קצת מספרים
בדיונים האחרונים על התקציב הוחלט להקדים את השלב השני של הרפורמה על המיסוי מינואר 2014 לתחילת חודש יולי 2013. במסגרת הרפורמה, נקבע כי המיסוי על כהלים יהיה לפי שיעור האלכוהול שלהם - כלומר, על צריכת משקאות בעלי שיעור גבוה של אלכוהול ישולם יותר מס, ולא לפי המחיר שבו נמכרו לצרכן, כפי שהיה נהוג.

השלב הראשון במהלך הרפורמה על המיסוי באלכוהול נכנס לתוקף כבר בשנת 2010, לפיו, המס חושב בשיטה דיפרנציאלית לפי 75% מערך המוצר ועוד 21.28 שקלים לליטר כוהל. השלב השני ברפורמה, אמור היה להביא לביטול אותו מיסוי (אחוז מערך המוצר), ולהפוך את המיסוי על אלכוהול למיסוי לפי ליטר כוהל בלבד. השלב הזה לא רק שהוקדם ליולי, אלא שהוא גם התייקר: במקום 85 שקל לליטר כוהל כפי שתוכנן בתחילה, הוחלט באוצר לקבוע את המס על 105 שקל לליטר של 100% כוהל. לדעתם של הממונים על המיסוי, שיטה זו מפנימה באופן מיטבי את ההשפעות החיצוניות השליליות של האלכוהול, מאחר שהיא איננה תלויה בערך המוצר, אלא במידת הנזק הנגרם כתוצאה מהשימוש בו למשק ולחברה.

קוניאק להמונים?
הבשורות הטובות - בירה, יין ושלל יינות מבעבעים לא יתייקרו. הבירה כבר "חטפה" את שלה עם התייקרות המס על הבירה בכ 2 שקלים לליטר (מ 2.18 ל 4.19 שקל לליטר בירה) ומחירה יישאר כפי שהיה עד כה. כך גם כלפיי היינות והמבעבעים למיניהם.

בנוסף למשקאות ה"קלים" שהוזכרו, המחיר על מוצרי אלכוהול יוקרתיים כגון וויסקי-מאלט, וודקה פרימיום וקוניאק דווקא יוזל, בשל היותם משקאות אלכוהוליים "ידידותיים למשתמש" שהשפעתם השלילית נמוכה יחסית. מחיר אותם משקאות אקסקלוסיביים יוזל בכדי 25-30%. כעת, וודקה פרימיום שעלתה 300 שקלים תעלה כ 200 שקלים, קוניאק בדרגת VSOP שמחירו נע עד היום בין 350 ל 400 שקלים יוזל ומחירו יעמוד על 230-260 שקלים. כך גם לגביי מאלטים סקוטיים שתומחרו עד כה ב 250 שקלים, יעלו כעת לאחר השלב השני ברפורמה כ 170 שקלים.

הבשורות הרעות - אין ארוחות חינם! 

למרות האופטימיות הקוסמית שפוזרה קודם, המחיר על מוצרי אלכוהול סטנדרטיים התייקר ובגדול. ערק, וודקה סטנדרט וליקרים פשוטים האמירו מחיריהם לאחר כניסת השינוי במס. וודקה בדרגת סטנדרט שעלתה 60 שקלים תעלה כעת 102 שקלים. כלומר, הוודקה הסטנדרטית שעומדת על 40% אלכוהול תוסיף למחירה לאחר הרפורמה 42 שקלים - לפי היחס של 105 שקל מס על 40% אלכוהול. לשם המחשה נוספת, בקבוק ערק שמחירו לצרכן עמד על 35 שקלים, מתוכם 15 שקלים משולמים על מס קנייה, אזי שלאחר העלאת המיסוי, גדל רכיב המס לכדי 42 שקלים, דבר שהביא לעלות של 62 שקלים לבקבוק ערק.

תופעת ה"באגז'-בר"
למעלה מעשור, אנו עדים לתופעה הפוקדת את מדינתו הקטנה - תופעת הבאגז'-בר. צעירים רבים, לרוב חיילים בחופשה, בדרכם למסיבות, מעמיסים על מכוניתם כמויות אלכוהול שלא היו מביישות פיצוצייה שכונתית וצורכים את האלכוהול על גביי מכסה המנוע של הרכב. "מתדלקים" בשפת ההמון. רכישת אלכוהול טרם הגעתם למסיבות ולמועדונים הוזיל לאותם צעירים את עלויות הבילוי. התשלום הצנוע יחסית היה עבור כניסה למועדון בלבד ולא היה צורך בתשלום עבור סיבוב שתייה. תופעת הבגאז'-בר רק הלכה והתעצמה במשך השנים האחרונות ואט אט הצטרפו למעגל סטודנטים ואפילו חבר'ה מבוגרים יותר שגילם אף חצה את העשור השלישי לחייהם.

בנוסף לצפי להגדלת ההכנסות העתידיות ב 200 מליון שקלים למדינה מהשינוי במיסוי, היתרון המתחבא מאחורי הרפורמה מתקבל במצב זה על הדעת: אדם שהתרגל לשתות וודקה זולה - יראה שיש פער קטן בין וודקה פשוטה, שתעלה בקרוב 90-80 שקל, לוודקה ביניים שתעלה 100 שקל, אז הוא יעדיף לצרוך וודקה איכותית יותר וממותגת. במידה והמטרה תצליח, אנשים יצרכו פחות ופחות מוצרי אלכוהול פשוטים ויעברו לצרוך משקאות אקסקלוסיביים ויוקרתיים. את המשקאות היוקרתיים הצרכנים לא ישתו מעל מכסה המנוע של רכבם בחניון המועדון, אלא בסלון הבית עם מספר חברים ובתדירות נמוכה יותר.

יתרון נוסף למיסוי החדש יהיה כאשר מדובר בחבר'ה צעירים, שגילם לא בהכרח מאפשר לצרוך משקאות אלכוהוליים. אותם צעירים פשוט לא יוכלו לעמוד בתשלום ויוותרו מראש על שתיית משקאות אלכוהוליים בפארקים ובחניונים. גם אם מדובר במטרה שולית, העלאת המס על האלכוהול יביא (בתקווה) לתרבות צריכה נבונה יותר בקרב צרכן האלכוהול הישראלי.

הסוף לצ'ייסר בעשר ולמבצעים מעוררי צמא?
אין צורך להיות דוקטור לפיזיקה גרעינית בכדי לחשב זאת - בעלי הפאבים והמסעדות ישלמו לאחר הרפורמה יותר והדבר יתגלגל לפתחו של הצרכן הפשוט. מחיר הערק המאמיר לא יאפשר, לאורך זמן, לתמחר אותו כאחד המשקאות הזולים ביותר בתפריטים. קל וחומר לגביי קוקטיילים העשויים מליקרים סטנדרטיים. הנפגעים העיקריים מהמהלך של העלאת המס על האלכוהול הם כמובן הצרכנים הנאמנים שפוקדים מידי ערב את הברים השונים, המסעדות ההומות ואת מועדוני הלילה נוטפי הזימה. גם אם יצרכו פחות אלכוהול, הרי שהמחיר שישלמו עליו כעת יגדל.

העלאת המיסוי תביא לירידה בביקוש לאלכוהול בקרב הצרכנים. מנגד, לא יוכלו בעלי הפאבים והמסעדנים להישאר אדישים לירידה במכירות ואפילו הוזלת המחיר על המשקאות היוקרתיים לא תגיע כלל אל הצרכן. אם בעל פאב היה מוכר בקבוק ערק בשבוע לדוגמא ולאחר הרפורמה ימכור רק חצי - הרי שהוא ירצה להרוויח ממוצרים אחרים, כמו וויסקי מאלט, שאותם הוא קונה בזול יחסית ויכול למכור במחיר הישן שקדם לרפורמה.

בקרב מרבית שכבות האוכלוסייה, הביקוש לאלכוהול אינו קשיח. כאשר המחיר יעלה, הבליינים ידרשו לצרוך אלכוהול בכמות מצומצמת יותר וקיימת האפשרות שתתעורר נטישה המונית לתחביב הבילוי בברים.

יצירה מקומית

נפגעים נוספים מהמהלך יהיו המזקקים המקומיים. תעשיית ייצור אלכוהול כחול-לבן קטנה גם כך, אשר צריכה להתמודד עם מחסור בהון אנושי ובידע כדרך קבע, תתמודד כיום גם עם התחרות מול מותגים איכותיים בעלי שם עולמי. עד השינוי במס מכרו המזקקים הישראלים את תוצרתם במחיר נמוך משמעותית מזו של המתחרים מעבר לים. לאחר השינוי במס, הפער בין בקבוק אלכוהול תוצרת הארץ, לבין בקבוק אלכוהול מאותו הסוג תוצרת חוץ יהיה זניח ולא רלוונטי. יצרנים מקומיים של משקאות זולים עם שיעור אלכוהול גבוה, פשוט יאבדו את היתרון על מותגים מיובאים וכמעט כל מוצרי ה 40% אלכוהול ומעלה בייצור מקומי יהיו בסכנת הכחדה.

And the winner is 

יש מי שמברך על הרפורמה החדשה והם יבואני מותגי הפרימיום לישראל. היבואנים אמורים להיות המרוויחים הגדולים מהקטנת הפער בין המשקאות הזולים ליקרים. כמו כן, היתרון שהיה קיים לדיוטי-פרי טרם הרפורמה במס מול יבואני מותגי הפרימיום יצטמצם. הפער במחיר בין מוצרים יוקרתיים הנמכרים בארץ לבין אותם מוצרים הנמכרים בדיוטי-פרי יהיה זעום. הצרכן המקומי יעדיף, קרוב לוודאי, את המשקה האיכותי בלי לבדוק האם הדרכון שלו בתוקף.

מה קורה בכפר הגלובלי?
בישראל צורכים כ 3 ליטר אלכוהול (העומד על 40%) לנפש בשנה. צריכה מהנמוכות ביותר במדינות אירופה. שיעור המס החדש בישראל, לעומת זאת, יעמוד על 105 שקלים, רביעית מלמעלה אחריי בריטניה, אירלנד ובראשן פינלנד עם 210 שקלים לליטר. אנחנו עדיין לא הכי יקרים בעולם, אבל הפכנו להיות מאוד לא זולים.

בצרפת ובגרמניה החליטו להעלות את מחירי המשקאות שנכללים במשפחת RTD - Ready To Drink, משקאות ממותקים עם תוספת קטנה של אלכוהול, אשר הפכו פופולריים בקרב בני נוער. בגרמניה, המהלך הפחית במחצית את צריכת המשקה בתוך שנה. אחרי שהנוער הגרמני הבין את הפטנט הוא עבר לצרוך משקאות זולים עם אחוז אלכוהול גבוה בהרבה.

המחשבה שאנשים יפסיקו לצרוך ערק ויעברו לוויסקי מאלט יישאר כנראה בגדר חלום אוטופי. אמנם צעירים שידם לא משגת יורידו בצורה משמעותית את צריכת האלכוהול וכן הפערים בין מוצרים סטנדרטיים למוצרי פרימיום יצטמצמו, אבל כנראה שמישהו באוצר מעדיף שהאזרחים יעשו כנוהג האמריקנים ב"תקופת היובש". באין פתרון אחר, פנו האמריקנים לזקק את המונשיין המיתולוגי באופן עצמאי ופיראטי. במרתפי הבתים, הרחק מעיניו הבוחנות של החוק, מצאו האמריקנים את הנחמה במשקה אלכוהולי שעבר זיקוק בצורה לא מבוקרת שלעיתים אף הביא למותם של צרכנים רבים.