החום המהביל הגיע עד לשפתיה של שירי דובר, כתבת הבירה של Grape-Man, וכשיצא הקצף מהבירה, החליטה שהיא מוכנה לשתות בקלילות רק בירה קלילה, כמו הלאגר וכמה קמחיות. אבל אז הגיעה לסינגה...
הקיץ הגיע !
עזבו אתכם ממורכבות, תחכום, בשומת של עשן ודבש וגוף לעיס. שמרו את זה לימים הקשים של החורף, כשתשבו על יד האח שבסלון ושלג יערם בשדרת הרחוב
זהו. עכשיו יש להמתין עוד שנים עשר פחות שלושה חודשים עד האביב (נכון שיכולתי להגיד עוד תשעה, אבל משפט שכזה עלול לגרור אי הבנות). הקיץ כבר כאן, ואני מהמברכים. אם אני קצת עצובה, זה רק בגלל שהיום הראשון של הקיץ, מקרב בצורה משמעותית את יומו האחרון. אבל זו אני. חושבת שיותר מדי. אחד הדברים היפים בקיץ, מעבר לשעות אור ושליטה בזמן, זה הכיף שבללגום. ומה שכיף ללגום זה במקרים רבים בירות.
בדרך לבירה עוצרים בבנגקוק
פעם, וזה לא היה מזמן, הסתייגתי מבירות חסרות מעוף. לאגריות פשוטות נקרא להן. מהרגע בו נחשפתי לאיילים המיוחדים והמורכבים, ראיתי בהן זן נחות. אממה, היום אני מבינה שפספסתי את כל היופי שבבירות. בדיוק כמו שלפעמים יותר נעים ומהנה לאכול סלט מלפפונים וחסה במקום סטייק פילה משובח, ובדיוק כמו שלפעמים פרוסת טוסט עם גבינה לבינה (בחיי שכמעט כתבתי קוטג' רחמנא ליצלן), עשויה לספק הרבה יותר מפסטה ברוטב בשמל, כך גם במקרה של הבירות. עזבו אתכם ממורכבות, תחכום, בשומת של עשן ודבש וגוף לעיס. שמרו את זה לימים הקשים של החורף, כשתשבו על יד האח שבסלון ושלג יערם בשדרת הרחוב. בקיץ, בחום, הכי כיף ללגום את כל אותן הלא יומרניות. אז מה אם הן שטוחות וחסרות גוף? לפעמים, זה בדיוק המקום ליהנות מהאפקט הקליל ומהטעם הפשוט של הבירה. מעניין לעניין באותו עניין. לא מזמן שבתי מתאילנד. בתור מישהי שאחת ההנאות שלה בחו"ל היא לתור אחר כל אותן הבירות שאין בארץ, נתקלתי בשוקת בירה שבורה. בתאילנד יש בעיקר סינגה. סינגה היא בירה מסוג לאגר, בירה לא רעה בכלל, חביבה וטעימה. בארץ ניתן להשיג אותה בדרך כלל במסעדות אסייתיות. וכן. זה היה מענג. סינגה נמצאת בתאילנד בכל חור בו מוכרים סינגה. חוץ ממנה, נמכרים שם כמו מים, בעיקר כי טעמם מזכיר מים, גם כמה מותגים אסייתים נוספים, כמו "טייגר" הסינגפורית, וצ'אנג. מים אלה, הם בדיוק מה שהופך את "סינגה" לאופציה המועדפת והמשובחת. והיא באמת משובחת, במיוחד בתנאי החום והלחות התאילנדים. טוב, כולה לאגר פשוט, אבל היא גם פשוט לאגר טוב. למצוא אותה בגרסת החבית, היה בכלל תענוג.
כך או כך המסר שלי פשוט - הקיץ הגיע. הגלגלים עובדים לאט. בירות חיטה טעימות, הן אופציה נהדרת (פאולנר, פרנסיסקאנר, וויינשטפן וכיו"ב). אבל היי, גם הלאגרים הלא יומרניים וחסרי התחכום. למי יש כוח להתחכם בצהריים לחים וחמים של שרב? אם למישהו בקיץ יש באמת חשק לשתות בים בירת מנזרים בלגית, אז אני קוגל לגר. גם אם הברירה היא כולה לאגר.