תפעול בית בד וההשפעה על השמן בתי הבד נועדו להפקת השמן מהזיתים בצורה פיזיקאלית, עקרונות הפעולה של בתי הבד נשארו מאז ימי קדם לאורך כ-4000 שנה. עם הזמן השתכללו השיטות עם התקדמות הטכנולוגיה, אך העיקרון הפיזיקאלי לא השתנה. הפעולות המתבצעות גם כיום כמו בעבר הן : שטיפה, ריסוק, ערבול, לחיצה והפרדה וסינון.
ל-5 התהליכים המוזכרים למעלה השפעה מכרעת על איכות השמן המתקבלת מהזיתים. ניתן לומר כי בבית הבד לא ניתן לשפר את איכות הזיתים אך ניתן בקלות להפיק שמן גרוע מזיתים מעולים. לכן יש להקפיד על כל אחד מהתהליכים ולהתאימם לאיכות וסוג הזיתים שמתקבלים.

הפרדת עלים ושטיפה- תהליך חשוב מאחר והזיתים מגיעים לעיתים עם אבק, עלים ובוץ ונוכחותם עשויה לתרום ארומות שאינן רצויות.

ריסוק- מטרת הריסוק היא לשבור את דפנות התאים בהם כלואות טיפות השמן. לריסוק השפעה על רמת הפוליפנולים שתתקבל בשמן וכתוצאה מכך השפעה על היציבות והחריפות של השמן.

ערבול- מטרת הערבול היא ליצור טיפות שמן גדולות מהטיפות המיקרוסקופיות שנוצרו עם הריסוק. בצורה זו הלחיצה תהיה יעילה יותר וכמות שמן גדולה יותר תופק. לכן יש השפעה גדולה לזמן הערבול על אחוז השמן שיופק.

לחיצה- בעבר הרחוק הייתה הלחיצה מתבצעת ע"י הוספת משקולות לקורה שלחצה על העקלים המלאים בפסטה וכך נסחט השמן. עם התקדמות הטכנולוגיה נכנסו לשימוש הבורג ויותר מאוחר הלחץ ההידראולי ובמאה הקודמת החלו לעשות שימוש בכוח הצנטריפוגלי לביצוע הלחיצה.

הכוח הצנטריפוגלי תלוי ביחס ישר במסה ובמהירות הסיבובית ברבוע ולכן באותה מהירות סיבובית הגפת בעלת המסה הגבוהה תעוף רחוק יותר אח"כ המים והשמן הקל יותר יהיה הקרוב ביותר לציר הדקנטר. המכשיר המבצע את הלחיצה בבית הבד הוא הדקנטר שהוא מהוה את לב המערכת.

לדקנטר ההשפעה הגדולה ביותר על יעילות המיצוי ואיכות הפרדה. שיטת הלחיצה בדקנטר החלה בשנות ה70 והדקנטרים הראשונים היו דקנטרים של 3 פזות כלומר: פזה 1- גפת, פזה 2- מים ופזה 3- שמן.

למעשה בדקנטר מתחילה גם ההפרדה בין המים והשמן והפזה של השמן עוברת עוד הפרדה אחת בצנטריפוגה אנכית (ספרטור). בשיטה זו מוסיפים מים לתהליך ונדרשים 1.2 מ"ק מים לכל טון זיתים, בנוסף למים שמכילים הזיתים. המים האלה מכילים לאחר התהליך פוליפנולים ואינם ניתנים להזרמה למערכת הביוב ומהווים מטרד סביבתי המצריך השקעה כספית רבה לפתרונו.

כדי לפתור בעיה זו תוכנן הדקנטר של 2 פזות, בדקנטר הזה מתבצעות אותן הפעולות כמו בדקנטר בעל 3 הפזות אולם לא מוסיפים מים לתהליך והמים יוצאים מעורבבים עם הגפת וכך יש לנו פזה אחת של הגפת והפזה השניה של השמן. מכיוון שכאן המים יוצאים עם הגפת ההפרדה בין השמן למים חייבת להיות מדוייקת יותר ולמעשה לא צריך 2 ספרטורים להפרדה בין המים לשמן.

פתרון בעיית המים יצר בעיה בנושא הגפת: בתהליך 2 הפזות הגפת יוצאת רטובה כ- 60% רטיבות. כמות המים שיוצאת בכל זאת (בתהליך ההפרדה של שמן ומים) היא כ- 240 ליטר מים לטון זיתים. כדי לנצל טוב יותר את הגפת הרטובה מוסיפים מכונה המפרידה את שברי החרצנים מהגפת, החרצנים מונים כחומר להסקה והגפת מופנית להזנת בעלי חיים או להכנת קומפוסט ודישון.

השמן המופק בתהליך 2 פזות מכיל יותר פוליפנולים מאחר וחמרים אלו מסיסים במים ובתהליך 3 פזות הם יוצאים עם המים. כתוצאה מכך שהשמן מכיל יותר פוליפנולים שהם נוגדי חימצון הוא יציב יותר ובעל ארומות גבוהות יותר.

אין הבדלים ביעילות ההפקה בין 2 השיטות, אך יש כאן חיסכון במים ופיתרון מבחינת איכות הסביבה ועליה באיכות השמן.