אני נהנית מלגימת וויסקי: סוגי סינגל מאלט שונים כטאליסקר, לפרויג ולגבולין, וכמובן, ג'וני ווקר בלק לייבל - בלנדד וויסקי מארבעים סוגי וויסקי שונים, אותו נהג סבי לשתות.

אני שותה וויסקי בכוס רחבה ונמוכה המלאה עד לכשליש מגובהה, אליה אני מוסיפה קובית קרח. מתענגת בעיקר מהטעמים ולא כל כך מהריחות, משום שהם אינם מורגשים בעוצמה רבה כשיש קובית קרח בכוס. הלגימה לא גדולה ולא קטנה מדי: בלגימה קטנה אני לא מרגישה את הטעמים המיוחדים של המשקה, והוא משתהה מדיי על השפתיים. האלכוהול שבו נותן תחושת עקצוץ שמפריעה להנאה. בלגימה גדולה אני לא מספיקה להתעכב על הטעמים, וליהנות מאיכותו של המשקה: אני עסוקה בלהחזיר לעצמי את הנשימה ולנסות להתעכב על בשומות שעברו מהר מדי את חלל הפה. לפעמים, לפעמים הוויסקי פשוט חזק לי מדי.

האם אני יודעת לשתות וויסקי?

הוויסקי הוא משקה חריף המכיל כארבעים אחוזים של אלכוהול. הוא מופק מזיקוק של דגנים שונים שעברו הלתתה – הנבטה עד לשלב מסוים, שבו עוצרים את התהליך בבת אחת. לאחר הזיקוק מיישנים את הוויסקי בחביות עץ לתקופה של לפחות שלוש שנים.

וויסקי יכול להיות "סינגל מאלט" – מיוצר ממזקקה בודדת, או בלנדד – תערובת של עד עשרות סוגים ממזקקות שונות. הוויסקי יכול להיות מיושן גם עד למעלה מעשרים שנה. היישון שלו נעשה בחביות מעץ אלון אשר בעבר שימשו כבר ליישון וויסקי, יין ואפילו שרי ספרדי. לעיתים מוספים טעמים וניחוחות לוויסקי כמו קרמל או שאריות עשן פחמים ששרפו בתוך חביות היישון לפני הכנסתו. כל אלו, בנוסף לשיטות הזיקוק והסינון, משפיעים על התוצר המוגמר: צבעו וצלילותו של המשקה, עומקו ובגרותו, איכותו ומורכבות הטעמים והניחוחות שהוא מפיק.

קוביות הקרח מורידות את עיקצוץ האלכוהול

העובדות היבשות

1. הוויסקי יש למזוג את הוויסקי אל כוס רחבה ונמוכה. הסיבה פשוטה: אחוז האלכוהול הגבוה של המשקה. מחד, אין צורך למזוג כמות גדולה ממנו, ההנאה נרכשת מכמות קטנה ומהנה. מאידך, יש צורך בכוס רחבה על מנת לנדף חלק מהאלכוהול במהירות יחסית, ולגרום למה שנקרא בעגה המקצועית של חובבי הוויסקי – "פתיחה" של המשקה.

2. במזקקות שונות מגיע הוויסקי לגמר תקופת היישון שלו, השלב האחרון לפני הביקבוק, כשהוא עדיין בעל אחוזי אלכוהול גבוהים מאוד. על כן מוסיפים לו לעיתים מים ואז מבקבקים. כך, אין שום טעם לפגם בהוספת מעט מים לוויסקי לאחר מזיגתו אל הכוס. המים לא ידללו אותו מדי (מוסיפים טיפות בודדות) ולא יפגמו בטעמו. נהפוך הוא. פעולה זו תעשה בדיוק את מה שעושה הכוס הרחבה. היא תדלל באחת את כמות האלכוהול ותעדן את הטעמים: כשאחוז האלכוהול מעט נמוך יותר המשקה מורגש כעדין יותר, וגם – הבשומות המצויות בו תשתחררנה מעט לאט יותר וההנאה ממנו תתארך. חשוב וכדאי! להוסיף לוויסקי מים מינרלים בלבד.

3. קוביות קרח לעומת זאת, מורידות את העיקצוץ המתקבל מרמת האלכוהול הגבוהה, ומדללות את הוויסקי בהדרגה. קוביות הקרח מאפשרות באופן מיידי ליהנות מטעמו של הוויסקי אך מפריעות מאוד להערכת הבשומות.

 

העצמת החוויה: שימוש בחושים

1. הטו מעט את הכוס הרחבה, המכילה וויסקי כשליש מגובהה. סיבוב הכוס כך שחלק מן המשקה מתגלגל על דפנותיה מאיץ את נידוף האלכוהול ומשחרר בשומות מתוך המשקה. כך מגדילים את עוצמת ההנאה מן הלגימה.

2. העריכו את הניחוחות והבשומות המיוחדות של הוויסקי עם לגימתו. כוס רחבה מאפשרת לגימה בלי לכווץ את דפנות הפה ותוך שאיפה (איטית!) של אדי המשקה. כך מעצימים את החוויה ומעשירים את עוצמת הטעם בפה.

3. לגמו לגימה לא קטנה מדיי. השהו את הנוזל בפה לכמה שניות תוך סיבוב עדין וקחו נשימה ארוכה להעשרת הבשומות בלגימתו.

4. השאירו את הפה מעט פתוח ונישפו מעט, להוצאת חלק מאדי האלכוהול שבפה. לאחר הבליעה פתחו את הפה ושאפו אויר. כבדו עצמכם בכמה שניות אחרונות של הערכת עושרו של המשקה, לפני הלגימה הבאה.

שתייה נעימה.