לפני שבועות אחדים נהניתי לקרוא באתר היין של ג'נסיס רובינסון, כתבה אשר הפליגה בשבחם של היינות המיוצרים כיום בפורטוגל. הכתבה תיארה כיצד עקפה לאחרונה אנגולה את אנגליה והפכה ליבואנית הגדולה ביותר של יינות פורטוגזיים (ברזיל הינה היבואנית השלישית בגודלה) ותיארה את תגובותיהם של צרכני היין ברחבי העולם בנוגע ליינותיה של הדיירת המערבית של חצי האי האיברי, תגובות אשר נעו בין הפתעה מוחלטת לגבי מגוון היינות ואיכותם, לבין תדהמה ומבוכה ביחס למספר הזנים הבלתי מוכרים אשר מהם מיוצרים אותם יינות, כל זאת, מבלי להזכיר כלל את יינות הפורט. שאלה אחת חזרה ונשאלה בקרב הצרכנים שנחשפו ליינות והיא – מדוע אין יותר יינות פורטוגליים על המדפים בחנויות היין ובתפריטי היין במסעדות? ג'נסיס רובינסון עצמה, כמו גם ג'וליה הרדינג, המומחית ליינות פורטוגל באתר ובעלת תואר Master of Wine, הצטרפו אף הן לאותה תמיהה והפליאו בשבחם של היינות, הן הלבנים הנפלאים ויוצאי הדופן וכן האדומים המיוחדים.

 

שבועות מספר חלפו מאז שקראתי את הכתבה ולשמחתי הרבה, הוזמנתי לטעימת יינות פורטוגליים, במסעדת "טשרניחובסקי 6" בתל אביב (הממוקמת דווקא ברח' טשרניחובסקי 5), אשר לאחרונה הוסיפה לשמה את התואר "אדגה" – מרתף יין או יקב בפורטוגזית ואף פתחה מעדנייה וחנות יין, כמעט מול המסעדה, ברח' טשרניחובסקי 6. הקונספט שנבחר על ידי הבעלים, בני הזוג אייל מרון ודליה לוגסי, הינו התמקצעות ביינות פורטוגליים, כאשר היינות עצמם נבחרו לאחר מסע טעימות נרחב שערכו הבעלים ברחבי פורטוגל. את היינות ניתן להזמין במסעדה, בבקבוקים וגם בכוסות ובנוסף, ניתן לרכוש אותם מעבר לרחוב, בחנות היין – מעדנייה ולשתות אותם במסעדה כנגד תשלום דמי חליצה בסך של 45 ₪. במעדנייה נמכרים לצד היינות, גם מטעמים שונים ממטבחה של המסעדה, כמו למשל סלמון, הרינג, רוסטביף וקורנביף (בשר משומר). בנוסף ליינות מפורטוגל, ניתן למצוא בחנות-מעדנייה מבחר יוצא דופן של יינות פורט כולל מתיישנים, יינות מיוחדים מאזור לנגדוק – רוסיון שבדרום צרפת, יינות מבורגונדי האהובים מאוד על הבעלים וכן יינות בוטיק מישראל.חלק מאותם יינות נמכרים גם במסעדה. מחירי היינות הפורטוגליים סבירים ביחס ליינות ייבוא איכותיים ממדינות אחרות באירופה.

 

פורטוגל היא ארץ של יין, בעלת מגוון זני ענבים היחודיים לה. המוכרים יותר ביניהם הינם טוריגה נסיונל (Touriga Nacional), טינטה רוריז (Tinta Roriz), ג'אן (Jaen) האדומים וגם אנקרוזדו (Encruzado), סרסיאל (Cercial), טרנטז (Terrantez) וביקל (Bical) הלבנים. אזורי היין העיקריים של פורטוגל הם אלנטג'ו (Alentejo) רחב הידיים שבדרום מזרח, אשר בשמונת אזורי המשנה שלו, זרועים הכרמים בין שטחי גידול נרחבים של חיטה ועצי זית. מאזור זה באים בעיקר יינות אדומים בשלים, פירותיים ועוצמתיים; אזור ביירה (Beira) שבלב המדינה ובו שלושה תתי אזורים מרכזיים. בחלקו ההררי שוכן אזור ה- Dao, בו זורם, מוגן בין רכסי ההרים, הנהר בעל אותו השם. כאן, על פני קרקעות גרניט ובאקלים אידיאלי, מיוצרים יינות איכות, מאוזנים, רכים ואלגנטיים; אזור דוארו (Douro) ארץ הפורט הפראית ובעלת הנוף עוצר הנשימה, אשר ניתן למצוא בה גם יינות שולחניים טובים; מינהו (Minho) שבחלקה הצפון מערבי של פורטוגל, אזור הגידול והייצור של "היין הירוק" - Vinho Verde המפורסם.

יינות פורטוגל אותם טעמנו:

 

 

לבנים:
QUINTA DO PORTAL TREVO BRANCO 2011

זני הענבים: 40% לוריירה, 40% טרחדורה, 20% ארינטו

ויניו ורדה – צבע ירקרק בהיר, מבעבע קלות כתוצאה מתסיסה טבעית. באף מזכיר סוביניון בלאן מאזורים קרירים – צבעים ירוקים של תפוח, עשבוניות, רענן ומינרלי. הפה ממשיך את האף, מאוד פריך, גוף קל, עם סיומת נעימה בינונית במשכה. היין מצוין לקיץ הישראלי, אך יש לדעת שאין ליישן אותו והוא מיועד לשתייה תוך שנה עד שנתיים לכל היתר ממועד בקבוקו.

55 שקלים.

 

QUINTA DO PELLADA DAO ALVARO CASTRO BRANCO 2011

זני הענבים: 40% אנקרוזדו, 20% ביקל, 20% סרסיאל, 20% מלבזיה

משהו אחר לגמרי. צבע צהבהב – ירקרק בהיר. האף מעניין מאוד, עדין מורכב, מינרלי, אדמתי – ריחות של פטריות, מעט אגוזים. הפה ממשיך את האף עם חמיצות טובה וסיומת קצרה עד בינונית.

75 שקלים.

בעל היקב אלוורו דה קסטרו הינו דמות ציורית מאוד, מהנדס אזרחי במקצועו, לא שגרתי, העורך סיורים בין הכרמים בטנדר טויוטה חבוט משנת 1969. הממסכים משתנים כל שנה. מיין ה- QUINTA DO PELLADA ניתן להשיג בחנות 2 יינות מסדרות גבוהות יותר –רזרבה ופרימוש.

DOM RAFAEL MOUCHAO 2011 מאזור אלנטג'ו.

זני הענבים: אנטאו ואז (Antao Vas), ארינטו (Arinto) , פרום (Perrum)

עוד יין שונה. צבעו צהבהב ירקרק, באף לימוניות, מינרליות ועשבי תיבול – תימין, רוזמרין, נענע, בתוספת פטרוליות המזכירה ריזלינג מבוגר. הפה מוגז מעט, גוף בינוני, מינרלי, הסיומת ממשיכה את הטעם ומשכה בינוני.

מחיר הבקבוק בחנות היין 85 שקלים. נמכר במסעדה בכוסות במחיר של 30 שקלים.

אדומים:
QUINTA DO PELLADA DAO ALVARO CASTRO TINTO 2009

זני הענבים: 65% ענבי טוריגה נסיונל, היתר טינטה רואיז וג'אן

צבע שני עמוק. אף נהדר מאוזן ומאוד פירותי, פירות יער, דובדבנים, טוסט. פה מבושם מאוד. יין מרשים.

75 שקלים.

QUINTA DO PORTAL RESERVA 2009

זני הענבים: 40% טוריגה נסיונל, 40% טינטה רוריז ועוד 20% טוריגה פרנקה

צבעו אדום עמוק עם מעט גוון סגלגל. היין צעיר עדיין מאוד ולכן האף והפה סגורים. ריחות פרי נהדרים, מאוזן מאוד. הפה עדיין טאני, אך אין ספק כי מדובר ביין מורכב, מאוזן מאוד, איכותי ואלגנטי. יין שיתאים מאוד לצד מנת בשר טובה.

120 שקלים.

VINHO DO MOURO 2009

זני הענבים: 45% טריקנדרה, 30% אראגונס, 15% אליקנטה בושאר, 10% קברנה סוביניון

אם קודם היה לנו יין שיוצר על ידי מהנדס אזרחי, הרי שהפעם מדובר ביין מבית מדרשו של רופא שיניים, אשר מעולם לא למד ייננות. צבע היין אדום בורדו עמוק. באף ריחות הקברנה משתלטים, פרי אדום בשל וקסיס. הפה צעיר עדיין, גוף בינוני פלוס, מאוזן, פרי אדום, דובדבן, פטל. נעים מאוד עם סיומת יחסית קצרה.

במחיר של 65 שקלים מדובר ביין הנותן תמורה טובה למחיר.