תשכחו ממרלו וקברנה, היכונו להיפרד מריזלינג ושרדונה. במדור זה תקראו אך ורק על זני ענבי יין שכנראה לא נתקלתם בהם מעולם ושסביר מאוד שגם לא תתקלו בעתיד. כאן תוכלו לפגוש זנים עלומים או נעלמים ולעיתים גם הזויים למדי, זנים המצויים מחוץ לספקטרום של עולם היין המוכר לנו, היכונו לסיפורי ענבים...
CHAMBOURCIN– היבריד בעל תפוצה כלל עולמית
המקום: חבל הלואר, צרפת; צפון מזרח ארה"ב, אוסטרליה.
הצבע: כהה.
האיכות: טובה.
היבריד הוא זן ענבים אשר נוצר כתוצאה מהכלאה בין זנים המגיעים משני מיני גפנים, לרוב – הגפן האירופית ויטיס ויניפרה והגפן האמריקנית ויטיס לברוסקה. מרבית הגפנים ההיברידים אשר נחלו הצלחה, עשו זאת דווקא בצד האמריקני, אך חלקם זכו להיות נטועים גם בצרפת ולשמש שם לייצור יין, למרות שבשל היותם היברידים, אינם מורשים להיכלל ביינות אפלסיון (AOC). בין אותם היברידים מצליחים בולט הזן CHAMBOURCIN.
שמבורסין הוכלא מתי שהוא בשנות החמישים של המאה הקודמת, אך יצא לשוק רק בשנת 1963. הצלחתו הראשונית היתה בעמק הלואר הצרפתי והיו זמנים בהם הגיע למקום השלישי בכמות נטיעותיו מבין ענבי החבל. חשיבותו באזור הלואר פחתה מאז, אך בד בבד, השתרש הזן היטב בצפון מזרח של ארה"ב והיום הוא נטוע שם לפחות בעשר מדינות, כמו גם בחבל אונטריו שבקנדה. ההיבריד המוצלח תפס תאוצה גם באוסטרליה ונטיעות שלו זוהו אפילו בווייטנאם הרחוקה.
הזנים המדויקים שמתוכן נולדה ההכלאה אינם ידועים, אך ככל הנראה אחד מהם הוא הזן Siebel- היבריד בפני עצמו. אולם נראה שאת עיקר תכונותיו האורגנולפטיות, נטל שמבורסין דווקא מן הקברנה פרנק. הוא ניחן בצבע סגול עז, ניחוחות של דובדבנים שחורים ופלפל שחור, אדמת חצץ לחה, שוקולד ולעתים גם בשר ציד, עם טעמים דומים בפה, לצד חמיצות גבוהה, ללא טאנינים מודגשים. שמבורסין משמש במספר סגנונות ייצור: יינות אדומים זניים, חלקם בעלי פוטנציאל התיישנות של שנים אחדות, יינות צעירים בסגנון בוז'ולה נובו, יינות רוזה וכן בבלנדים, באוסטרליה לרוב עם שיראז לטובת הוספת צבע ובצפון אמריקה, לרוב לצד הזנים Baco Noir ו- Marechal Foch.
