לפני כשלושה שבועות החלפתי מקום עבודה. בצעד מהוסס ובהתרגשות פנימית רבה הגעתי בבוקר ליומי הראשון במקום החדש. לאחר שהתמקמתי בחדרי, חיפשתי את הקפיטריה להכין לי כוס אספרסו.

מה רבה הייתה אכזבתי כשגיליתי שפה אין אספרסו. לא שבמקום עבודתי הקודם היה אספרסו משובח. שם היו מכונות אוטומטיות, חלקם סאקו וחלקם גאג'יה, אבל באחת הקומות הייתה מכונת פודים טובה, שאפשרה לי להתענג על אספרסו איכותי.

ופה... נס קפה עלית, נס קפה טסטרצ'ויס (עם ובלי קופאין) קופסת שוקו (יש עוד כמה שמעדיפים משקה זה), הרבה סוגים של תה וקפה טורקי בקופסת חצי קילו. ומכונת מים רותחים תמי 4. למרות שידוע לי שחלק גדול מהישראלים שותים קפה נמס, לי זה לא טעים. לכן פניתי לקפה הטורקי - מה נקרא בלשונותנו: בוץ.

פתחתי את קופסת הקפה. הקופסה הייתה מלאה עד למעלה. הרחתי את הקפה כמנהגי להנות מהריח המוכר. ריח העובש שעלה מהקופסה גרם לי לסגור אותה מיד ולהחליט שקפה כזה אני לא שותה. במחשבה שנייה, החלטתי שמשהו פה מוזר. פתחתי שוב את הקופסה לקחתי כפית גדושה של קפה והרחתי - הריח היה טוב. הכנתי לי קפה בוץ וטעמתי. גם בסדר.
בצהריים, הריח המעובש היה כה חזק שלא יכולתי לשתות את הקפה, וירדתי לרחוב וקניתי אספרסו בארקפה. למחרת, כשהגעתי בבוקר, הקופסה שוב הייתה מלאה אך ריח העובש לא עזב אותה.

אז נפל לי האסימון. המנקה, זו שמגיעה כל בוקר ואחראית גם על הקפה, דואגת שהקופסה תמיד תהיה מלאה, אבל החבר'ה שותים במהלך היום רק חצי מכמות הקפה בקופסה, ולכן הקפה מלמטה שוכב שם כבר מי יודע כמה זמן ומעלה עובש.

ביום למחרת, מכיוון שאני מגיע לעבודה עוד כשהתרנגולים ישנים, לא הייתה לי בעיה לתפוס את המנקה ולהסביר לה את הבעיה. בחגיגיות שפכנו את שארית הקפה מהקופסה, ניקינו אותה והכנסנו קפה טרי. הסברתי לה שלא תמלא עד למעלה, אחרת הקפה הישן נשאר למטה ומתחיל להסריח. בכך, הריח היה מעולה. נתתי למנקה להריח, והיא הנידה בראשה כאילו היא הבינה מדוע עשינו זאת. באותו היום הייתי מבסוט ובטוח שהבעיה נפתרה.

כעבור כמה ימים הגעתי בבוקר ומצאתי קופסה מלאה שוב וריח העובש חזר. זהו, החלטתי שבשבוע הבא אני ממקם מכונת אספרסו אצלי במשרד.