צילום: קובי קלייטמן

טרואר הוא גם אך לא רק אנשים, והטרואר של קבוצת היקבים Farnese - Fantini מורכב משלושה חברים שבשנת 1992 החליטו להקים יקב. היו להם 5,000 אירו בכיס ומשרד בשטח 50 מ"ר. מעט כסף, הרבה מוטיבציה ורעיון גדול שבבסיסו יצירת יינות איכות ומכירתם במחירים הוגנים. אבל יינות ממרכז ודרום איטליה, הגיעו מאזור בעייתי באותם ימים וגם היום. שלושת החברים היו Valentino Sciotti, Camillo De Illuis והיינן Filippo Baccalaro. לאיש מהם אין קשר למשפחת האצולה Farense שהעלתה את יין אזור אברוצו על שולחנות רבים במאה ה 16, אבל הם בעלי הקרקעות היום ובעלי קבוצת יקבים הנחשבת אחת מיצרניות היין הגדולות והחשובות של מרכז ודרום איטליה.

משרדי הקבוצה שוכנים בטירה משוקמת מהמאה ה 17 בעיירה Ortona, הידועה בקרב האימתני שהתחולל בה לשחרור האזור במלחמת העולם השנייה וכונה "קרב סטלינגרד האיטלקי". בעיירה מצוי גם המחסן המרכזי שלהם, אחד ממתקני הבקבוק הגדולים וכן יקב Caldora.

ניסיונם של השניים הראשונים הוא בתחום היצוא, משום כך מבחינה היסטורית התמקדות הקבוצה הייתה בשווקי היצוא וכך גם כיום – 92% מתוצרת חמשת היקבים שבבעלותם על 20 מיליון הבקבוקים שלהם, מיוצאת ליותר מ 80 מדינות ברחבי העולם וגם לישראל. הקבוצה מייצרת יין משישה איזורים באיטליה: אברוצו, קמפניה, פוליה, בזיליקטה, סיציליה וכעת גם טוסקנה ומעסיקה כ 70 עובדים.

לדברי Selim Shehab, מנהל היצוא של הקבוצה, טוב היה לו האיזון בין שיווק מקומי ויצוא היה עומד על 50:50, אולם היות ומוסר התשלומים באיטליה ירוד מאוד ונע בין חצי שנה לשנה ומסעדות גורמות לייצרני היין להיאבק בהן, שינוי המאזן אינו כלכלי עבורם.

אתגר הנשיא ואתגר היינן

Valentino Sciotti נשיא הקבוצה (משמאל) עם אורן צילינסקי  //  צילום: קובי קלייטמן

מבחינתו של Sciotti, נשיא הקבוצה, האתגר הכי גדול היום הוא מלחמה נעימה בתחרות. הוא דוגל בדרך הנועם. "כמי שבא מספורט (מרוצי אופניים), למדתי שכל יום הוא מרוץ חדש. לא צריך לחשוב רק קדימה ומהר יותר מהמתחרים שלנו, שהם יצרנים מכל העולם. לקוח הקצה רוצה היום תענוג בכוס היין ואם אני לא יכול לספק לו את זה, נכשלתי. אנחנו משקיעים מאמץ רב בהבנת לקוח הקצה שהתפתח מאוד בשנים האחרונות, כפי שגם הטכנולוגיה התפתחה ואפשרה לקבל את המקסימום מהטבע בכוס היין. מטרתנו להעביר את מקסימום תכונותיו של גרגר הענבים לכוס ולכן האדם החשוב ביותר ביקב הוא היינן. כמו שף במסעדה, יכולים להיות לך מיטב המוצרים, אולם השף הוא זה שהופך את המנות לכאלו של מסעדת מישלן. גם לאריזה תפקיד חשוב מאוד. אפשר לעשות יין נפלא שישקף 100% מהתכונות שרצית, אבל אם לא תעטוף אותו בצורה הנכונה, הוא לא יבוא לידי ביטוי". ואכן התוויות של קבוצת היקבים נראות מודרניות מאוד, נקיות ובכל אחת סמלי האזור.

הקבוצה כוללת 18 ייננים (לכל אזור ייננים משלו) שבראשם Filippo Baccalaro ולצידו יועץ היין המדורג כיום חמישי בעולם Alberto Antonini. בין 3-4 פעמים בשנה נפגשים אנשי היקב ומדברים. על מה? לא על תסיסות, אלא על תפיסת היין בשוק, סטטוס החברה, תגובות אנשים ליין ומגמות בשוק. "חברות גדולות עשויות מאנשים שחולקים רעיונות. צריך תקשורת טובה בין האנשים בשטח, ביקבים ובמשרדים" אומר לי Selim Shehab. אז איך מסתדרים 18 ייננים, כולם איטלקים, צעירים שלמדו באיטליה ומביאים רעיונות מכל אזורי היין בעולם בהם התמחו? "יש דיעה אחת" אומר Rino Santeusanio יינן יקב Fantini העובד בקבוצה מזה 11 שנים. "כולם מדברים בפתיחות ומציגים רעיונות, אבל בסוף יש החלטה אחת. קבוצת הייננים מקיימת ששה מפגשים בשנה, בהם הם חולקים ידע, ניסיון, טעויות ורעיונות. אנחנו ברי מזל".

זהב במעט מאוד כסף – סיפורו של הענב השחוק

צילום: קובי קלייטמן

בעבר, אזורים כמו אברוצו ובזיליקטה היו ידועים ביין שזרם כמו מים, אבל באיכות מאוד נמוכה, יין שנמכר במיכלים גדולים. היום, כך טוענים, רבות בזכות Farnese, האזורים הללו מתעוררים לחוויה שונה לחלוטין של יינות איכות. זו גם מטרתם העתידית של בעלי הקבוצה, גידול ביינות האיכות ולאו דווקא בכמות היינות המיוצרים על ידם. ענב מונטפולצ'יאנו ד'אברוצו, מלכו האדום של אזור אברוצו זוכה לעדנה ביינות יקב Fantini, אולי יקב הדגל של הקבוצה כולה וזה הנושא את השינוי העתידי במיתוג שלה. אם בעבר היה זה ענב שיצר יינות נחותים, מלאי צבע, טאנינים ומבנה קשה, היום הוא עדיין נמכר כך על ידי קואופרטיבים גדולים המבכרים כמות על איכות, אבל לצד זה מבחינת יקבים כמו Fantini הוא נחשב זהב שנמכר במעט מאוד כסף.

לא בכדי "על מנת למכור בקבוק של מונטפולצ'יאנו ד'אברוצו אנחנו משקיעים אנרגיה כפולה מאשר מכירה של נרו ד'אבולה סיציליאני או פרימיטיבו" אומר Shehab. בשל המוניטין שיצא לענב, היין המיוצר ממונטפולצ'יאנו ד'אברוצו נמכר כברנד Farnese ולא כיין של מחוז אברוצו, למרות ההחמצה של אזור הגידול בהצגת היין ללקוח הקצה. בנוסף, כמי שרואים עצמם קודם כל כיצרני יין איטלקים, אין ספק שהגסטרונומיה האיטלקית מסייעת במכירת היין בחו"ל. "לאן שלא תפנה יש מסעדות איטלקיות, בכל מדינה הגסטרונומיה היא דרך נהדרת לקדם יין איטלקי".

האזור מתואר על ידי Rino Santeusanio כאזור מבורך במיוחד באדמה עשירה, מזג אויר נוח, צורך מינימלי לטיפול בכרם, עלות עובדים נמוכה יחסית לאזורים אחרים באיטליה. "אפילו האיטלקים עצמם אינם מבינים כמה עושר יש בידיהם". באזור מעט מאוד תעשייה מודרנית וגרים בו בעיקר חקלאים.

בכל הקשור ליינות העילית, היקב מתמקד בבציר ידני, סלקציה בכרם, גידול אורגני על אדמת חמר שמסתייע במפגש רוחות ההר והים. ביקב מקפידים על עבודה עדינה עם הענבים בזמן הפרדתם מהשזרות והתססתם. שני אולמות רחבי ידיים מכילים חביות Seguin Moreau המורכבות מעצים מצרפת, ארה"ב והקווקז. 1,000 חביות חדשות בכל שנה, משמשות למשך שלוש שנים בלבד, תעשו את החשבון לבד.

במרתף היקב חזיתי לראשונה בשיטת יישון ייחודית בחבית. החביות המיועדות ליין מונטפולצ'יאנו ד'אברוצו רזרבה DOCG, נתונות על מתקן המאפשר לסובב אותן 360 מעלות. שיטה זו מיטיבה עם יין שמקורו בגידול אורגני ומאפשרת ערבוב תוכן החבית מבלי לפתוח אותה, למעט "טופינג" פעמיים בשנה. הסיבוב יוצר מעין ואקום ומפתח את סיבי העץ.

איזונים ובלמים ביין

Selim Shehab export director  //  צילום: קובי קלייטמן

אם בעבר היקב התמקד יותר ביינות הסדרה הנמוכה (Entry level) היום ניתן הדגש שבאיזון בין סדרה זו, סדרת הביניים והסדרה הגבוהה.

למרות נאמנותם וגאוותם בזנים המקומיים (באיטליה שבה כ 800 זנים מקומיים עושים שימוש בפחות משליש), קבוצת Farnese - Fantini עושה שימוש גם בזנים בינלאומיים. הסיבה לכך נעוצה בעניינים מסחריים. נכון הוא שזנים מקומיים ואזוריים נותנים ליקב זהות, אולם בשוק תחרותי כל כך לקוחות הקצה מחפשים גם את הזנים המוכרים וכך מתוודעים למגוון הרחב כולו של היקב.

לשמחתי הרבה נפלה בידי הזכות לבקר בכמה מהיקבים והכרמים של הקבוצה: Fantini, Vigneti Del Vulture ו Caldora וכן בכרמים השונים על קרקע געשית. טעמתי יינות של Fantini, Vigneti Del Vulture ויקב Zabu הסיציליאני.

מגוון היכולות והטעמים המפתיעים של היינות על כל גווניהם וסדרותיהם מראים שפה לא רק מדברים יפה, אלא גם עושים עבודה איכותית, מוקפדת ויצירתית מאוד. הם יודעים לומר איפה החולשות שלהם בדיוק כפי שיודעים לציין את החוזקות, ולא מתביישים במה שיש להם היום ובשאיפות העתידיות לשפר עוד ועוד. נראה שתחרויות היין והקהל מחבקים את הקבוצה ואם היבואן שלהם בארץ, אורן צילינסקי יוביל מהלכים נכונים הם יצליחו מאוד בישראל, כי הם באמת נותנים תמורה טובה למחיר ומתאימים למגוון רחב של אנשים.

רשמי טעימות:
* יקב פנטיני Castel Vecchio IGT ענב פקורינו 2017 – אין קשר לגבינה, למעט העובדה שהאשכול מזכיר כבשה. יין לבן צהבהב, ריחו טרופי ופרחוני (משמש, אפרסק). טעמו קליפת אשכולית עם מרירות קלה מאוד ומרקם שמנוני מעט.

* יקב פנטיני Castel Vecchio IGT ענב קוקוצ'ולה 2017 – יין לבן, ריח עדין ומדיף קליפת אשכולית, דשא קצוץ, ליים. חומצה בינונית, מתקתקות קלה מלווה במעט פרי בשל על הלשון. אגרסיבי יותר מענב הפקורינו, מינרלי יותר. מאוזן ומורכב.

* יקב פנטיני פינו גריג'יו IGT 2017 – הבקבוק היחיד עם פקק הברגה, תולדה של ניסיונות היקב לאפשר לו כמה שפחות מגע עם חמצן ולשמור על הפרחוניות שלו. צבעו צהוב חיוור, ריחו מעט ירקרק (עשבים), לדר. מינרליות מופגנת לאחר זמן מה של שהייה בכוס, יין הרמוני, מאוזן ובעל גוף קל.

* יקב פנטיני מענב טרביאנו ד'אברוצו DOC 2017 – צבעו צהוב קש, ריח מאוד מעודן וקל, אפרסקי, מעט טבק ווניל (ללא חבית). טעמו מלווה במרירות נעימה, חומצה בינונית ומינרליות. יין בעל גוף בינוני, מהנה.

* יקב פנטיני שרדונה IGT 2017 – צבעו קש ירקרק מעט. ריחו מורכב ובולט בו אפרסק, לענה איטלקית ומינרליות. מרקמו שמנוני מעט ובטעמו רמזים לבננה לצד ליים. חומצה נמוכה וסיומת לא מרשימה במיוחד. היין כבד יותר מהקודמים ומורכב יותר, אבל לא מאוזן לחלוטין.

* יקב פנטיני Collection Bianco 2017 – בלנד של הזנים: פקורינו, סוביניון בלאן, טרמינר וקוקוצ'ולה. צבעו זהבהב, אף מינרלי להטריף, אנונה, פירותי מאוד, יסמין, קליפת אשכולית – חגיגה שלמה. מרקמו שמנוני, חומצה בינונית +, מאוד לימוני עם טעמי פומלה. יין מרשים עם סיומת בינונית ועמוד שדרה נהדר. יין פגז!

* יקב פנטיני Collection Rosso 2017 – בלנד של זנים: מונטפולצ'יאנו, סנג'ובזה וצ'יליאג'ורו (Ciliegiolo). היינן ממליץ לשתות את היין הזה מקורר ולא בכדי, מדובר על יין שיתאים מאוד לאוהבי יינות בוז'ולה נובו. יין בצבע סגלגל, עם ריח פרחוני מאוד וטעם מלא פרטים, מעט טבק, דובדבן, ירקרקות מסויימת, חומצה נמוכה וסיומת קצרה. לאוהבי הסגנון.

* יקב פנטיני Collection Rose Cerasuolo D’Abruzzo DOC 2017 – מענבי מונטפלצ'יאנו. צבעו עז יחסית ליינות הרוזה המקובלים היום וזאת למרות שהמגע עם קליפות הענב רגעית. מדובר בענב עתיר צבע. ריחו ירקרק ותותי, בפה מתקתקות מינורית בסיומת, המון פרי, מרקם מעט שמנוני, חומצה בינונית וסיומת בינונית. יין מאוד מאוזן וקל לשתיה.

* יקב פנטיני סנג'ובזה IGT 2017 – צבעו אדום-סגלגל, ריחו ירקרק מעט, פרי אדום רענן, דובדבני ורך. גוף בינוני, טאנינים רכים, שזיף, דובדבן. יין מאוד מאוזן, סיומת קצרה יחסית למצופה.

* יקב פנטיני Castel Vecchio DOC 2016 – יין אדום מענבי מונטפלצ'יאנו ד'אברוצו, סדרת הביניים מפנה את תשומת הלב ליין מאוזן מאוד ופרחוני, שיסב עונג לכל שותה. ריחו עשבוני, פרי רענן, טעמו עתיר פרי רענן גם כן ומעט מתקתק. היין עבר תסיסה מאלולקטית במיכלי בטון ויושן 12 חודשים בחביות באריק. גוף בינוני, טאנינים יפים ולא קשים, חומצה בינונית וסיומת מהנה.

* יקב פנטיני Opi Montepulciano D’Abruzzo Colline Teramane DOCG Riserva Biologico 2011 – נכון, זה יין מהסדרה הגבוהה, אבל גם יין מרשים ביותר העשוי ענבי מונטפלצ'יאנו ד'אברוצו הנחשבים לטובים ביותר של היקב. צבעו אדום עמוק, אף עתיר שזיפי שגיב רעננים, טבק, פרחים סגולים ועץ. חומצה בינונית +, טאנינים מעט קשים, אך נגישים ומעט מתקתקות. הרמוני, מאוזן, סיומת ארוכה ומרשימה.

* יקב פנטיני Edizione Collection Limited Release 17 ללא שנת בציר – יין הדגל, יין שמקורו ברעיון של מבקר היין יו ג'ונסון והם נותנים לו על כך את מלוא הקרדיט. מה שהתחיל מ-800 בקבוקים מקיף היום יותר מחצי מיליון בקבוקים בשנה. היין עשוי ענבי מונטפול'ציאנו, פרימיטיבו, סנג'ובזה, מלווזיה נרה ונגרואמרו. הענבים נבצרים באיזורים פוליה ואברוצו והבלנד נוצר בשנת 2015 במקרה זה. צבעו סגלגל, ריחו וטעמו עתירים פרי אדום רענן, עץ, חומצה גבוהה, טאנינים מאוזנים. יין שיכול להתיישן לאורך שנים, נהדר !!

גילוי נאות: הביקור ביקבים של קבוצת Farnese- Fantini באיטליה אורגן ומומן במלואו על ידי קבוצת Farnese- Fantini ועל ידי יבואן היין אורן צילינסקי. תודתי הכנה נתונה להם.