צילום: מירן חורי

שם המשפחה המפורסם ביותר בין היקבים באיזור ברולו הוא קונטרנו. יש את דיאגו, פאולו ועוד רבים וטובים, אך היקבים החשובים ביותר באיזור הם: Giacomo conterno ו-aldo conterno. רוב בני משפחת קונטרנו מתגוררים במונפורטה (כפר בדרום ברולו), ורובם מפיקים יינות מהחלקות החשובות והאיכותיות ביותר באזור ברולו / ברולו מונפורטה.

ליקב אלדו קונטרנו יש סיפור מעניין שחושף את מעבר הדורות באזור. מדובר על היקב החשוב, המפורסם והמייצג ביותר של כרם בוסייה (bussia). בשיחה שניהלתי לאחרונה עם דומניקו קלריקו (יצרן מקומי נחשב), שאלתי אותו מדוע הוא אינו משתמש בשם "בוסייה" (שם הכרם ממנו מיוצר היין) על התווית של אחד מהברולואים שלו? הוא ענה כי השם שייך לאלדו, וההרחבות האחרונות של הכרם הוציאו ממנו את משמעותו האיכותית וההיסטורית. מבחינתו, הוא אמר לי, אם זה בוסייה, זה אלדו!

אלדו קונטרנו הלך לעולמו בתחילת המילניום הנוכחי, ובחייו הוא הספיק להפיק את הברולואים החשובים והמוצלחים באזור, עם פוטנציאל יישון שאינו יודע גבולות. הברולו הגדול שלו הוא ללא ספק ה 'gran bussia' שנחשב ל"ברולו רזרבה" - יין שמבוקבק רק בשנים המוצלחות שמצדיקות אותו. אני ממליץ לכל חובב יין (שיכול להרשות לעצמו) להתנסות ביין זה מבצירים קודמים לשנות ה 2000 (בעיקר מהבצירים המוצלחים 1997 ו-1996), כדי לחוות את בוסייה בגדולתו.

עם מותו של האב, תפסו שליטה על היקב שלושת בניו, אשר הושפעו רבות מכורמות מודרנית ביולוגית וביו-דינמית. למרות זאת, היין אותו הם מייצרים אינו נחשב ביו-דינמי, מפני שהם אינם רוצים להיות כפופים לפרוטוקול מחייב, אך בקלות ניתן להחשיבו ביולוגי לכל הפחות. את שיטות הכורמות הללו הם מובילים ביחד עם עוד יצרנים חשובים באזור כמו: ceretto ו-voerzio. כדי לסבר את האוזן על המשמעות של המעבר לשיטות הכורמות המוזכרות לעיל, די להתבונן במספרים - מכל הכרמים בבעלות המשפחה הפיק האב כ 200 אלף בקבוקים, וכיום מפיקים בניו רק כ 80 אלף בקבוקים. כיצד הגיוני הדבר? מדובר על דילולים דרסטיים בכל שלב במעגל השנתי של הכרם: בשלב ההנצה, בציר ירוק ואפילו בשלב הבוחל, אשר בו הם חותכים את חוד האשכול, כדי להבטיח הבשלה מלאה והומוגנית.

אז למה "שאטו"? כאן ההסבר הוא פשוט - רוב היקבים באזור ממוקמים בחוות, או בבתים ישנים, או ביקבים חדשים לחלוטין הבנויים מפלדה וזכוכית. אלדו הוא היחיד אשר ממוקם באחוזה לכל דבר ועניין, הנמצאת בכביש שבין castello falletto ו- monforte. האחוזה כל כך מפוארת ויוצאת מן הכלל, כך שהיא מזמינה תמיד תיירים לצאת ולצלם אותה מכל מיני זוויות. הכוונה היא לאנשים שלא מבקרים ביקב כלל, עוצרים את מכוניתם באמצע הכביש המתפתל והצר, רק כדי לצלם את המבנה המרהיב.

יינות היקב

Il Favot

100% נביולו. היין הוא דה-קלסיפיקציה של ענבי ברולו מכרמים שהמשפחה חשבה שאינם בוגרים דיו כדי להיכנס לברולו.

Bussiador

היין הלבן של היקב המורכב מ 100% ענבי שרדונה. הזן חדר לאזור עם עלייתו של יקב גאיה בשנות ה 70 של המאה הקודמת. היין טוב, למרות הקשיים העצומים בגידולו באיזור (הזן מאוד רגיש למחלות גזע, וכל שנה ישנן עקירות ושתילות מחודשות בכרמים).

langhe

מורכב מממסך של קברנה סוביניון ומרלו, בשילוב עם זן מקומי שניקרא fresia. הפרייזה הוא ביחסי אב בן עם הנביולו, אך לא ברור מי הוא מי. הוא הרבה יותר כפרי ובועט, ומאוד מומלץ אך רק לאוהבי הז'אנר, מפאת המבנה הטאני העוצמתי שלו.

ליקב יש גם ברברה, אך גולת הכותרת הם הברולואים - ישנם חמישה כאלו: bussia שהוא "הבייבי ברולו" ומורכב מענבים מכל החלקות. ישנן שלושה ברולואים נוספים מחלקות מובחרות, כולן מכרם בוסיה: romirasco, cicala ו-colonnello (אני ממליץ בחום על ה colonnello), ומעליהן בהירארכיה, בשנים מובחרות, ה gran bussia. כל היינות שיצא לי לטעום מהיקב, מאז החלפת המשמרות בין האב לבנים, היו מקצועיים ונקיים. אולי זו הנוסטלגיה, אך אני תמיד מתרגש מיינות האב, למרות שהם ללא ספק פחות מדויקים ונגישים, אך בשבילי תמיד תהיה להם "anima" (נשמה באיטלקית).