Photo by Sebastian Voortman from Pexels
להוסיף ניחוחות וטעמים ייחודיים, להאריך את תוחלת החיים, לתת ליין משהו שהגיע אליו רק בדרך הזו. בדרך ממיכל הפלב"מ (נירוסטה) אל החך מנתבים ייננים אחדים את היין שלהם בדרכים לא שגרתיות, בלשון המעטה. בשלב הטעימה יתעורר הרי הדיון המתבקש ועל כן אספתי כאן מעט מהשיגעונות הנוכחיים, לשיפוטכם.
ממעמקים קראתי: וואו! כך טוענים הייננים ביקב Mira בעמק נאפה, קליפורניה. השיטות המקומיות שמייצרות יינות נפלאים לא מספיקות להם והם מחפשים את מקור הערך הנוסף. היכן? בעומק של כ 20 מ' בנמל צ'רלסטון, דרום קרוליינה. הניסוי שלהם כלל 4 ארגזים של קברנה סוביניון 2009 ששוקעו שם למשך 3 חודשים. לטענתם היין הראה שיפור משמעותי בבוקה ובטעם בהשוואה למדגם זהה ביישון רגיל ביקב. ההסבר שלהם: טמפרטורה של 13-15 צלזיוס, חושך מוחלט, היעדר חמצן, לחץ חיצוני גבוה (כ 2 אטמ'). לא מספיק טוב? תרדו יותר עמוק! ה'שטיק' הזה קבע גם מחיר של 1,000$ לבקבוק!
* דבר המבקר השטחי (הח"מ): הטמפ' והחושך אינם שונים ממרתף היין או ממקרר היין בבית. היעדר החמצן לא מעלה ולא מוריד, בוודאי למשך 3 חודשים בלבד. הלחץ החיצוני בעומק הזה הוא כמעט 3 אטמ', כלומר: הפקק המסכן קצת נלחץ, לבקבוק זה לא משנה מאומה. אז מה היה לנו?
** דבר מומחי יין אמריקאים: טריק שיווקי לגביית מחיר אסטרונומי.
יין על כסא חשמלי! תארו לכם רוצח נקלה המגיע לכסא חשמלי ויוצא ממנו בחיים כאדם טוב יותר, ממש נחמד... הסיני Xin An Zeng הציג את הניסוי הבא: הוא לקח יין גרוע והעביר דרכו מתח חשמלי של 1,000 וולט; לטענתו נוצר שיפור ברור בבוקה ובטעם. ולא רק: הוא העביר באותו מתח למשך 2 דקות יינות טובים, ריזרבד – וטען שהפגינו ניחוחות וטעמים כמו לאחר יישון ל 5 שנים.
* דבר מומחי יין: נו, אז היכן היין הזה...?
Qvevri, Amphorae, Tinaja – או: מיכלי חרס וטרה-קוטה למיניהם המוכרים מזה שנים. בסגנונות אחדים בעולם מייצרים ומיישנים יין בנוסחים שונים של העולם העתיק, מאד עתיק. צריך להאמין חזק, כי במבחן הטעימה אין הוכחה שהאווריריות המסויימת של כלי החרס תורמת לאיכות היין המתיישן.
* דבר מומחי יין: נו, אז גיאורגיה ויקב קדמא צודקים עם ה Qvevri שלהם? ויקבים אחדים בספרד באזורי La Mancha ,Valdepenas ,Montilla-Moriles עם ה-Tinaja? נכון ונאה שמסורת צריך לכבד, רק אל תדקלמו לנו על איכות "ייחודית".
Meteorito – כמעט יישון בחלל! מי שהיה במדבר Atacama בצפון צ'ילה (גילוי נאות: הייתי) יודע בוודאות 3 עובדות: ראשית, לעולם לא יורד שם גשם; שנית, עקב כך לא צומח שם ולו קוץ אחד יבש; שלישית, החול מעורב במלח. זה מהטבע, אבל שלא כדרך הטבע נחת שם לפני כ 6,000 שנה מטאוריט בן 4.5 מיליארד שנים (!). ואם זה לא סימן מובהק ליישון יין כהלכתו הרי... ברור שכבר הבנתם, וכך גם מישהו אנגלי בשם Ian Hutcheon שחיבר כך את שתי תשוקות חייו: אסטרונומיה ויין. איך? מאד פשוט. הוא הקים יקב בשם Tremonte Vineyard באזור היין Cachapoal Valley שבמרכז צ'ילה. האות מהשמיים הביא אותו לתובנה המופלאה הבאה: להכניס חלקי מטאוריט מהמדבר למיכלי הקברנה סוביניון למשך שנה שלימה של תסיסה מאלו-לאקטית, אח"כ הוא מיישן בחביות עם חלקי מטאוריט 25 ימים, פעמים אחדות לאורך השנה. לבסוף הוא מערבב עם קב"ס אחר.
10,000 ליטר מייצר האסטרו האנגלי הגאה בעמלו החללי, כי זה, אומר Hutcheon, לא רק מביא ליין יותר חיוּת אלא גם – קראו ל-א-ט – "מביא ללוגם את טעם החלל, הזדמנות לגעת בְּמרכיב של היקום ולטעום חלקיקים מערש לידתה של המערכת הסולרית"... והנה במחיר של כ 11.50$ בלבד לבקבוק הלוגם חושב שהוא טועם את היוניברס, מדוע לא? רוצים עוד מהחלל? לפריק שלנו יש גם מצפה כוכבים פרטי, במרחק קילומטרים אחדים ממקום נחיתתו של המטאוריט ושם הוא קולט, לדבריו, כוח קוסמי מיופיטר ומחורים שחורים – וממיר אותם לגלי אודיו בקולות הממלאים את חלל החדר. הגלים האלה – שוב קראו ל-א-ט – "מניעים שינוי מבני מולקולרי ביין שבבקבוקים ובחביות"... נו, בוודאי חשקה נפשכם ללגום – לשם כך תיאלצו להגיע למצפה שלו, במדבר המלוח ההוא. ברם, ידידנו האסטרו חושב אולי לשווק לעולם הסקרן, אז כדאי להמתין.
דבר המבקר השטחי: אמונה בדרך, זה כל הסיפור. לחיים! וזכרו שכולנו בעצם עשויים מאבק כוכבים!
