בטעימת "בית פתוח" שהייתה לאחרונה באיש הענבים, הוצגו יינותיו של רם עובדיה, היה נעים להכיר.

 

רם עובדיה הוא יינן צעיר אשר למד קולינריה בדנון ויין בשורק. את היין הראשון שלו, ויונייה, הוציא ב 2021. רם משתייך לדור החדש והמסקרן של ייננים פתוחים ברעיונותיהם, כאלה שיודעים לייצג היטב את טעמי היין המשתנים של אוהבי היין הצעירים. הרגשתי שאני חייב להכירו מעט יותר. יצרתי איתו קשר, התוצאה לפניכם.

 

קוראים לי רם עובדיה , בן 27 מייצר יין באופן עצמאי מזה 5 שנים אך מסתובב בין הרגליים של העוסקים במלאכה ביקב שורק מ 2006, אבי היה מי שהכניס בי את האהבה לעולם המופלא הזה. אפשר לומר שהבציר הראשון שלי החל ב 2006 כשאני בן 7 ומאז אני לומד.

 

את המסע העצמי שלי בעשיית יין ולמידה בשורק באופן מקצועי התחלתי לאחר כמה שנים שבהם בישלתי את סיפור האהבה שלי לאוכל, ארוחות פרטיות ופופ אפים שונים. לאחר תקופה ששיחקתי ועבדתי עם חומרי הגלם הטובים והמסקרנים ביותר החלטתי שעליי ללמוד את עולם האירוח בעוד אופנים ובאופן כמעט אינסטינקטיבי פניתי ללימודי יין, כפי שניתן לראות מהר מאוד התאהבתי בתהליך ובעשייה, בגידול הגפן ובעיקר במסע שמצריך זמן ומחשבה.

 

היום אחרי 3 יינות "למגירה" ויוניה ורוזה גראנש אני יודע בדיוק מה אני רוצה לעשות, אילו יינות אני חולם ואיזה חותם הייתי רוצה להשאיר.

 

הלאה אני חולם בגדול, נטיעת כרם בטווח הזמן הקרוב, זנים שאני אוהב, בדרך הגידול ובאופן המדויק לי וליינות שאני אוהב ורוצה ליצור. כמובן שיחד עם זאת מעבר לרמת הגולן, הקמת יקב ומרכז מבקרים וכמובן גם מקום לאירוח ארוחות מופלאות.

 

אני מאמין שלאט לאט גם יחידות אירוח, זהו החלום המשותף לזוגתי ולי שגם היא מגיעה מעולם האירוח, אפשר לומר שאנחנו חולמים את רעיון ה"שאטו" הזה יחדיו. אני מאמין שגם נגשים אותו בסוף.

 

הסגנונות השונים מבטאים את מי שאני, את הרצונות השונים שלי לספר את הסיפור שלי ואת הרבגוניות שיש סביב עולם היין. אני חושב שבסוף ישנו קו מנחה ברור סביב כל היינות, צעיר חד ומלא חיות, מתאים באופן כמעט אידאלי למזג אוויר שיש לנו בישראל ובעיקר יינות שמספרים את הטרואר ממנו הם מגיעים והכי חשוב מספרים את הסיפור שלי. כל יין מספר טיפה על רם ולמה אני בכלל עושה את מה שאני עושה.

 

אז באמת בהקשר לשאלה את מי אני הכי אוהב, חד משמעית התשובה היא שכולם היו בניי וכל יין מתאים לסיטואציה שונה. לדוגמה - ראמפי ראמפי - קולומברד מאוד גאסטרונומי, הפיינרינג המושלם לצד אוכל בפרט מנות דג, מנות נאות ובאופן כללי מנות ירק.

 

עובדה מעניינת על היין היא שראמפי ראמפי זה חלק מפסקול חיי, זה היה השיר האהוב ביותר על סבא שלי. כמה חודשים לאחר תחילת העבודה על היין עליתי על הרכב בדרכי ליקב ובאופן מטריף השיר פשוט החל להתנגן ברדיו, ובאותו הרגע הבנתי שהבקבוק הזה הולך להיות מחווה לסבא שלי, סבא יעקב עם עץ הלימון מהגינה שלו והשיר שהיה האהוב עליו. מעבר לזה שהתווית בעלת עץ הלימון מבטאת את הטעמים ההדריים וקליפת הלימון המורגשת ביין. יין פשוט נפלא.

 

ובכל זאת? אם אני חייב לענות על השאלה הייתי אומר שהבקבוק שהכי מרגש אותי היום הוא יודית. מאוד רציתי לעבוד עם סוביניון בלאן שמגיע מכרם הרוח, אפשר לומר שאני מרגיש שזו זכות שנפלה בחלקי. מעבר לזה שסגנון העשייה של סוביניון בלאן שמגיע ממחוזות קרים כמו יודית זה סגנון שמאוד מדבר אליי. בנוסף יש בי המון ציפייה לראות איך הוא יתפתח ויתיישן בהמשך.

נשתה משהו?

 

ענב שובב
100% שרדונה מכרם מצפה רמון, הוכן ביקב שורק. המחשבה הראשונה שעלתה בראשי היא מהמדבר מקצין לנו דברים. היין מציג הרמוניה של ניגודים. האף שלו עוצמתי מאוד, אבל ברכות מפתיעה, פראי שכזה. זהו שרדונה קליל בגופו אבל חד באמרתו. 12% אלכוהול "בלבד" ליין שגדל באזור חם ומצליח להציג איזון נהדר בין השמש והקור המדבריים. חמיצות קלילה או שובבה, על פי רם, שהופכת יין איכותי זה לשתי בכל מצב, עם או בלי אוכל, בעיקר בלי, אני חושב, כדי להתמסר כל כולי ליין. סיום נעים, מעט מריר וכייפי. יופי של יין, ג'יני בבקבוק...

 

יודית
100% סוביניון בלאן, מכרם הרוח שברמת הגולן. יין זה מדגיש את הרב גוניות ואת מנעד העשייה הרחב של רם עובדיה. מול השרדונה החם אשר דרש עבודת ריסון כאן מוצג סוביניון בלאן קריר, עצור, עדין ומדויק. השרייה על השמרים (Sur Lie), 13%, אף מענג, פה טעים, איזון טעמים וריחות, צעיר מאד באופיו עם סיום חמצמץ. יין קסום, לאוהבי הסוביניון בלאן המעונבים משהו של צרפת, לואר ובורדו. ה-יין של הטעימה.

 

איש אשכולות
בלנד מיוחד של גרנאש וברברה שגדלו בסמיכות בכרם קטן, סמוך למפל עיט שברמת הגולן. סילחו לי על השפה אבל זהו יין מופרע לחלוטין. הוא כל מה שאני אוהב בדור הצעיר של הייננים שלאט לאט תופס פיקוד עם כיוונים חדשים, עם מקוריות נועזת ושבירת כל מוסכמה. איזה כיף של יין. קליל, רך טעים, מוגש קר וזה מצליח לו.

 

אל תחפשו כאן חומציות יתר, גם לא תמצאו גם טנינים מתרוצצים, אל תתרגשו ממעט משקעים שנדמה לכם שאתם רואים. זהו יין פאנקי, קייצי, החבר'ה יעופו עליו. ים, בתנאי שעם חבר'ה הטובים, ארוחה, בתנאי שהיא איכותית וזהו.

 

 

דומה שרם עובדיה עדיין מחפש דרך. כל יין שונה מקודמו ומספר סיפור אחר. אפילו התוויות שונות כל כך האחת מהשנייה. אבל אנחנו בעד חיפוש הדרך הזו, ונשמח להיות חלק מהתהליך. בינתיים הוא עושה לנו רק טוב.

 

בהצלחה, רם!