באותו בוקר יום שישי של תחילת מרץ 2013, כאשר האביב כבר בפתח אך הקור בהרי ירושלים עדיין בעיצומו, התכנסה באזור מושב שורש חבורת חובבי היין QWG - Quality Wine Group בכדי ללמוד על דרכו והתפתחותו של יקב צרעה. את הביקור יזם שלמה גרדמן, איש הייטק וחובב יין ותיק, והחבורה המכובדת מנתה בין היתר שניים מזוכי פרס ירדן היוקרתי, שופט בתחרויות יין, כמה מאספני היין גדולים בישראל וכאלה שכבר ביקרו באזורי יין רבים בעולם. הרעיון היה לערוך סדנת טרואר ע"מ להכיר מקרוב את עולמה של הגפן ולשמוע על ההשפעה החשובה של בית הגידול על אופי היין וערן פיק,יינן היקב, בחר להתחיל את הסדנה בביקור בכרם שורש.

הסיור בכרם, שמשתרע על 270 דונמים, כלל הסבר כללי על ההיסטוריה של הכרם, סקירה על מבנה הקרקע ומרחב המחיה של הגפן, ביקור בחלקות השונות, הסבר על ייחודה של כל חלקה, זן הענבים הגדל בה והפוטנציאל הטמון בה. ניתן היה להבין כי כרם שורש משמש כיום כמקור חומר הגלם העיקרי והאיכותי של היקב ואיכות התוצרת עוד תשתפר בשנים הקרובות. הביקור ארך כשעה והמבקרים שאלו שאלות רבות שתרמו להבנת הבעיות העומדות בפני הכורם והיינן אם ברצונם לשמור על איכות הענבים.

בחלק השני של הביקור הוזמנו לחדר הטעימות של היקב וכאשר החבורה הסבה סביב שולחן אבירים אורי רן, מנכ"ל היקב, שטח בפנינו את משנתו של היקב ומטרותיו. האווירה התחממה תוך טעימת שרדונה 2011 מכרם נווה אילן שצבעו היה זהוב בהיר עם ניחוח פרחים ומשהו שמזכיר ריח פטרול. היין היה עדין ומתקתק בעל חומציות נמוכה וגוף בינוני פלוס. הפתיחה הייתה מרעננת וערן עבר לשלב הטעימות בצמדים. הטעימות נערכו בשישה סבבים שלכל סבב אופי אחר.

בסבב הראשון טעמנו 2 יינות (מס' 1 ו 2) קברנה סוביניון 2012 משתי חלקות שונות בכרם שורש. מטרת הטעימה הייתה להראות את השוני באופי היין בין החלקות. יין מס' 1 מגיע מחלקה מישורית, ליין צבע אדום ארגמן ובשומת של יין צעיר ועדין. בטעמו היין תוסס קמעה, עדיין חמצמץ וטאני. יין מס' 2 לעומתו הגיע מחלקה במדרון (חלקת המאובנים) והוא היה עמוק ומורכב מקודמו, בצבע אדום סגול ובשומת פרותית עזה, פרותי בטעמו, ארומתי ובעל גוף יותר מלא. ערן ציין כי למרות השוני בין היינות המרחק בין החלקות אינו עולה על 20-30 מטר.

הסבב השני כלל שני יינות (מס' 3 ו 4) סירה 2012 משתי חלקות שונות בכרם שורש וגם הפעם ניכר השוני בין היינות על אף הסמיכות בחלקות. השוני התבטא באף וגם בטעם ושוב למדנו כיצד המיקום הגיאוגרפי של החלקה בכרם, אם זה שטח מישורי או חלקה במדרון, משפיע על אופי היין.

בסבב השלישי הוגשו לטעימה יינות זניים, מכרם שורש כמובן שאמורים להיות מרכיבים בממסכים עתידיים. המרלו 2012 כיין מס' 5 היה בניחוח פרותי מרענן וטעמי חרוב ותבלין הורגשו בפה לצד טעמים ירוקים. הפטיט וורדו מאותה שנה כיין מס' 6 היה בצבע אדום סגלגל וניכר בו ריחות שוקולד וקפה לצד טעמים של פלפל שחור ותבלינים אחרים.

בסבב הרביעי טעמנו שני יינות "שורש" מבצירים 2009 ו 2010. הממסך המורכב מענבי קברנה סוביניון, סירה, ומרלו מחלקות בכרם שורש. הקברנה מהווה את עמוד השדרה, ענבי הסירה מוספים לאופיו השחור של היין והמרלו יוצר מרקם קטיפתי ומתון. היין התיישן בחביות עץ אלון צרפתי כ 16 חודשים. כאן למדנו שאופי הממסך משתנה כאשר משנים את אחוז המרכיבים גם שהממסך מורכב מאותם זני ענבים ומאותו כרם.

הסבב החמישי כלל שני יינות "מיסטי הילס" משנות בציר 2009 ו 2010. הממסך מורכב מקברנה סוביניון (55%) וסירה (45%) מכרם שורש. ליין ארומות של פרי שחור ואדום וטעמי אדמה. היין מאוזן, הטקסטורה נעימה והסיומת ארוכה. היין מבציר 2010 הוא יין הביכורים פרי עבודה משותפת עם היינן הצרפתי הנודע ז'אן-קלוד ברואה אשר שימש במשך 44 בצירים כיינן של יקב פטרוס הידוע.
כאן המקום לציין כי הטעימות בסבב הרביעי והחמישי היו למעשה טעימות אורך שבאו להשוות את ממסך היין ואיכותו לפני שיתוף הפעולה עם ז'אן קלוד ברואה (2009) ואחרי שהחל להשפיע על עשיית היין ביקב (2010). יש כאן תעודת כבוד כפולה; ליקב צרעה, שז'אן קלוד הסכים לעבוד עם חומר הגלם שלו ולז'אן קלוד אשר ללא ספק שידרג משמעותית את איכות יינות היקב בזכות ניסיונו ויכולותיו שהצטרפו לכשרונו של ערן פיק.

הסבב השישי היה המעניין והמפתיע מקודמיו. ערן הסביר כי הפעם מדובר בטעימה עיוורת של שני יינות אדומים שונים וביקש שקט וריכוז למשך מספר דקות ואז ביקש לשמוע את חוות דעתו של כל אחד מהמשתתפים. לאחר הרחה וטעימה ראשונית, עוד בטרם החל סיבוב חוות הדעת פסק בהתלהבות אחד הטועמים, דביר עודד, לגבי אחד היינות (יין מס' 11) כי "בגלל הריחות והטעמים האלה אני חובב יין" וזאת בטרם תהה על קנקנו של היין. הדעה הכללית הייתה שמדובר ביינות מתיישנים שגילם נע בין 12-15 שנים וחלק מהטועמים היה מוכן להמר שאחד היינות הוא בורדולזי ברמת ה Grand Cru. היין היה פרותי עם טאנינים רכים, ארומות עוצמתיות וטעמים מורכבים וקורטוב של טחב. לכל הדעות היין יכול להתיישן עוד מספר שנים אך כבר עכשיו ניתן להתענג עליו. היין השני לעומתו (יין מס' 12) ניכר עליו שהוא בשיאו, בשומת מעניינת של פרי שחור בשל, עשיר בטעמים וסיומת ארוכה. ההבדל בין שני היינות לא היה משמעותי ולא הייתה תמימות דעים מי מהיינות טוב יותר והיו שחשבו שיין מס' 12 הוא המשובח מהשניים. ההפתעה הייתה שערן היינן חשף את היינות ונגלה לנו כי טעמנו "שאטו מארגו 1999" כיין מס' 11 ויין מס' 12 היה "מיסטי הילס 2000" של יקב צרעה שבהחלט היה לו אמירה ואופי. צריך לגלות תעוזה רבה ובטחון באיכות היין שלך כדי להשוות את עצמך ל"שאטו מארגו" ועל כל בהחלט מגיע "שאפו" ליקב.

לאחר שהתבשמנו מטעימת שלשה עשר יינות, הקפה היה במקום וטעים במיוחד.

המפגש בכרם והטעימות לאחר מכן, סימנו לדעתי את הכיוון של יקב צרעה. איני בטוח אם היקב יגדיל את כמות היין שהוא מייצר אך ללא ספק בתחום איכות היין יש לצפות לרמה גבוהה מאד. יש כאן דגש ברור על הבנת הטרואר ככלי לשיפור איכות היינות שהיקב מפיק. כאן המקום להודות לצוות היקב וליינן ערן פיק על הסדנא והחוויה הבלתי נשכחת שהעניקו לנו. כמו כן יש לציין את רמת האירוח והאווירה הנעימה ששרתה כל עת הביקור. יקב צרעה התברך מאז הקמתו בשני ייננים מוכשרים, רוני ג'יימס האגדי מייסד היקב שהטביע חותם עמוק על אופיו של היקב וממשיך דרכו ערן פיק שהביא אתו רוח חדשה ומבטיחה. עוד צפויות לנו הפתעות מרנינות ליין משובח והסבלנות משתלמת.