נושא שסביב הטוב שבו קונצנזוס בינלאומי – יין. מאז הצטרפה הונגריה לאיחוד האירופי בשנת 2004, תמך האיחוד גם בתעשיית היין המתחדשת שלה ועל כן החיבור שלה אל האיחוד חשוב מאין כמוהו. האם ניתן לפתור הכל עם גביע יין ביד? לא בטוח אבל אפשר לנסות.
מסורת היין ההונגרית נעה על ציר הזמן מאות שנים לתוך עבר מפואר, ובביקורי האחרון בבודפשט מצאתי עושר יינות אדיר בזכות חנות עם מתקני מזיגה, שאפשרה טעימת יינות מאיזורי היין השונים במחיר שווה לכל נפש. כיום התעשייה ההונגרית מייצרת יינות יבשים לבנים ואדומים ואת גולת הכותרת כמובן היינות המתוקים שנמנים על היינות הגדולים בעולם (לא בכדי מחיריהם בהתאם).
אולם לא תמיד יכלו היינות ההונגרים למאורעות התקופה. שליטת ברה"מ בהונגריה והחלטתה לעשות במסורת זו כבשלה, כמעט הרסה אותה בדומה למדינות כמו ארמניה, גיאורגיה ועוד. השלטון הקומוניסטי הסיט את התעשייה ההונגרית בעיקר לייצור המוני (Bulk wine) וקולקטיביזציה, על אף שהיא אפשרה לאנשים מסוימים לגדל חלקות כרם קטנות, בעיקר באזור טוקאי. בעשורים האחרונים מתאוששת תעשיית היין ההונגרית מעברה המגביל ופורחת מחדש ובאיכויות מרהיבות.
רוברט סמית כתב בספרו "Hungarian wine: Atasting trip to the new old world" – "...בעוד יינות טובים רבים ואף גדולים החלו להופיע בשנות ה-90 והאלפיים, הייננים הונגרים עודם מנערים מעליהם את שלשלאות המשטר הקומוניסטי הקודם ורק עתה הפוטנציאל והמנעד הרחבים של ענבי המקור של מדינה מרכז אירופאית זו מתחילים להציג עצמם באופן ראוי... ביקור באיזורי היין ההונגרים מציע טיול טעימה הנע על הציר שבין עולם ישן ועולם חדש ומציג קונטרסט מלהיב בין מודרניות ומסורת."
אולם ההשתייכות לכל מה שמעבר ל"מסך הברז" הייתה רק המסמר האחרון בארונה של התעשייה ההונגרית שהחלה להתדרדר ולהתפצל בגלל סיבות גיאו-פוליטיות וכנימת הפילוקסרה. מחד, שנת 1000 לספירה, השנה בה הונגריה הפכה לאומה נוצרית הביאה לפריחה של ענף היין ומאידך נפילתה וכיבושה על ידי העותמנים בשנת 1526 הביא להקטנת ייצור היין למינימום, למעט בטוקאי שהייתה תחת שליטת טרנסילבניה וניצלה מהצורר. סיפור מוכר, לא? מזלם של ההונגרים שלא הכחידו את זני המקור שלהם כפי שקרה פה. ההתאוששות החלה לאחר שהאוסטרים סילקו את הטורקים בשנת 1699 והנה אחרי כמה שנים של נחת, הופיעה כנימת הפילוקסרה בשנת 1875 וחיסלה את הכרמים בהונגריה ובאירופה בכלל.
אמנם אחד ממושיעיה של אירופה ממגיפת הפילוקסרה היה כורם ויינן הונגרי בשם זיגמונד טלקי, שהיה בעל תפקיד מכריע בפיתוח כנות עמידות לכנימה והנעת תעשיית היין ההונגרית, אולם בפרספקטיבה היסטורית נראה כי היין ההונגרי לא שב אל גדולתו. די להזכיר את אבדן שני שלישים משטחה של הונגריה לאחר מלחה"ע הראשונה, לרבות שטחי כרמים טובים שכיום הם חלק מסלובקיה, רומניה, קרואטיה, סלובניה וסרביה ולאחריה את המשבר הכלכלי שבין מלחמות העולם שסופן בשלטון קומוניסטי ארוך שנים.
המספרים מספרים טוב מכולם
הונגריה הנחלקת כיום לכ-22 איזורי יין ותתי איזורים. בעשור האחרון מייצרת הונגריה כ- 29 מיליון ליטר יין בשנה. נפח היצור הגדול ביותר באזור Kunsagi (כ-15 מליון ליטר) ואחריו צועדים בסך Matrai, Egri, Szekszardi וטוקאי.
הצריכה לנפש גם היא מרשימה, ובשנת 2018 הייתה 24.8 ליטר לאדם לשנה, ירידה מהשיא של 2002 אז הייתה 34.1 ליטר לאדם לשנה. הלוואי עלינו. אולם לא את הכל שותים ההונגרים. כמו כל מדינת יין שרוצה להתפתח ולשלוח זרועות שיווק ואיכות לעולם, גם הונגריה מייצאת יין. בשנת 2019 היו אלו 2,114,045 הקטוליטר לסלובקיה, גרמניה, צ'כיה, ליטא, בריטניה ועוד שלל מדינות וכן גם קצת לישראל.
חביות היין ההונגריות עשו לעצמן גם כן שם טוב בעולם והן מבוקשות מאוד על ידי ייננים אירופאים (יינני יקב אנטינורי האיטלקי הינם דוגמא טובה לכך). האלון ההונגרי זול בכ-10-15% ממקבילו הצרפתי, אולם יקר מזה האמריקני. גם לישראל מיובאות חביות אלו והשימוש בהן נעשה כבר ביקבים שונים.
את ערב הטעימה אצל השגריר הנכבד, חובב יין מושבע בעצמו, אירגנו בעלי חברת "החבית ההונגרית", עפר בר-און ונעם הנקין. (גילוי נאות, הכותב מיודד עם שניהם). עיקרו היה יינות מתוקים מאיזור טוקאי, אולם נכונו לנו הפתעות נוספות בדמות יינות טוקאי לבנים יבשים ויינות רוזה המיובאים כעת לישראל על ידי חברה זו.
ככלל אני מאמין ששתיית יין צריכה להיות מעשה מהנה, מענג ויינות איכות מתוקים יכולים להסב עונג רב לכל אחד, גם לאלו שאינם מבין חובבי היין. ריחותיהם המיוחדים וטעמיהם המצוינים בדרך כלל של יינות אלה יכולים להוות נקודת פתיחה לאנשים בכניסתם אל עולם היין, וודאי שנקודת שיא לאנשים בעלי הבנה בתחום. נכון, המחיר גבוה במרבית המקרים, אולם טרם מצאתי דרך טובה יותר לסיים ארוחה בקריאות "וואוו" מאשר עם יינות קינוח.
רשמי טעימה:
Disznoko Furmint 2019 – יקב מאזור טוקאי בבעלות חברת ביטוח AXA החולשת גם על טובי יקבי בורדו, ויקבים נוספים בעולם, וזה אומר די הרבה על היקב. במקרה זה מדובר על יין לבן יבש העשוי 100% ענבי פורמינט. צבעו חיוור, באף מיד מריחים שמרים, אשכולית ואת המינראליות כשברקע וניל. מרקמו רך, חומצה בינונית, עשיר בפומלה בטעם מעט מליחות והוא עוקצני במגע עם השפתיים. יין נהדר, מאוזן עם סיומת בינונית. 99 ₪.
2019 Royal Tokaji Dry Furmint- יין לבן יבש, יקב מאזור טוקאי. צבעו צהבהב-ירוק. ריחו לימוני ופטרולי. מרקם שמנוני ועגול. מינרלי מאוד בפה, פרחוני מעט, סיומת בינונית, חומצה בינונית. מרירות נעימה. יין הרמוני ומהנה. 90 ₪
Pajzos T-Harslevelu Dry 2018 – יקב זה בבעלות צרפתית. ריחו מותיר רושם עז – פרחוני ומינרלי. מרקמו רך, חומצה בינונית (-), סיומת קצרה, בפה עוקצני וטעמי אשכולית עדינים. מהנה מאוד אם כי פחות מרשים בקודמיו. שילוב נהדר לגבינות כמו אולד אמסטרדם. 88 ₪
Tűzkő Cabernet Franc Rose 2019 – פירוש שם היין "דוכיפת" והיקב שפירוש שמו "אבן צור" שוכן בדרום הונגריה באזור Tolna, איזור עליו שומעים פחות על אף גודלו. זהו יצרן גדול אולם כמות נכבדה מיינותיו נשלחת אל איטליה והוא קשור בעבותות למשפחת אנטינורי המציגה אחר כבוד את אחד מיינותיו במטה שלה. צבע היין העשוי ענבי קברנה פרנק - ורדרד, ריחו עדין ומאופק אם כי ניתן להבחין בפרחוניות ומינרליות. טעמו רווי תות, מרקמו שמנוני, חומצה בינונית, סיומת בינונית. רוזה ראוי מאוד למחירו – 55 ₪
Gere Rose 2020 – היקב של אטילה גרה, אחד מהייננים המפורסמים של תעשיית היין ההונגרית, פועל בעזרתם של שותפים אוסטרים. יין רוזה זה הוא בלנד של מספר זנים. צבעו ורדרד, באף – תות נוטה כמעט למסטיק בזוקה. בפה די שטוח, סיומת קצרה, מרירות קלה. לדעתי היין אינו מאוזן והפערים בין העוצמות באף והטעמים בפה אינם עושים עימו חסד. מחירו 65 ₪.
Szepsy Szamorodni 2016 – יקבו של איסטבן סשפשי אשר גדל בטוקאי ומשפחתו עוסקת ביין כשבעה דורות. לאט ובביטחה הוא רכש את מרבית החלקות המשובחות בטוקאי ומייצר כמה עשרות אלפי בקבוקים בשנה. על היינן הזה כתב טום סטיבנסון באינציקלופדיה ליין של סות'ביס: "אם כל יצרן יין בכל אזור היה מוכשר כמו סשפשי, הונגריה הייתה מדינת היין הגדולה בעולם". צבעו של היין המתוק הזה זהוב והאף פרחוני מאוד ומינרלי. טעמיו דבשיים, מינרלים, סיומת ארוכה, חומציות גבוהה. מאוזן באופן מושלם ועשיר מאוד. 338 ₪
2016 Royal Tokaji Blue Label 5 Putt Aszu – רויאל טוקאי הוא יקב שאחד ממיסדיו הוא לא אחר מאשר מבקר היין הנודע יו ג'ונסון. נוסד בשנת 1990 במטרה להחיות את היינות ההיסטוריים של טוקאי. צבע היין המתוק הזה זהוב, ריחו מעודן יותר מקודמו, דיבשי, מפולפל. בפה דבשי, מאוד פרחוני, לימון, טופי ואננס. 250 ₪.
Pajzos Tokaji Aszu 5 Putton 2016 – יין מתוק, זהוב, ריחו מאופק יחסית, ניתן לחוש בריחות עץ וורדים ברקע. בפה מרירות מסויימת, מתוק דיבשי, גוף בינוני, סיומת בינונית. אלגנטי ומעורר עניין. בטעימה זו בהחלט עורר שיחה. 280 ₪.
2013 Disznoko Tokaji Aszu 6 Putton – יין מתוק, זהוב. בתחילה האף אינו מפגין ריחות ברורים אולם עם הזמן מינרליות קלה. מרקמו חלקלק (שמנוני), דבשי, מורגשת המינראליות. יין שמותיר תחושה כבדה. ועדיף ללוות אותו במאכל כלשהו כדי לצלוח אותו. 430 ₪.
Szepsy Tokaji Aszu 6 Putton 2013- יין מתוק זה מכיל 9% אלכוהול סה"כ ומיוצרים ממנו 4,800 בקבוקים בשנה. האף פטרולי, מינרלי, לימוני. בפה תחושה של סיפור (ראו רמת הסוכר), סיומת ארוכה ומענגת, חומצה גבוהה. האמת? יקר מאוד אבל מדהים!! 865 ₪
אני מכנה את היינות המתוקים הללו "יינות מעתה ועד עולם". אלו יינות שאפשר לקנות במטרה לפתוח עכשיו ולהתענג עליהם או לשמור לאורחים בשבעה שלי. באופן אישי, אני לא מתכוון להשאיר את הדברים הטובים מאחוריי, אגואיסט שכמוני. ממליץ לכל מי שיכול בישראל או נוסע להונגריה לשקוע קצת לתוך תעשיית היין על איזוריה השונים והיפים ולנדוד בין עולם ישן וחדש.
