"כרם היה לידידי...." (ישעיהו, ה', א' – ה') משל זה, כולנו למדנו בשיעורי התנ"ך. משל זה הובא לכאן כדי לתאר מפגש שבו הועלו שלבים שונים בהתפתחות ענף היין והדרכים לקידומו, ולברך את כל העוסקים בו במילים של אדם המעורה ומכיר את הענף ואת אנשי המעשה והחזון הפועלים בו. הכתוב להלן מהווה מעין מבט כולל במובן של "כרמים ויקבים היו לידידי ארקדי פפיקיאן", אשר שימעם משל ודוגמא לכל אנשי היין בארץ ומחוצה לה.

שם ידידי אינו חדש לחובבי היין, ולאנשי ענף היין, המכירים בו כמי שתרם ותורם חלק נכבד ובעל משקל לקידום ענף היין. פגישות רבות קיימנו ובקבוקי יין רבים חלקנו בינינו, כשבכל אחת מהן דנו בעיקר בנושאים הקשורים בקידום תעשיית היין, שיפור איכות היינות והגברת צריכתם בארץ ומחוצה לה. פגישות אלה היו והינן תמיד בחזקת חוויה מקצועית, אנושית ותרבותית. מפגשים עם ארקדי הם מפגשים בהם השיחה קלחה לא רק בענייני המקצוע, ניתוח יינות, רשמים מכרמים וטכנולוגיות ייצור יין, אלא גם נושאים הקשורים בהיבטים חברתיים ורוחניים הקשורים בתרבות היין, שטרם התפתחה דיה בארץ.

לפני מספר ימים נפגשנו כדי לדון ברשמי סיור שאורגן על ידי יקב אמפורה ובו השתתף גם ארקדי. מיד עם בואו, פתחתי בקבוק יין זני, מלבק, משנת בציר 2003, מבודגה עתיקה ומכובדת בארגנטינה. מזגתי יין בכוסות בציפייה לתחילתה של שיחה רגילה, קולחת ונמרצת כתמיד. אולם הפעם השיחה התמהמה ונפתחה באיטית, באווירה של הרהור ובעיקר הייתה, חד שיח - מונולוג אישי.

"אמריקה כבר כאן"
הופתעתי כשפתח אורחי ואמר, כשהוא מעט מהורהר, כי לפני מספר שנים אמר לו ידיד ותיק כי "אמריקה כבר כאן בארץ". אמירה זו באותה עת לא הייתה ברורה לו, אולם לאחר סיורו בנאפה הוא מאשר כי אכן אמריקה כאן, בכל הקשור בממשקי כרמים, ציוד, טכנולוגיות ייצור וסגנונות יין. איננו נופלים מאנשי נאפה כיצרני יין אלא דומים להם מאוד, כאשר השוני מתבטא בנופים, במלונות, בנוחות החיים והעדר המתח בלבד. גם לאחר שטעמנו טעימה ראשונה את היין, לא קלחה השיחה. נראה היה שרושם צבע, ניחוחות וטעמי היין הפתיעו את שנינו. הדיבר כאילו ניתק מפינו, אף ששנינו ידועים כמי שדיבורם קולח תמיד. אכן המפגש הזה היה שונה.
טעמנו שוב וארקדי החל בתיאור הסיור, כשהוא מחלקו לפי ימי הביקור. הוא תיאר את היקבים שביקר, את הייננים עימם שוחח ויינות שטעם. תיאוריו המפורטים והתרשמויותיו מהיקבים, הייננים והיינות היו מעניינים במיוחד עבורי, מאחר וביליתי בנאפה מעט מעבר לשנה, בשנת השבתון האחרונה שלי. ישבתי ושמעתי בשקיקה את תיאוריו והתרשמויותיו כשאלה נאמרו בהיסוס מה, הפסקות קצרות של חשיבה לברירת מילה או מונח, שכנראה נועדו ל'גלישה' והרהור בעניינים אחרים.

לגימה נוספת מהיין לא עודדה או המריצה את קצב הדיבור, אלא כמה מוזר היה לגלות, ששנינו מהרהרים, לא בתיאורי הסיור בנאפה אלא במאפייני תעשיית יין וכאילו משליכים אותם על 'אמריקה שהגיעה לישראל', תוך שאנו משווים בין התפתחות התעשייה בנאפה להתנהלות תעשיית היין הישראלית המתחדשת והפורצת לתחרויות, פרסים והכרה בינל"א.

כך משפט אחר משפט, נחשף ארקדי כאדם המביט לאחור, מעט בערגה ובתודה עמוקה לאנשי היין הישראלים שקלטו אותו, את העולה החדש לקהלם, לפני כ-18 שנים. המשיך בדברי הוקרה על שאיפשרו לו לגדל אברה ולפרוש כנפיים כיינן (1991 - 1997 ב'כרמל מזרחי'; 1997 - 2001 בדלתון) ולאחר מכן כיועץ (יסד את 'סימבסט', חברה לייעוץ ביין, הקמה ופיתוח יקבים בשנת 2001) ומרצה ומורה לייננים. ייננים רבים מתלמידיו ייסדו, פיתחו והרחיבו יקבים פעילים, (עד היום למעלה מ-50 יקבים).

התפרצות פפיקיאנית
גאוותו גואה כשהוא מדבר על אותם יקבים וייננים שנועצו בו, בחבריו ובעמיתיו היועצים הצעירים המצטרפים לפעילות הייעוץ, יקבים שבמהלך השנים המעטות מהיווסדם השתכללו ויצרו יינות טובים ואף מעולים. חלקם נודעו בארץ באיכות יינותיהם שזכו ביותר מ-140 מדליות בתחרויות יין בארץ ומחצה לה. כך לאט הוא מונה את תחנות קידומו המקצועי והתקדמות התעשייה בה הוא מעורב בשנים האחרונות, ל"שיאים איכותיים" ו"להכרה בין לאומית מכובדת".

לפתע הוא גולש לעבר נושא לכאורה משני, כעין מבט, או רמז להתעלות אולי רוחנית, כשהוא מעלה את הזכות שנפלה לידיו להיות מעורב בייעוץ וייצור יינות כשרים ובקידום יקבים חרדיים ותיקים מאוד והעלאתם לדרגת יקבים מודרניים (מעט מוזר לגבי אדם שהתחנך בחברה אתאיסטית בברה"מ). שינוי זה בתפיסות בעלי היקבים הדתיים והחריגה מדרך ההסתגרות בה נהגו, נובעת מהכרתם בחשיבות שביצור יינות משובחים מאלו שיצרו בעבר לקהל צרכנים סגור. מספר סיבות לשינויים הללו, ביניהן הפריצה לשוק הכללי, שיפור האיכות פירושו גם 'הידור מצוה', שיפור טכנולוגי המתחייב מהצורך בשיפור היינות מביא לנצילות ויעילות משופרת בטיפול בחומר הגלם ובקרה טובה יותר בהליכי הייצור. אלה מחייבים במקביל גם נטיעות של זנים משובחים לצורכי אותם יקבים, פעילות המבוצעת בשנים האחרונות תחת יעוצו ויעוץ חבריו.

תוך שהשיחה התקדמה ולאחר פרק זמן מסוים, התפתח היין תוך גילוי מלוא יכולותיו כיין מלא, בעל גוף מרשים, מורכב ביותר, לא שתלטן הרמוני ומעט מפתה. התקשינו לנכס מילים ותיאורים מילוליים נאותים למאפייני היין: יין כפרי מעודן, פירותי כבד אולי, אלגנטי בודאי, אך כיצד להאציל את מורכבות הניחוחות המתגלגלים?
ככל שהרהרנו וחיפשנו מילים, נראה היה שארקדי הוגה ומארגן לעצמו תמונת מצב של ענף היין בארץ. כאן עצרתי את הערותיי והמתנתי. בודאי תבוא התפרצות פפיקיאנית אופיינית, מלאה העזה, אהבה, פירגון וניסיון חיים המתובלים בבדיחה או בהיתול אך במשמעות מיוחדת וערכית. לא טעיתי.

עצה לאנשי ענף היין
ארקדי החל בפרץ אופייני לו ואמר כי לדעתו ענף היין על כל מרכיביו מצוי בשלב בו מרובה אי הודאות לאור המצב הכלכלי, וקשיים מסחריים קשים העומדים בניגוד לאיכות ייינות ישראל. המשבר הינו פסיכולוגי בעיקרו ופחות מהותי. עיקרו זמינות ונזילות כספיים. לאנשים יש כסף נזיל להשקעה ולשיפור הכרמים והיקבים. אולם, בשל אי הודאות לגבי עתיד השוק, אין הם פועלים, אלא יושבים על הגדר. תקוותו שאנשים אלה בענף יתפכחו וישקיעו מחשבה ואמצעים לקדם ולפתח את:

א. תעשיית היין לרמות טכנולוגיות ולאיכויות יין גבוהות יותר ובדיעבד תחרותיות יותר בעולם הרחב, אך בה בעת,
ב. לעמול בכל העוצמה ובכל דרך אפשרים להעמיק את התודעה בארץ, כי יין אינו מצרך מותרות או צורך פולחני, אלא מרכיב מזון שאין בילתו בסעודה. מוצר החייב להיות 'יין הבית' מבין יינות המסעדה בכל ארוחה, לעלותו על כל שולחן ביתי ובכל ארוחה בהתאם להרכבה.

במילים אחרות, ארקדי מתלהט ומעמיד את הצורך בקידום תרבות צריכת יין לצורך לאומי. "כל שעשינו עד היום אינו אלא תחילת הדרך, כאילו פסיעות ראשונות, לא פרצנו באופנסיבה של ממש".

גילדה של ייננים
לאט ובבטחה מתבטא ארקדי בבהירות רבה יותר ומתחיל בפועל להרצות את ה'אני מאמין שלו'. "לרשות תעשיית היין יועצים אחדים שנוספו במהלך השנים האחרונות והשפעתם מורגשת וברוכה בשיפור המתמיד הניכר בכרמים וביינות ישראל. יינות המשווקים בארץ ומחוצה לה". תוספת היועצים לענף, "שכולם בעלי מקצוע מעולים, מצביעה על החיוניות והתסיסה הרוחשת בכל אנשי ענף היין השואפים לקדם את הענף בכל דרך אפשרית ורואים בו עתיד גדול". הפריצות הנצפות כיום כוללות קידום טכנולוגי במכלולי הייצור ויישון היינות, בדרכי הפעלתם, בממשק הכרמים ופעילות להשתלמות ורכישת ידע מתקדם על ידי הכורמים והייננים.

כיום נוספים מוסמכי אוניברסיטאות לענף ובכך ברכה רבה ביותר. לדברי ארקדי "הופעתם ביקבים מסמלת הכנסת דם חדש ומקור להתססת הענף ברעיונות וחידושים הבאים מהאקדמיה בחו"ל". כאן נאנח אורחי ואומר, ניסינו לפני מספר שנים להקים גילדה של ייננים הלא הוא 'פורום הייננים', שהפעיל מספר מפגשי הדרכה והשתלמות.

הפורום הלך ודעך בשל חרם חלקי שהוטל על פעילותו על ידי מספר יקבים מובילים. קיומו של גוף כזה שאינו בחזקת הסתדרות עובדים, אלא דומה יותר ללשכת עורכי הדין או הרופאים, הדואגים לקידום הענף מבחינה מקצועית גרידא, הוא צורך השעה. לאחר הפסקה קלה, כלאחר יד, הוא מפטיר "אולי איננו בשלים לכך עדיין? אולי יש להשאיר את הקמתו של גוף כזה בידי הצעירים כשירגישו את הדחף להקמתו מתוך תוכם". לאחר אתנחתא קצרה הוא מוסיף, יש להדגיש כי 'גילדת ייננים מתמחה' אינה סוף פסוק, חיונית לא פחות היא הפעלת צוותים מקצועיים לפיתוח, בחינה וביסוס מערכת תקינה חדשה ליין. מערכת מודרנית יותר, שתחליף את תקנות היין הישנות. אנו חייבים בתחיקה חדשה המחייבת את היצרנים והיבואנים, תחיקה שעימה גם אכיפה משופרת של התקנות והמגבלות הן על הליכי יצור, והן על המוצרים, קרי היינות והמשקאות הכוהליים. במקביל יש צורך בפעילות עניפה להגדרה ולתקינה של איכות יינות ישראל, המבוססת על טעימות מקצועיות בלתי תלויות. תקינה זו תאפשר אחידות ברמות איכות מבוקרות ובדוקות שאינן בחזקת גחמות או ה'ערכה עצמית' של היינות על ידי היצרנים. לאחר מחשבה שניה הוא מתקן ומדגיש "את העתיד יש לבסס על צוותי חשיבה וסיעור מוחות בדומה לנעשה בתעשיית ההי-טק בארץ ומחוצה לה". "רק בדרך זו, שתתבסס על חשיבה, ניסיון, טעייה ותיקון, החלפת דעות וריכוז מאמצים, יוכל הענף לבצע קפיצות טכנולוגיות ואיכותיות". תוך כדי כך מסנן ארקדי הערה כי בדרך זו הרי נוצרו סגנונות כל היינות המובילים בעולם, כמו גם סגנונות היין המיוחדים והמקובלים. הם הופיעו כאילו בדרך מקרה לאחר ניסוי וטעייה, חשיבה ותיקון, על ידי ייננים וכורמים.

שני מיזמים חיוניים
"למרות כל ההתפתחויות, הן המקצועיות והן הטכנולוגיות, הענף עדיין לא הגיע לרמות אליהן הוא יכול להגיע". הנטיעות החדשות מרחיבות את היקף ייצור חומר הגלם. לאור משבר המים בארץ, כרמי גפן יין, בהשקאה מבוקרת ומצומצמת מהווים בסיס לחקלאים נבונים מחד ומאידך, נטיעתם בשטחים מבטיחים רבים הפזורים בארץ במיוחד באזורי יין קיימים, תבסס את הענף. בשעה שאנו מדברים על אזורי יין, יש מקום לתיחום מחודש של אזורי היין בארץ. כרמים שניטעו לאחרונה יחלו בקרוב לשאת פרי, יאפשרו להגדיל את התפוקה אולם רצוי שבה בעת תועלה גם איכות היינות ומקטע יינות האיכות מכלל יכולת הייצור יעלה.

"ענף היין התקדם במידה מרשימה, אך לא הגיע לשיאו ועדיין הדרך ארוכה לפניו. המודעות ליינות ישראל ואיכותם זוכה לתנופה בשל שני מפעלי יזמות בענף. כאן קצב הדיבור מואץ ובהתלהבות רבה מתאר ארקדי את שני המיזמים שלדעתו חשובים ביותר. האחד קיום תחרות פתוחה בין לאומית ליין, שיוזמיה (חיים גן 'איש הענבים', ויזמים ישראלים נוספים) הצליחו לעורר עניין ולזכות בתמיכת ובחסות הארגון הבין לאומי ליין וגפן היין (OIV). תחרות זו מפגישה שופטים נודעים מחו"ל עם יינות ישראליים המתחרים ביינות מעולים מחו"ל.

התרשמותם של שופטים אלה מחלחלת לעיתונות בעולם ובארצותיהם ושימעו של היין הישראלי המשובח נשמע מקצה העולם ועד קצהו. אותם יקבים שהחרימו את התחרויות עשויים למצוא עצמם ניזוקים בטווח הארוך אף שאין הם חשים כך היום. המיזם השני, שאינו נופל מקיום התחרות ואשר אין לו אח ורע בעולם היין הבין לאומי הוא, קיום חברה המופעלת על ידי משה ספאק, הדואגת ליידע את יקבי הארץ על קיום תחרויות יין בין לאומיות. החברה דואגת לספק מידע על מועדי האירועים, התשלומים, דואגת לכל הניירת והאישורים למעוניינים, ולמימוש ייצוגם של יינות ישראל ברבים באירועי היין בחו"ל. "מיזמים אלה מוסיפים לגאווה הלאומית בכלל ולזו העולה בליבם של חובבי היין, מעודדים את העוסקים בענף, מעוררים תחרותיות ושאיפה להישגיות. אלה הם הדחפים הטובים ביותר לקידום ענף היין בארץ, לשמירה על היותו ענף תוסס, מחדש, ומתחדש".

תפילת היין
לאחר אתנחתא קצרה לשאיפת אוויר, לגימה לאישוש הנפש, שוב הערה או משאלת נפש הנאמרת כמעט בלחישה. "ככל שפעלתי בהנאה ובמסירות, עשיתי כל שיכולתי בדבקות, עדיין אני חש שיש עוד הרבה מה ללמוד, להשלים להשכלה, לבדוק ולנסות. עדיין לא התחלתי לבצע את רוב הפרויקטים החדשים עליהם אני חושב וחולם. אני צריך זמן נוסף כדי לספק את הסקרנות שלי ובמידה לא פחותה את הצורך הנפשי רוחני שאני חש בכל מעשה הקשור ביין". חלקית 'השביע ארקדי את תשוקותיו לרוחניות' בהעלאת הרעיון ובביצועו של פרויקט הקרוב לליבו במיוחד, הלוא הוא כתיבת תפילת הכורם ותפילת היינן. תפילות אלה, שנכתבו בדחילו והובאו בפני רבנים וחרדים לעיון, אישור ו/או תיקון, פורסמו בספרים, בעיתונות היין וידועים היום לרבים, התולים תפילות אלה ביקביהם או בפתח כרמיהם. "תמיכת החרדים והאחרים ברעיון ולמקרא התפילות הייתה עבורי חוויה מאוד מרגשת ושאבתי עידוד רב מפעילות זו. אני חש שבתפילות אלה נגעתי, עם שותפי לכתיבה, בנימי נפש ותחושות רוחניות של רבים. אני מאמין כי יחלפו יינות רבים בכוסותינו, מאמרינו ישכחו אך התפילות תשארנה ותאמרנה על ידי הכורמים והייננים של העתיד". כאן עצר ולגם כוסית נוספת בהפטירו "איזה יין עוצמתי, מלבק נפלא".

לכותב שורות אלה פגישה זו הייתה בבחינת חוויה מכוננת השונה מכל פגישותיו עם ארקדי פפיקיאן. נקווה שנרבה לשמוע את דיעותיו בעתיד.

למעבר לאתר הבית של מגזין יין, גורמה ואלכוהול אנא לחץ/י כאן.