רונן ואוהד, 2 הייטקיסטים לשעבר ולואוטקיסטים בהווה, אוהבים להכין בירה ועוד יותר אוהבים להראות לכל מי שרק רוצה איך מכינים אותה. במרכז המבקרים של מבשלת שריגים המצוי בכניסה למושב שריגים (לי-און) תוכלו למצוא מענה לכל שאלותיכם ואולי אף מזור לתחלואותיכם, הרי בירה היא בסך הכול ולמרות הדעה הרווחת, מוצר טבעי, בריא ומזין.

עבודה בהיי-טק מגלמת בתוכה לא אחת את ה"סבל" שבלחזור להיות שוב היהודי הנודד. רבים מאנשי הי-טק ישראלים מסתובבים בעולם, מי לגיחות קצרות ומי לרילוקיישן ארוך. המקרה של רונן ואוהד זהה. רונן נסע כמהנדס צעיר לחצי שנה בגרמניה שם הבין שבירה זה לא גולדסטאר אלא עולם תרבותי שלם ונסיעתו הארוכה יותר לעמק הסיליקון בארה"ב חשפה אותו עוד יותר לתעשייה זו. ואילו אוהד נסע לגרמניה (מינכן). שניהם הכירו לפתע בירות זרות, שניהם הבינו שמסביב לתעשיית הבירה יש תרבות שלמה של צריכה ואירועים המעלים אותה על נס ושניהם חזרו ארצה עם צורך עז לעשות בירה בעצמם.

ההחלטה לעזוב את ההי-טק 

הסיפור של רונן ואוהד לא החל במבשלת שריגים. שניהם ניהלו מבשלות ביתיות עצמאיות. האיחוד חל דווקא בזכות פורום בירות בוטיק מטה יהודה. שני אוהבי הבירה בישלו בירות להנאתם בביתם, שלחו קצת לתחרויות, קצת לפסטיבלים וגם זכו במדליות ופרסים. במהרה מצאו את עצמם עוזבים את עיסוקם בהיי-טק ומשקיעים את כל מרצם בבירה. לאחר שהכירו החליטו לאחד כוחות ולמקם את עצמם תחת לייבל אחד, "מבשלת שריגים", ובו שתי סדרות "סדרת רונן" וסדרת "עמק האלה". מטה יהודה, כך הסתבר אינו רק אזור שוקק של יין וגבינות אלא גם מבשלות בירה. "משהו באוויר כנראה" לדברי רונן.

רונן מספר "הביזנס שלנו הוא לייצר בירה ולמכור לפאבים, מסעדות ומבקרים במרכז המבקרים. יש לנו הרבה מבקרים לאורך השבוע... גם הסיפור האישי שלנו אפשר את זה, עשינו קריירה בהיי-טק - אני ניהלתי למשל עסקים של עשרות מיליוני דולרים ברחבי העולם, הקמתי חברה עם סניפים בכל העולם אבל תמיד הייתה בי האהבה למשקה (בירה)". אם כך זהו האקזיט שלך? "לא היה לי אקזיט משמעותי בהיי-טק אז אולי זה אכן האקזיט."

שני החרוצים למדו וקראו המון על בירה, אבל אצל כל אחד בירה אחרת הדליקה את התשוקה לעשייה של ממש. אוהד למשל התאהב בבירת החיטה הבווארית, אותה פגש במינכן במלוא הדרה. רונן נדלק על בירה שמצא במקרה ולא הייתה ידועה כל כך בשעתו. את הבירה הזו הכין מי שהיה גם כן יוצא היי-טק של עמק הסיליקון (שנות 70-80) פיט שלוסברג. הייתה זו בירה שנקראה Pit's Wicked Ale. רונן מצא מתכון לבירה, החל לבשל אותה כפי שזכר ואפילו זכה בפרס עבורה. בדיעבד התברר כי אותו שלוסברג הוא אחד מחלוצי מהפכת בירות הבוטיק האמריקנים ובמקרה גם הגיע ארצה לביקור בשלב מאוחר יותר.

שלוסברג יכעס מאוד? 

המפגש עם שלוסברג לווה בחשש. מה יאמר מי שאת הבירה שלו מחקים כעת בישראל? אך החששות התבדו. מתברר ששלוסברג שאכן עשה אקזיט עם הבירה שלו והרוויח 70 מיליון דולרים, מכר את הבירה לרוכשים ששינו את המתכון והיא ירדה אט אט מגדולתה. מסיבה זו הוא הביע שמחה רבה על כך שרונן מייצר את הבירה "שלו". "אנשים אמרו לי שאולי הוא יכעס כי אני עושה את הבירה שלו, אבל אני לא מתחרה איתו בשום קנה מידה, הוא מכר 2 מיליון בקבוקים בחודש או שבוע, זו הייתה הבירה החמישית הנמכרת ביותר בארה"ב אחרי באדוויזר, מילר ובירות מיינסטרים נוספות. נשארנו חברים."

איפה דרות בכפיפה אחת הודית מכוערת, חיטה מחוצפת, בלונד אנגלית ואירית אדמונית?

במבשלת שריגים 7 סוגי בירות בשתי סדרות, אשר האחת מבטאת את אהבותיו של רונן ואילו השני את אהבותיו של אוהד. סדרת רונן מביאה לציבור הישראלי בירות בסגנון אמריקני עם טעמים אגרסיביים יותר ואילו סדרת עמק האלה של אוהד מביאה עימה את הקלאסיקה האירופאית (חיטה בווארית ובלגית למשל). הבירות של המבשלה זוכות תדיר בתחרויות.

אתר Ratebeer.com המדרג בירות בכל העולם, מדרג כעת את בירת ה IPA ההודית המכוערת מסדרת רונן במקום השלישי של הבירות הישראליות. את הבירה של שריגים טעמו במקומות רבים בעולם כולל פינלנד, אמריקה ואפילו יפן.

כיום המבשלה מייצרת קרוב ל 15 אלף בקבוקים בכל חודש. בירת טריפל בלגית אהובה על ידי כל מי שטועם אותה והכי נמזגת בפאבים, למרות שהיא מכילה 9.2 אחוזי אלכוהול. אנוטקה (חברת ההפצה של חינאווי) מפיצה את הבירות כעת אבל לא בבלעדיות.

בכל האופרציה הזו עובדים כפי שרונן מספר: "2 מנהלים, 2 בשלנים, 2 מבקבקים, 2 מדביקי תוויות ו 2 מנקים ואלו אותם שניים". ואכן משעזבתי את שטח המבשלה היה זה מראה מלבב לראות את אוהד, הייטקיסט לשעבר, מוביל מכונת ניקוי סביב המבנה.

האם פורום בירות בוטיק מטה יהודה ישרוד או שגורלו כגורלם של פורומים דומים?

"יש עליות וירידות. היו ציפיות יותר גדולות שהפורום יהיה גורם מאחד עם עזרה הדדית, קנייה משותפת של חומרי גלם ואירועים משותפים. דבר חשוב מאוד הוא שהמועצה האזורית מאוד מפרגנת. הפורום מתקיים תחת מטריית המועצה והם משלבים אותנו תחת האירועים השונים במועצה כולל אירוע ייחודי - פסטיבל הבירה של מטה יהודה המתרחש בחודש אוגוסט."

"...זהו אירוע איזורי מובהק, איזור בירה של 11 מבשלות פעילות ועוד כמה ביתיות קטנות. כולם משתתפים באירוע...כשגרתי בארה"ב משך 6 שנים, הייתי מופתע כשהייתי מטייל בסופ"ש ונתקל בעיירה נידחת בצפון קליפורניה ובה דגלים, בלונים, ערימות חציר והמוני אנשים חוגגים פסטיבל אזורי של שעועית וצ'ילי למשל. זה הטריף אותי. באים, שותים בירה, אוכלים צ'ילי ומבסוטים מהחיים. זה לא פסטיבל של בירה אלא פסטיבל משפחתי, עממי. אם זה יהיה דומה בפסטיבלים פה זה יהיה טוב."

"היו מפגשים בהם עלו רעיונות משותפים לקידום, פרסומים, רכישת חומרי גלם ועוד...אפילו העשרה הדדית. מבשלת שריגים נחשבת אחת המבשלות המבוססות יותר ובאים להתייעץ איתנו. לומדים מהטעויות שאנחנו עשינו בתחילת הדרך. יש המון פירגון... אפילו טמפו מעודדים מבשלות בוטיק היות והם יודעים כי אם התרבות הזו תגדל וצריכת הבירה תעלה ב-2 ליטרים לאדם, הם יודעים שליטר וחצי מתוך הכמות הזו ילך לטמפו."

ומה על המס שהוטל על בירות?

"המס עלה לפני שנה, הוא כבר שנה בתוקף בן לילה בצו של שטייניץ רק שהאישור הפורמלי של ועדת הכספים התעכב עד מרץ השנה. למרות שהפעלנו לובי, שכרנו חברת לוביסטים ולא הצלחנו לשכנע. הצלחנו לשכנע בכך שזה לא צודק, רצינו שיחריגו את המס כדי שהמס יהיה מדורג לפי גודל המבשלה כמו בחו"ל כדי לעודד יזמות. אנחנו עסק קטן שכורע תחת המס. כל מבשלות הבוטיק שמשלמות מס כל חישובי התוכנית העסקית נדחו (אצלנו בשנתיים).

אתה רוצה לעודד יזמות, עסקים קטנים, תחריג את המס. כל המבשלות הקטנות הן 1.5% מכלל הכנסות המס מבירה - כולם אמרו כן כן וכשהגיע הרגע להצביע כל אלו הצביעו בעד."

איחוד של מבשלות מבחינת השימוש בציוד יכול לפתור את הבעיה?

"כן. אנחנו היינו 2 מבשלות ביתיות ושיתפנו הכול. לי לא משנה - אין בירות שלי ושלו. יש הרבה מודלים - כמו קואופרטיב, או מודל כמו של "מבשלת העם" שעושה שירותי בישול לאחרים. אני לא יודע אם מבשלת העם הגיעה לרווחיות אבל הרעיון נכון - אם כי יותר לחובבים בגלל הנפחים עימם מתמודדים."