יש שמסבירים את האמרה בפשטות שחכמתו של בעל הניסיון היא המשובחת. בואו ננסה להביט ולהעמיק בדברים מנקודה שונה מעט, נחלק את האמרה, אין חכם - כבעל ניסיון, הרי חכמתו של אדם על ידי לימוד תיאורטי שונה מידיעתו של בעל הניסיון. לא מעט פעמים אנחנו נוכחים לדעת שהתיאוריה שונה מהמציאות, אנחנו מכירים את פרסום יצרני המכוניות אודות בדיקת תצרוכת הדלק בתנאי מעבדה ולעומת זאת ברוב המקרים התוצאה בפועל רחוקה כמו הקוטב מהשמש.

נושא גידול הכרם וטיפוח הגפנים עד הגיעם לבציר ובהמשך יצירת היין טומן בחובו תיאוריות אין ספור ומחקרים שונים ומשונים שאין הדעת יכולה להקיפם, בלא מעט מן המקרים הדעות חלוקות בין החכמים לבעלי הניסיון, בענף היין הדבר מתבטא בעיקר בין הכורם לאגרונום או ליינן או בין האגרונום ליינן וכו׳.
העניין לא פשוט, בדרך כלל כולם צודקים אך יש לציין שכל אחד צודק במקומו, זאת אומרת שהוא יהיה צודק במקום ובזמן ובתנאים שהוא ביצע את הניסוי. אם כך הרי שבמקרה הנ״ל הרי הכורם צודק והוא הנקרא בעל ניסיון והאגרונום והיינן נקראים "חכם".

חסרה לנו נקודה חשובה, הכורם צודק במקומו אך היינן גם צודק במקומו באשר ליין שמופק מהענבים שהכורם מגדל במקומו. אם כך איך ניישב את העניין? הפתרון פשוט, צריך שהיינן יהיה בעל ניסיון גם בכרם אך היישום אינו פשוט שכן ניסיון דורש זמן.

תארו לכם נטיעת כרמים באזורים שונים עד שתגיעה הכרם לניבה ובהמשך להתבגרות, אופי שנת הבציר וזמן יישון היין - הרי שעברו שנים רבות ורק התחלנו את הניסיון, אם כך נותרנו עם השאלה ״חכם״ או ״בעל ניסיון״? התשובה היא לא חד משמעית אך נראה שהנכון ביותר הוא שהחכם יצבור ניסיון במקומו וכך נפיק את המירב, לכן הפירוש הנכון לאמרה ״אין חכם כבעל ניסיון״ אדם חכם שצבר ניסיון. עכשיו ניתן להבין מדוע במקומות מסורתיים כמו בצרפת שומרים באדיקות על המסורת ואף קבעו חוקים לכך, בצורה זו ניתן להינות מהניסיון החכם של דורות קודמים גם עם שינויי הקדמה.