, לנוכח פסיקת מוסדות האיחוד, האוסרת על יצרני היין הקרואטים, עם כניסתם לאיחוד, לעשות שימוש בשמות ענבים ויינות בהם נהגו להשתמש בעבר. האם תאלץ קרואטיה לוותר על יינותיה ההיסטוריים, או שמא תבחר לוותר על ההצטרפות לאירופה?

אחד מן היינות האהובים ביותר בקרואטיה, הינו יין הקינוח פרוסק (Prosek) ואולם, האיחוד האירופי החליט כי עם צירופה הצפוי של קרואטיה לאיחוד כמדינה החברה ה 28, בראשון ליולי 2013, יהיה עליה לחדול מן השימוש בשם זה, אפילו בתוככי קרואטיה עצמה, בהיותו דומה מדי לשמו של המבעבע האיטלקי המוכר – פרוסקו. הקרואטים מוחים על כך נמרצות ומצביעים על כך שסגנון הייצור של היינות שונה בתכלית, הקרואטי מתוק ואילו האיטלקי מבעבע וכי למותג הקרואטי מסורת של מאות שנים, בעוד שהפרוסקו הינו יציר המחצית השנייה של המאה העשרים בלבד.

אולם לא רק הפרוסק מאיים להיעלם מן העולם, גם היין האדום מן הענב טראן (Teran), המיוצר בקצה הצפוני של הים האדריאטי, המשותף לאיטליה, סלובניה וקרואטיה, נמצא בסכנה, לנוכח טענותיה של סלובניה כי הקרואטים אינם רשאים לעשות שימוש בשם זה. לסלובניה, אשר הצטרפה לאיחוד עוד בשנת 2004, קיים עוד משנת 2009 כינוי מקור רשום ומוגן על השם טראן, ביחס לענבים הגדלים אצלה על מישור אדמות הקרסט האדומות שלחופי צפון הים האדריאטי.

הבעיה היא, כי ענב זה גדל ומשמש לייצור יין על אותו מישור, גם בחבל פריולי שבאיטליה ובחבל איסטריה (Istria) שבקרואטיה. מומחים מציינים כי לזן אמנם ישנם שמות נוספים, כמו למשל Refosco ואולם הוא מכונה Teran בכל האזור האדריאטי ולמרות טענותיה של סלובניה, אין כל הבדל גנטי בין הטראן הסלובני, לבין זה הקרואטי. יתרה מזו, מקור הזן הינו כנראה דווקא בקרואטיה.

קרואטים רבים כבר מקריבים קורבנות לצורך ההצטרפות לאיחוד, לרבות אובדן מקומות עבודה והם רואים כעת את ההתנפלות על יינותיהם האהובים כזריית מלח על פצעיהם. על מנת למנוע מצב שבו קבלתה של קרואטיה לאיחוד תלווה בטונים צורמים ובסכסוכים מיותרים, יושבים כעת פקידי האיחוד האירופי על המדוכה, במטרה למצוא פתרון למחלוקת, אשר תספק את הצדדים.