מלגו מלבר' סקאלופ וכונכיות שחורות  //  צילום: אפיק גבאי

נשביתי בקסמה של המסעדה בפעם הראשונה שנכנסתי בשעריה. למה? בגלל השירות. איזה כיף לפתוח ביקורת מסעדה עם מחמאות על שירות שהוא בדרך כלל מילה גסה עד מאד. מלגו ומלבר הממוקמת בשדרות רוטשילד, מול כיכר התרבות, שואבת חלק מלקוחותיה מתוך אלו המגיעים לצפות בהצגה או להאזין למופע, או לקונצרט. כשהגעתי בפעם הראשונה שאלה אותי מיד המארחת האם בתום הארוחה יש לי כרטיסים למופע. השבתי כן ותהיתי בפניה מדוע עלתה השאלה. היא השיבה למרבה פליאתי שחשוב לה לדעת כדי להעביר את המידע למטבח ולמלצרית על מנת שיוכלו לאפשר לנו חוויה בסדר הזמנים המתאים לנו ושחלילה לא נתעכב.

בביקור השני במסעדה, אמנם הוגבלתי בשעתיים ישיבה על הבר, אולם איש לא דחק בי לעזוב גם לאחר שלוש שעות. אולי מזל, אולי גישה מאוד חיובית ומגמה שלא נראית במרבית המסעדות בישראל בכלל ובגזרת תל אביב בפרט. השירות המשיך לאורך שני הערבים בהם ביליתי במסעדה בצורה מתחשבת, נעימה ומקצועית. שאפו.

לאור החריג בו פתחתי, יכולתי לסיים כאן את הביקורת אלא שאתם וודאי רוצים גם לקרוא על האוכל. גם כאן יש הפתעה! ביקורתי שכמוני, לא הצלחתי למצוא הרבה פגמים במנות שהוגשו, לפחות לא פגמים שחזרו על עצמם.

מלגו מלבר, פולנטה אספרגוס  //  צילום: אפיק גבאי

היינות כאן מתומחרים בצורה שערורייתית כמו במרבית מסעדות ישראל וחבל, אבל כידוע, אני נוטה להביא עימי את היין ולשלם דמי חליצה. במקרה זה היין היה כרם שבו סירה 2014. למי שאין כח "לסחוב" בקבוק יין למסעדה, ימצא תפריט רחב ומהנה.

אז הנה כמה המלצות בהנחה שהן עדיין בתפריט. פולנטה עם אספרגוס וביצה עלומה – מדויק ואחד הביצועים המוצלחים ביותר למנה זו, אולי המוצלח ביותר שאכלתי עד היום. טרטר דג נהדר שהמסקנה היחידה ממנו היא שצריך קשרים טובים עם הספק, אחרת לא מקבלים תוצאה כזו. סקאלופ עם פטריות יער עם סלרי, פסטה וציר דגים – מעדן אמיתי וההגשה שלו בכלי קרמיקה אפרפר החמיאה מאוד לצבעים של המנה.

סלט חסה ואנדיב פה דווקא יש לי הערה. המנה פריכה וטעימה, אלא שבפעם הראשונה שביקרתי במקום עלי החסה שהוגשו היו צריכים לעלות על המוקד ולא על הצלחת. פיספוס שלא חזר על עצמו שוב. זה לא צריך לקרות, וודאי לא במקום כזה.

מלגו מלבר, דפי פסטה ושרימפס  //  צילום: אפיק גבאי

מפגש פסגה אירופי צרפתי-איטלקי תוכלו למצוא במנת טורטליני עם גבינת בושה, במיה וזרעי עגבנייה. גבינת הבושה דומיננטית מאוד וקצת סותרת את העדינות המתבקשת של הטורטליני ובכל זאת משהו מעניין קורה בצלחת גם כשהיא מתבלגנת לחלוטין. טוב אנחנו יודעים שהיה זה שארל דה גול שצעד דרך שער הניצחון בסוף ולא מוסוליני. אז כבוד לבושה. מנה מיוחדת באמת.

עוד מנה נהדרת היא פפרדלה שרימפס ובשר סרטנים, עגבנייה, טרגון וציר פירות ים. ללקק את האצבעות מהשילוב הנהדר של טעמים והטרגון האניסי. לא יכולתי להירגע מהרוטב עד שלא השארתי את הצלחת נקיה לסועד הבא.

בגזרת הקינוחים מלגו ומלבר לא מפספסת גם כן אבל מתמחרת אותם, וואוו, איזה מחירים. מצד אחר, הקינוחים כל כך טעימים שהם שווים כל שקל. נמסיס שוקולד לא שגרתי בהגשה ובאמת אחד הטעימים שאכלתי.

אם היה כאן מדריך מישלן לא הייתי מתבייש להכתיר אותה כבעלת כוכב.