על מה יצא הקצף?

ממשלה חדשה בישראל היא תמיד מקור לתקוות: תקווה לשלום, לביטחון, לרווחה כלכלית וכיוצא בזה. הפעם מביאה הקמת הממשלה גם תקווה נוספת, התקווה ל"שוויון בנטל", מושג אשר היווה הפעם את הבטחת הבחירות העיקרית. אולם שוויון בנטל בעיניו של האחד, אינו בהכרח אותו שוויון המעסיק את האחר, את מבשלות הבירה שלנו ובפרט את המבשלות הקטנות ומבשלות הבוטיק, מעניין דווקא השוויון בנטל המס, מס הקניה. רבות נכתב על החלטת הממשלה מחודש יולי 2012, להעלות את מס הקניה על הבירה בשיעור של 92%, מרמה של 2.18 שקלים לליטר, לסכום של 4.19 שקלים לליטר ומיד עם פרסום ההחלטה, החלו המבשלות הקטנות במאבק כנגדה, בתקווה לשנות את רוע הגזירה. כעת, כאשר אנו עומדים על סף תקופה חדשה, עם ממשלה חדשה ובה גם "שחקנים" חדשים, לרבות בתפקידי מפתח כלכליים, מחדשות המבשלות את המאבק, בתקווה להצליח היכן שהדבר טרם עלה בידם.

ראשית, תזכורת על מה נטוש המאבק. בחודש יולי האחרון, חתם שר האוצר היוצא שטיינמיץ, על צו המעלה באופן דרסטי את מס הקנייה על הבירה, במקביל, הועלה גם שיעור מס הקנייה על סיגריות. מס הקניה המוטל על בירה אינו מבחין בין כמויות ייצור, כך שהמס חל בשיעור זהה לגבי בירה המיוצרת על ידי יצרן ענק כמו גם על בירה שמייצרת מבשלה ביתית קטנה. בדברי ההסבר להחלטה בדבר העלאת מס הקנייה, הובהר שמדובר בחלק ממאמץ לשינוי שיטת המיסוי על אלכוהול, תוך התאמת השיטה למדיניות רשות המיסים, לפיה ככל שמדובר במוצרים בעלי השפעות שליליות חיצוניות (כמו דלק, סיגריות ואלכוהול), יש לשאוף למס קצוב על פי יחידת מדידה (במקרה זה – לליטר), על מנת להפנים באופן מיטבי את ההשפעות החיצוניות השליליות, באופן אשר אינו תלוי בערך המוצר, אלא במידת הנזק הנגרם כתוצאה מהשימוש בו למשק ולחברה. פרט שולי, האוצר העריך כי בצד העלאת מס הקניה צפויה תוספת הכנסה לאוצר המדינה, של 245 מיליון שקלים...

יצרני הבירה ובייחוד אילו הקטנים, הוכו בתדהמה כתוצאה מן הגזירה שנפלה עליהם כרעם ביום בהיר, המחאה החלה מיד וכנגד הצעד הדרסטי והפתאומי הועלו מספר טענות. ראשית נטען, אם השאיפה היא למס קצוב על פי יחידת מידה הבוחנת את מידת הנזק לסביבה, מדוע תעשיית היין פטורה לחלוטין ממס קניה, למרות שכמות האלכוהול במרבית היינות עולה על זו המצויה ברובן ככולן של הבירות? תמיהה נוספת שהועלתה קשורה להעדר האבחנה בין גודל היצרנים, הכנסותיהם ורווחיהם. רווחיותן של מבשלות הבירה הקטנות אשר קמו בשנים האחרונות, רבות מהן איכותיות מאוד, גם כך הינה מזערית ועבורן, בניגוד למבשלות הענק של טמפו וקוקה קולה המחזיקות ביניהם ביותר מ  90% משוק הבירה בישראל, עשויה העלאת המס להוות מכת מוות.

גם בקרב גורמים אחרים בענף האלכוהול בישראל קמה צעקה, כאשר מרבית הכותבים מזדהים עם מאבק המבשלות הקטנות. רבים מחו על הקישור הלא קדוש בין בירה לסיגריות, תוך שציינו את היתרונות הבריאותיים הגלומים בשתייה מדודה של בירה, בניגוד לנזק המוכח הטמון בעישון סיגריות, בכל כמות שהיא. אחרים מחו על אי השוויון שבהעדר מס קנייה על יין ועל כך שאין מעלים באופן דומה וגבוה אף יותר את המס על המשקאות הכוהליים עמוסי האלכוהול. רבים הביעו חששם שדווקא כעת, כאשר ענף מבשלות הבוטיק עולה וצומח, תגדע התפתחותן והציבור הישראלי הוא הראשון שיצא נפגע מכך. בדומה ליקבי הבוטיק אשר גרמו להעלאת איכות היין בישראל, גם בקרב היקבים הגדולים, כך הצפי הוא שריבוי מבשלות הבוטיק האיכותיות, יגרום לעליית איכות הבירה הישראלית בכלל וגם זו המיובאת לארץ, לאחר שציבור הצרכנים בישראל ילמד להכיר בערכה של בירה איכותית וידרוש יותר.

להיות ככל העמים

במסגרת מאבקם המתחדש, מביאים המבשלות הקטנות נתונים מרחבי העולם בנוגע למס הקנייה. על פי נתונים אילו, הרי שבניגוד לגישה הנהוגה על ידי משרד האוצר שלנו, במקומות רבים בעולם, לרבות ארה"ב ומדינות רבות באירופה, המס המוטל הינו דיפרנציאלי, תוך שהוא לוקח בחשבון את כמות הייצור, באופן שבו מבשלות קטנות יותר נפגעות פחות מנטל המס.

בגרמניה למשל, נהוגות 5 דרגות מס שונות, המשתנות על פי כמות הייצור, החל ממס בשיעור של 0.4554 יורו לליטר לגבי מבשלות המייצרות עד 5,000 הקטר ליטר בשנה ועד מס בשיעור של 0.787, המוטל על כל ליטר בירה המיוצר על ידי מבשלות המייצרות מעל 40,000 הקטר ליטר בשנה. גם בצרפת נהוג מס קנייה מדורג בהתאם לכמויות הייצור, בן 4 דרגות, כאשר המס בדרגה הגבוהה ביותר הינו כפול מזה בדרגה הנמוכה ביותר. שיטה דומה לזו הגרמנית נהוגה גם באוסטריה ואף באירלנד.

בארה"ב מתקיים מדרג כפול. ראשית, מחולקות המבשלות לפי כמויות הייצור וגם בין המוצרים המיוצרים על ידי כל מבשלה קיימת הבחנה, כאשר מוצרי בירה המיוצרים בכמויות גבוהות יותר, חייבים במס גבוה יותר. המס בארה"ב מוטל לפי חביות של 117 ליטר, ונע בין 7 דולר לחבית, שיעור המס הנמוך ביותר, לבין 18 דולר לחבית, המוטל על ייצור בכמות הגדולה ביותר, במבשלות הענק.

שר חדש – אפשרויות חדשות?
מובילי מאבק המבשלות הקטנות, תולים תקוות בממשלה החדשה ובעיקר – בשר האוצר החדש, יאיר לפיד, אשר חרט על דגלה של מפלגתו הצעירה "יש עתיד", את דגל הדאגה למעמד הביניים הישראלי ולאיכות החיים בישראל. טלי לוין, מנכ"לית מבשלת הגולן, אומרת בראיון שקיימתי עמה לרגל חידוש המאבק נגד מס הקנייה: "חברי כנסת רבים ושרים בעבר וכאלו הנכנסים כעת לתפקידם, הביעו תמיכה בדרישת המבשלות הקטנות לקביעת שיעור מס קנייה דיפרנציאלי". יו"ר ועדת הכספים היוצא חבר הכנסת גפני הגדיר את החלטת האוצר "מחטף", חברי הכנסת ברוורמן מן העבודה ויושב ראש הכנסת היוצא רובי ריבלין מן הליכוד, אף הם בין התומכים בעמדת המבשלות הקטנות. בתקופה הקרובה צפויים נציגי המבשלות להיפגש עם שר האוצר החדש.

טלי וחבריה מבינים כי לבטל את רוע הגזרה הכללית של העלאת מס הקניה כנראה לא ניתן, מאחר ותוספת המס מניבה הכנסה יפה למדינה, הדרושה כמו אוויר לנשימה בימים אילו של גירעון תקציבי ואולם, מאחר ותרומת המבשלות הקטנות למאמץ היא ממילא מזערית, מאמינה טלי כי צעקתן תילקח בחשבון וכי נטל המס עליהם יופחת. "מבחינתנו" אומרת טלי לוין, "מדובר במאבק של הכל או לא כלום ולכן אני חייבת להישאר אופטימית."

מובילי המאבק מגייסים לטובתם גם את הדאגה לפריפריה ומציינים שפגיעה במבשלות הבוטיק תהיה בראש ובראשונה גם פגיעה בתושבי האזורים שמחוץ לתל אביב. מפת המבשלות הקטנות אותה מפרסם ארגון יצרני בירה קטנים – איב"ק, מצביעה על פריסת המבשלות בין אזורי הגולן והגליל, אזור הכרמל ועמק חפר, אזור השפלה הפנימית והרי יהודה והנגב. גם הפגיעה הצפויה לקידום עסקים קטנים, אשר חלק מן המפלגות חרטו על דגלן את קידומם, מהווה טענה מטענות המאבק.

גם מוטי בוהדנה, הבעלים של מבשלת פאפו שבמושב צלפון, תומך כמובן במאבק. מוטי החל דווקא בייצור יין בוטיק (יקב כרם נבות) ורק לפני שנים אחדות החל לייצר בירה. לאחרונה, עם התפתחות מבשלות הבוטיק, השקיע מוטי גם בפיתוח המבשלה שלו וכיום הוא מייצר בירות מסוגים רבים ומגוונים, שזוכות להתעניינות אף מחו"ל.

מוטי, שהינו כאמור גם יצרן של יין, אינו סבור כמובן שהכיוון הנכון הוא קריאה להטלת מס קנייה גם על יין ושמח על כך שקריאות מסוג זה אשר נשמעו בתחילת המאבק, אינן מהוות כיום חלק מקו המחאה הרשמי של המבשלות הקטנות. בראיון שקיימתי עמו, הסביר שאין כל סיבה להיאבק בפגיעה במבשלות הבירה הקטנות, על דרך של פגיעה מקבילה ביקבי הבוטיק. גם מוטי תולה תקוות בשר האוצר החדש, אשר יראה אולי את הדברים אחרת.

משרד האוצר בהרכבו החדש טרם התייחס לנושא העלאת מס הקנייה וגם אין להניח שיהא זה אחד הנושאים הראשונים אשר יעלו על שולחנו של השר החדש. בעבר דחו פקידי האוצר את דרישת המבשלות הקטנות להחיל מס בשיעור דיפרנציאלי, בטענה כי אין זה חוקתי להפלות בין יצרניות גדולות לבין הקטנות. ברשות המיסים אף התכחשו לטענות לפיהן מיסוי דיפרנציאלי מונהג במרבית המדינות יצרניות הבירה בעולם.

הצרכן כרגיל הוא הנפגע העיקרי

כרגיל במקומותינו, הצרכן הוא הנפגע העיקרי מצעדים מסוג זה. מבשלות הבוטיק והקטנות מעוניינות להמשיך ולחיות ועד עתה, לאחר שחלפה למעלה מחצי שנה מאז כניסתה לתוקף של העלאת המס, אכן מרביתן ממשיכות לפעול, אם כי אחת חדלה לפעול ונראה שלפחות אח נוספת מצויה בשלבי גסיסה. הפתרון הבלתי נמנע, יהיה כמובן בגלגול ההוצאה על ציבור הצרכנים.

מוטי בוהדנה מדגיש שנכון לעכשיו, הוא וגם רבים מחבריו בעלי המבשלות באזור יהודה, טרם העלו את מחירי הבירות שהם מבשלים, שכן החשש הוא שהעלאת המחירים פשוט תגרום לכך שהצרכנים ידירו ידיהם מבירות הבוטיק, שגם כך הינן יקרות באופן יחסי. אולם לדבריו, בקרוב לא תהיה ליצרנים ברירה אלא לעשות כן. העלאת מס הקניה משתלבת עם עלייה חדה במחיר חומרי הגלם, אשר התייקרו בשיעור כ 30% ויותר במהלך שלושת החודשים האחרונים. מוטי צופה שמחיר הבירה, הנמכרת כיום על ידי מרבית היצרנים במחיר של 15 שקלים לבקבוק של 330 מ"ל, יעלה בשיעור של 2-2.5 שקלים לפחות.

טלי לוין ממבשלת הגולן מספרת אף היא שמרבית המבשלות ספגו בינתיים את מס הקניה, חלקן באופן חלקי וחלקן במלואו. בינתיים, גם בעלי הברים והפאבים משתדלים שלא להעלות את המחירים, אם כי שם כבר החלה זליגה. לדבריה, צריך לקחת בחשבון שמחיר של חבית 20 ליטר של בירה פרימיום נמכרה לפני העלאת המס במחיר של כ 400 שקלים ואילו מס הקניה הנוסף העלה את המחיר בכ 45 שקלים. המכפיל המקובל בברים ובפאבים הינו בדרך כלל פי 3 עד  4 ולכן, הגלגול על הצרכן הוא בשיעור של כ 150 שקלים לחבית ואף יותר.

טלי מסבירה שאצל המבשלות הקטנות מדובר במאבק קיומי, חלקן עדיין כלל אינן רווחיות ואצל האחרות, הרווח הממוצע הינו לכל היותר כ- 2 שקלים לליטר בלבד ולאורך זמן, המבשלות לא יצליחו לשמור על המחיר לצרכן ברמה הקיימת ואם עשו כן עד עכשיו, היה זה מתוך החשש לפיו העלאת המחיר כעת, כאשר שוק בירת האיכות נמצא עדיין בחיתוליו, תגדע את הענף עליהן יושבות המבשלות. חלקן של המבשלות הקטנות במס, הינו כשני מיליון שקלים בלבד מתוך כ 400 מיליון ולכן הפחתת המס כתוצאה מגריעת המבשלות הקטנות מהתוספת והטלתה על הדואופול – טמפו וקוקה קולה בלבד – אינה משמעותית עבור המדינה. "עד עתה המאבק היה נתון להקפאה מאחר ולא היה עם מי לדבר" אומרת טלי, ההחלטה של נציגי המבשלות הקטנות וטלי לוין בראשם לחדש כעת את המאבק וגם לתת לו הד ציבורי נרחב, באה על מנת שהמאבק ייהפך גם למאבק של הציבור ועל מנת לנסות ולהפעיל לחץ על מקבלי ההחלטות החדשים.

מצטרפים למאבק
כאמור, לדברי משרד האוצר, עמדה מאחורי ההחלטה על העלאת מס הקנייה המחשבה, החיובית כשלעצמה, לפיה אפשר לעשות שימוש במכשיר המיסוי לשם הפחתת נזקי האלכוהול לסביבה. טענת האוצר אינה מחזיקה מים ובמקרה זה – בירה. אנחנו שואלים – האם באמת העלאת שיעור מס הקנייה על בירות ממבשלות האיכות תורמת למטרה זו? מתי ראיתם לאחרונה צעירים שתויים מסתובבים בגנים הציבוריים או בכל מקום אחר, כשבידיהם בקבוקי בירה מתוצרת מבשלות בוטיק, במחיר של 15 שקלים לבקבוק? והאם 2 מיליון השקלים לשנה לכל היותר שמפיק המס לאוצר המדינה, מצדיק את הנזק הכולל אשר ייגרם לציבור כתוצאה מסגירת מבשלות בוטיק וצמצום פעילותן, לרבות אבדן מקומות עבודה, תיירות בירה והסיכוי להעלאת איכות הבירה בישראל? ספק רב אם כך הדבר ולכן גם אנחנו קוראים מבין שורות אילו – הצטרפו למאבקן של המבשלות הקטנות, בסופו של דבר, המאבק הוא של כולנו!