אחד מן התענוגות הקטנים שהופכים את הסיוט הזה שנקרא יולי-אוגוסט לכמעט נסבל:
בירה קרה, שמדגדגת בעדינות של משקה תוסס יחד עם טעם אופייני מאוד. בירה קרה שמחליקה לגרון בלגימות גדולות, ומרפדת בקרירות ובקטיפתיות עם כל לגימה נוספת. בירה קרה שעושה מצב רוח טוב, וחשק לצאת עם חברים לחוף הים למרות החום המטורף. על מנת להבין איזו בירה מתאימה לאיזו עונה, או בייחוד איזו בירה מתאימה לקיץ הישראלי, דרוש מורה נבוכים קצר לשני סוגי הבירה העיקריים על תת סוגיהם הרבים שמפאת המקום, נמנה רק את חלקם:

אייל (Ale)
הבירה הקלאסית והמקורית. עד כי כך מקורית, שעד למאה ה- 15, אייל היה פשוט שם נרדף לבירה עצמה. בירה זו מותססת בטמפרטורות גבוהות יחסית (סביבות 20 מעלות צלסיוס) ועל כן, מאופיינת בטעמים כבדים, מתובלים, עוצמתיים ולפעמים בעלי אחוז אלכוהול די גבוה.

בתוך משפחה זו נמצאים מספר תתי סוגים, גם הם מוכרים לא פחות, הראשון נקרא סטאוט (Stout) שהוא בעצם בירת "אייל", שלפני התסיסה, גרגרי הלתת שבה עוברים קלייה חזקה עד שצבעם נהיה חום כהה, דבר המשפיע על צבעה וטעמה. בירת סטאוט היא בדרך כלל כבדה ובעלת מרקם קטיפתי וסמיך, טעמים מרירים של קלייה, ואלכוהול נמוך יחסית.
מותגי בירה בסגנון: גינס, ומרפיס.
בירת הסטאוט אומנם קלה לשתייה אך בגלל מאפייני הטעם שלה והסמיכות מתאימה לשתייה בבר אירי אפלולי או לצד מאכלי בשר וגריל ועל כן לקיץ הישראלי פחות מומלצת.

ענף נוסף בעץ המשפחה של ה"איילים" הוא אייל בהיר (Pale Ale), פה נוכל למצוא מספר גרסאות בין אם בלגי, אנגלי, אמריקאי או הודי. לאחרון אפילו שם קוד על התווית: (IPA (Indian Pale Ale. בירות אייל בהירות, חזקות וארומאטיות, בעלות קצף לבן ויציב ומכילות אחוז אלכוהול גבוה שמעל 7% ולפעמים גם נוסק עד 12%.
מותגי בירה בסגנון: דאנסינג כאמל IPA, ודובל.
לגבי הקיץ הישראלי, כאמור הבירות דומיננטיות וחזקות ועל כן פחות מתאימות.

אייל נוסף ופופולארי בארץ הוא אייל מנזרים (Abbey Ale), הכוונה כאן לבירות אשר מיוצרות במספר מנזרים שפזורים ברחבי צפון אירופה. בנוסף לסגנון העשייה הקלאסי של האייל, משתמשים הנזירים בקנה סוכר בתהליך הבישול ועל כן הבירות סמיכות, מתקתקות ובעלות אחוז אלכוהול גבוה.
מותגי בירה בסגנון: לף, סן ברנרדוס, שימיי.
קיץ ישראלי? לא בדיוק, יותר בכיוון של חורף בלגי.

אייל אחרון ושונה משהו הוא בירת החיטה (Wheat Beer), סגנון זה חרף היותו אייל, מותסס מחיטה בלבד או מחיטה ולתת יחד, עובדה אשר גורמת לעכירות הנוזל עצמו ולנוכחות של ריחות ייחודיים כגון בננה, הדרים, וניל ומסטיק.
מותגי בירה בסגנון: פרנסיסקנר, והוגארדן.
מתאים לקיץ הישראלי? ועוד איך. בירות החיטה חמצמצות, מרעננות ולא כבדות.

לאגר (Lager)
למרות ניסיונות לא מוצלחים לייצר לאגר בתקופה עתיקה, הלאגר, כמו שמוכר היום החל להיות מיוצר רק מהמאה ה- 19. משמעות השם בגרמנית: "לאחסן". שמרי הלאגר תוססים בטמפרטורות נמוכות (פחות מ- 14 מעלות צלסיוס) והתוצאה הסופית בהתאם, בירות לאגר יהיו קלות ומעודנות. גם במשפחה זו מספר תתי סוגים מעניינים, נמנה את חלקם.

הראשון הינו פילזנר (Pilsner) על שם העיר פילזן שבמחוז בוהמיה אשר בצ'כיה, בה יוצרה לראשונה. בירת הפילזנר זהובה בצבעה, צלולה ומעודנת, בעלת ארומות פרחוניות וטעם נקי של בירה. אחוז האלכוהול נמוך.
מותגי בירה בסגנון: סטלה ארטואה ופאבו פילז. ההתאמה לקיץ ישראלי מושלמת, הבירות מרעננות וקלות לשתייה.

סגנון נוסף הינו לאגר וינאי (Munich Lager) בדומה לאחותה הצ'כית, גם בירת הלאגר הוינאי מתאפיינת בטעמים רעננים אך צבעה כהה יותר, מעין אדמדם, וטעמיה קרמלים ודבשיים. האלכוהול, נמוך.
מותגי בירה בסגנון: גולדסטאר ונגרה מודלו. לגבי הקיץ שלנו, גם לאגר זה מרווה ונעים לשתייה ועל כן מתאים מאוד.

סגנון נוסף, נפוץ וידוע ממשפחת הלאגרים הינו דאבל בוק (Doppelbock). מוצאה של בירה זו במנזרים גרמניים ותפקידה היה בעצם תחליף למזון בעיתות צום. בירה זו אמנם נמנית על משפחת הלאגרים אך כבדה, סמיכה ומזכירה טעמי לחם טרי ואכן משביעה. האלכוהול, גבוה ויכול להגיע אף ל- 10%.
מותגי בירה בסגנון: בישוף דופלבוק, ומבשלת הגולן דאבלבוק.
לגבי הקיץ שלנו, בירה זו פחות מתאימה, אולי לימי הצום...

לסיכום, כשהכול מהביל, כדאי לחפש בירות קלילות ונעימות. יצרני הבוטיק מייצרים בקיץ גרסאות בירות עונתיות - בעיקר בטעם לימון, אפרסק, נענע, אבל יש גם עם צ'ילי. מרבית חובבי הבירה יעקמו אולי את האף בזלזול, אבל חבל: המשקאות נחמדים, ומאפשרים בקלות יותר למלמל את המילים: "חם בקיץ ".