את הלמוט וגבי דונהוף (האישה שאיתו) פגשתי יחד עם קבוצת סומליירים, המככבת כיום במיטב מסעדות תל אביב והפריפריות הקרובות, ביום קיץ חם, באמצע יולי, בקומה העליונה של מסעדת הסושיאל קלאב שברחוב רוטשילד, תל אביב. השילוב הזה של החום המדברי והלחות התל אביבית של אמצע יולי ושל יין ריזלינג קר, פריך וחמצמץ כאילו נולד לקרות. וזאת ההוכחה הניצחת שיינות מאזורי היין הקרים והמרוחקים ביותר, דוגמת גרמניה, אוסטריה, אלזס ופריולי שבצפון מזרח איטליה, אכן צריכים להישתות באזורי המחייה החמים ביותר, דוגמת ישראל.

הלמוט דונהוף, היינן והבעלים הוא דוגמא קלאסית ליינן גרמני של שנות ה- 2000, מחויט אך לא מעונב, חברותי ודברן אך לא קולני. ויש לו תפיסת עולם משלו, אמירה וסגנון אשר מאפיינים את יינותיו והוא לא מתבייש לסתור דעות של קולגות מנהרות מקבילים (ריין ומוזל). הריזלינג עפ"י הלמוט, זך כמים מינראליים וטהור, אסור לו להיות בוסרי וחמוץ מדי, שכן חומצה באזורים קרים אלו לא חסר, ואסור לא להיות כבד מדי בטעמים נלווים כגון פטרוליום מינרלי ובוטריטיס פטרייתי אשר גורמים לו להיות מגושם ומוגזם. את טעמי עץ אלון ניתן לעיתים לאבחן ביינות היקב אך לא בצורה המוכרת בישראל, של קלייה, קרמל ווניל, אלא בטעמי חמצון מסוימים, ניחוח עשן מרוחק וטחביות עדינה של עץ רטוב.

הלמוט דונהוף מנהל בימים אלו את היקב הוותיק ומהמוערך, שבבעלות משפחתית "רק" 250 שנה. תחת שרביטו גדל היקב משטח כרמים של 120 דונם לכ- 200 דונם. כל הכרמים ממוקמים באזור ה'נָאהֵה', אשר בחבל הריין רבתי, נהר ה'נָאהֵה' זורם אל הריין ממערב למזרח ברובו, ומאפשר בכך לכרמים לגדול על המפנה הדרומי. רוב אדמות הכרמים מורכבות בזלת וצפחה הידועות במינראליות שלהן, וזני הענבים? ובכן, בגרמניה כמו בגרמניה 80% נטועים בזן הריזלינג, השאר בזנים המוכרים יותר מבורגונדי: פינו בלאן, ופינו גרי אשר גם הם תופסים להם לאט לאט, קהל המעריצים בגרמניה וברחבי העולם.

עוד מספר לנו הלמוט שאזור ה'נָאהֵה' עצמו עובר תהפוכות בשנים האחרונות יחד עם כל אזורי היין של דרום גרמניה. "דווקא באזורים הקרים יחסית כמו חבל הריין מורגשת מאוד התחממות כדה"א וסגנונות היין משתנים בהתאם". מעין שילוב של הבשלות הגבוהה בכרמים ותרבות הצריכה אשר מעדיפה היום פחות יינות מתוקים וחצי מתוקים (אאוסלזה, אייסווין) ויותר יינות יבשים אשר ניתנים לשתייה בכל סיטואציה ולצד רוב המאכלים. התוצאה היא שמעל 70% מהיינות שמייצר היקב היום הם יבשים, לעומת 80% יינות מתוקים עד לפני 20 שנה! כל זאת בלי לשכוח שיין יבש בגרמניה (עד 9 ג' סוכר לליטר) הוא עדיין חצי יבש עפ"י החוק בישראל.

ובנוסף, הגישה הצרפתית הקלאסית והטרנד העולמי, של מתן דרגות לכרמים לא פסחו על אזורי יין עתיקים אלו. כמובן שמשחר הימים נהגו לכנות את היינות הגרמניים עפ"י הכרם ממנה מגיעים וזאת לא רק, אלא גם שם העיר/ עיירה שחולשת על האזור מצוין גם בשם היין (זו היא בעצם התסבוכת בקריאת תווית יין גרמני). אך רק לאחרונה, אם התגברות צריכת היינות היבשים, ובעצם ביטול רעיוני של פרמטר האיכות עפ"י רמת מתיקות (שפטלזה, אאוסלזה, בירנאאוסלזה, וכן הלאה), נוצר צורך לתת דירוג לכרם, ואת זאת עושה אגודת היין הגרמנית ה- VDP. גם כאן הנושא מבלבל, אם בצרפתית ישנה מילה אחת "גראן קרו", בגרמנית לכל אזור שם אחר, במוזל: 'אֵרְסְטֶה לָאגֶה' (Erste Lage) וב'נָאהֵה': "גְרוֹסֶס גיווָאקְס" (Grosses Gewachs). אכן מבלבל.

הכרמים של יקב דונהוף בצבע אפור כהה ממערב למזרח (משמאל לימין) באזור העיירות: 
שלוס-בוקנהיים, אוברהאוזן, נידרהאוזן, נורהיים ובאד קרוזנאך

ולטעימה עצמה. 7 יינות לבנים, על טהרת הריזלינג, מיין יבש (יחסית) ברמת QbA ועד אאוסלזה מסדרת הפרמיום של היקב, ה- "גולד קאפסל".

2009 Hermann Donnhoff, QbA Trocken
אף מתוק, פירותי מאוד, פרחים ודבש, החמיצות טובה ומאזנת את הסוכר השיורי. היין אשר מגיע מכרמים שבהם אדמה וולקנית כבדה ודחוסה, נותן רמזים מינראליים עדינים (סגנון מזוהה, כבר אמרנו?) בצורת מליחות מרומזת אך לא יותר. היין נעים מאוד, מאוזן להפליא, בינוני בעצמתו ובסיומת שלו.
ציון: 89

2008 Hermann Donnhoff, Norheimer Dellchen Grosses Gewachs
אף כבד, ובשל, חמאה וגבינה כחולה. בחיך טעמי פרי רענן, ירקרק, החמיצות גבוהה יחסית, ואכן, שנת בציר 2009 קרה יותר מ- 2008. למרות דירוג הכרם ושיטחו המזערי (10 דונם), היין פחות נעים לחיך ופחות מאוזן מקודמו.
ציון: 88

2009 Hermann Donnhoff, Niederhauser Hermannshohle Grosses Gewachs

היין העשוי ענבים מכרמים שבהם ממוצע גיל גפנים מעל ל- 60 שנה ואדמת צפחה אפורה, מציע שלל ריחות כבר במפגש הראשוני אף האף, מינראליות מלוחה ברורה, אדמה רטובה, פרי חמצמץ. בחיך היין סופר אלגנטי והחמיצות מאוזנת. היין חד מאוד ומדויק, הסיומת מתמשכת וארוכה ומגלה לנו טעמים חדשים כגון, עשן מריר.
ציון: 92

2008 Hermann Donnhoff Oberhauser Brucke Riesling Spatlese

היין מגיע מכרם שבבעלות מלאה של היקב (מה שנקרא גם בשפת היין מונופול), שטח הכרם 10 דונם. סגנון אחר מורגש בפה, עולם ישן אם אפשר לקרוא לזה כך, רק 8.5% אלכוהול, היין מרומז, פחות נדיב בריחות, ואולי אף סגור מעט, יחסית לקודמיו בטעימה. באף, מתקתק, מלון בשל ודבש. החמיצות כיאה לסגנון, מעולה ומאזנת את היין שמחזיק לא פחות מ- 60 ג' סוכר לליטר. בחיך המון רבדים, אדמה, גבינה בשלה, פירות יבשים ועשן. היין צעיר מאוד וייטיב להתיישן.
ציון: 90

2008 Hermann Donnhoff Niederhauser Hermannshohle Riesling Spatlese
גיאוגרפית, לא מפרידים אפילו 500 מ' בין החלקה Brucke לבין Hermannshohle, בבקבוק המרחק גם אינו גדול, גם פה מדובר ביין בעל רמת סוכר גבוהה וחמיצות גבוהה עוד יותר. הפעם מדובר ביין כבד יותר מקודמו. אף בשל מאוד, המון פירות יבשים, צימוקים לבנים ולדר, וכמובן אדמה רטובה (טחב) ופטריות טריות (בוטריטיס). ביין קריצה לריחות המינראליים הכבדים, הפטרוליום, אך לא יותר, הכול מרומז, אלגנטי.
ציון: 92

Hermann Donnhoff, Schlossbockelheimer Felsenberg Spatlese 2004
שוב מדובר בשנה קרה מהרגיל, החמיצות בולטת כבר באף. ברוב הכרמים וברוב הבצירים יש נגיעות של בוטריטיס לא יותר מ 5-8%, וגם כאן. האף מתחיל פטרולי, מעושן (לאוהבי הז'אנר) וממשיך לאשכולית ולקליפות הדרים מרירות. בפה חמיצות בולטת אך לא מוגזמת שכן גם יין זה די מתוק בלשון המעטה, ופרי אדיר אשר אינו דוהה עם השנים. יין נפלא, גרמניה הקלאסית.
ציון: 94

Hermann Donnhoff, Oberhauser Brucke Auslese "Gold Capsule" 2001

בעין כבר ניתן לזהות את גיל היין, זהוב- קש בוהק וצלול. האף כבד מאוד ודומיננטי, המון פירות יבשים, קש, ודבש, לא מתוק מדי, אך ארומאטי מאוד. בפה, חמיצות אדירה ושלל טעמים ורבדים. מעל 30% ענבים נגועים בבוטריטיס מרכיבים יין זה, והדבר בא לידי ביטוי בטעמי טחב, לחות, ופטריות טריות, לצד פירות יבשים וקליפות הדרים מסוכרות. היין כבר מראה סימני בגרות אך בזכות החומצה ימשיך ויתפתח לפחות עוד 5 שנים מהיום.

ציון: 94

אז לסיכום, הלמוט מקיים את ההבטחה, ואכן יינות היקב לא מגושמים ולא כבדים. הטעמים והריחות, משלבים בשלות פרי טובה ומאוזנת של זן הריזלינג לבין טעמים המשתייכים לצד הטרוארי כגון מינרליות שאף פעם לא מעפילים על היין עצמו. את יינות יקב דונהוף תוכלו למצוא בישראל כחלק מקטלוג היינות הרחב של ענת ורפאלה, מחברת ג'יאקונדה.