משהוזמנתי לבקר בפאב החדש "Starling Pub" השוכן בפינת הרחובות אלנבי ובן יהודה חשבתי לעצמי שלא יכול להיות מקום יותר מוזר ומפתיע עבורי לבלות את ליל יום חמישי. העורך שלי אפילו כינה את החוויה "קינקית". אולי דווקא בגלל זה החלטתי לקפוץ לביקור ולהכיר את מי שעומדים מאחורי הפאב החדש.

מדובר בפאב בן חודש בסך הכל המשלב בין חלומותיהם של ילי ארטן ורון שמואלי, שותפים ובני זוג בהווה. לשניהם היה חלום להקים פאב באווירה אירופאית דווקא בישראל, שניהם נפגשו במקרה והפכו לזוג, לשניהם נקרתה ההזדמנות לאחרונה והטיימינג התעסוקתי והאישי איפשרו להתחיל את המיזם ועכשיו החלום שלהם החל קורם עור וגידים.

כל הארץ דגלים

שאלתי הראשונה אל הזוג הייתה למה דווקא באלנבי הידוע לשמצה ברמתם של מועדוניו. רון מספר כי אכן הייתה זו התלבטות, אך היות ודווקא חלק זה של הרחוב נחשב רגוע ואיכותי יותר, החליטו להפוך לפאב השכונתי החדש. למרות זאת, לא ויתר רון על הצבת שומרים בכניסה כדי לממש את החלום ולשמור על איכות רצויה של המבקרים בו.

המקום פרוס על פני שתי קומות כשבתחתונה שני מסכי טלוויזיה גדולים המכוונים על ערוצי הספורט ובקומה השניה שולחן ביליארד ולוח מטרה עם חיצים ופינת ישיבה מפנקת. את חלקו החיצוני של המקום מעטרים דגלי מדינות שונות. ילי מספרת כי כבר בחודש הראשון לפתיחת הפאב התקבלו תלונות של תיירים על היעדר דגלי מדינותיהם, כך שהיא מוצאת עצמה רוכשת לפחות אחת ליומיים דגל נוסף ותולה אותו מעל לדלתות הפאב.

הקהל אליו מכוון המקום הוא קהל בוגר ומיושב בדעתו שיידע להפוך את המקום למקום שניתן לעבור בו לשתייה קצרה כמו גם לבילוי משך ערב שלם. ילי ורון מתכננים במקום ערבי ספורט, Networking ואפילו ערבי פנויים פנויות וערבי קריוקי. הכוונה היא ליצור מקום יוקרתי הפונה לתיירים, ישראלים וכל מי שרוצה לבלות את ה (Happy Hour (16-21 אחרי העבודה בפאב מזמין כפי שנהו במדינות כמו אנגליה.

יש חומוס-צ'יפס-סלט בגן העדן, אפשר להירגע
סיפורם האישי של רון וילי יכול להסביר מעט את הכמיהה שלהם למקום משלהם. רון שהה בחו"ל כמנהל תפעול של חברה ישראלית בה עבד. שש שנים באיים הקריבים לא נשמעים כמו עינוי סיני ממוצע ואכן לא היה לו רע שם, הוא אפילו פתח מסעדה בסגנון ים תיכוני על שפת הים של האי אנגווילה אליה נהרו ישראלים מכל האיים ובייחוד מסנט מארטן מסביב ולו רק כדי לטעום טעם של בית.

ילי היא בחורה ממוצא אמריקני שעשתה את חייה בין ישראל וארה"ב. חלומה היה להקים פאב עם אחיה, אך משזה נפטר חלומה הושב עמוק למגירה. מיפגשה עם רון עורר את החלום מתרדמתו והנה התוצאה. במבנה בו שכנה סוכנות נסיעות שוכן כעת פאב המזמין כל אדם מכל מקום ללא הבדלי דת, גזע ומין לבוא ולהתארח.

סגנון וסטיילינג 

המקום אינטימי בעיקר הודות לתאורה הנמוכה והחלונות האטומים. "לא רצינו שזה יראה כמו בית קפה ולכן בחרנו לאטום את החלונות על אף שמצידם הפנימי הם מציגים תמונות ענק של פאבים בנויים אבן". קצת קיטש לדעתי אבל כיף להתבונן בהם ולחשוב שאתה נושא כרגע דרכון זר. המוסיקה המתנגנת ברקע נעה בין שנות ה 70 ל 90 ואחראי עליה לא אחר מאשר אחד מבניו של רון. גם הבר מתהדר באחד מבניו של רון כברמן וברמנית נוספת שהתקבלה כ"בת חורגת".

בירות מהחבית – קרלסברג, טובורג, הוגרדן, גינס וסטלה. לחביות מצטרפים 14 סוגי בירה בבקבוק. שאלתי - מדוע אין יותר בירות ישראליות - לא קיבלה מענה משביע רצון ולכן אני קורא מכאן קריאה לכל בשלני הבירה המעוניינים - Go for it, אולי אתם תעשו עבודה טובה ממני.

לבירות מתלווה תפריט קוקטיילים עשיר, ליקרים ואלכוהול. מבחר הוודקה מעט מאכזב אבל אין כמו לסגור יום עם קוקטייל Baby Guinness או Brain Hemorrhage (עדיף מאשר באיכילוב). המחירים סבירים יחסית לפאבים התל אביבים.

אין ספק שילי ורון אינם אנשי תעשייה משופשפים וייתכן ויגלו קשיים לא קטנים בדרך לאושר, אלא שהברק בעיניהם לא מותיר מקום לספק כי יעשו הכל כדי ליצור מקום בדיוק כמו שהם רוצים, ללא פשרות.

הפאב נמצא בבן יהודה 1 פינת אלנבי (21) בתל אביב
פתוח כל יום משעה 16:00 ועד אחרון הלקוחות.