הנה, ממש כמו בכל סיור יין, הרגע המיוחד הזה המגביר את הפעימות וגם פוער את העין, שרק לא תחמיץ משהו. המקום הזה שכל המעניינים מאד בהמשך לא מעניינים כמוהו, שכל היפים מאד הם לא ממש כיופיו המיוחד, שכל ההיסטוריות המיוחדות של השבוע הזה לא באמת מרתקות כמוהו.
כבר בשילוט שבכניסה לאתר אני קצת רועד, כאילו מתקשה להאמין, קצת מאט את ההליכה ומניח לעצמי להתפעם. מאד נפעם. וחיים גן המתרגש שלצידי, אומר-צועק לי 'מאיר, אנחנו בדום פריניון'! כבר כתבתי על שמפיין כאן באתר וגם על התופעה המרתקת של הנזיר שנלחם בבועות והיה למומחה מופלא ליין האזור, ובכל אופן, לדרוך במתחם של מנזר Hautvillers 'עשה לי את זה' מעל ומעבר לכל השאר שהיו מעניינים ויפים ושונים. וכל משך הביקור אני חושב עליו, שהגיע צעיר מאד למנזר שהיה בקריסה כלכלית והפך את מרתף היין לחבל ההצלה מזה – וליצירת היסטוריה מזה. וגם על כך שהוא נפטר כשהיה... בדיוק בגילי... עוד רטט.
'נעמוד דום לזכרו של דום', אני אומר למישהו כשאנו ממש על קברו שבתוך הכנסייה. 'כאן נח דום פריניון ה Cellérier (אחראי למרתף היין) של המנזר'. איזו פשטות וצניעות לתאר את גאון-היין הזה.
וכמובן שכולנו רוטטים במידת מה בעת שמדריכנו סיימון מוזג בטמפרטורה הנכונה שני שנתונים מצויינים, 2008 ו 2002! ההתפעמות עולה ממש כמו הבועיות הקטנטנות הנובעות ממרכזה של התחתית ברצף אחיד והנושאות עמן ארומות רעננות, פרי ואדמה בצוותא, אף ופה בקטגוריה brut מדוייקת, עשירים בניחוחות וטעמים עם חומציות מהממת וסיומת בטעם דבש עדין מאד. שרק לא ייגמר העונג הזה! המומחים בעולם ציינו את השנתונים האלה בין 94 ל 98 וממליצים על חלון שתייה עד 2048!
דום פריניון נוכח בשמפיין כמו ישו, מוערך הרבה יותר, דמותו מופיעה באינספור בתי שמפניה, חנויות יין, פרסומים. האיש שנלחם בזמנו בבועות נודע היום כמי שאבהותו למבעבע הנפלא מקובעת לעד.
