קום וטייל בין שמות יקבי ישראל

שני מאמרים אשר קראתי לאחרונה הביאו אותי להתעניין ולהתעמק באופן שבו נבחרו שמותיהם של יקבי ישראל על ידי בעליהם. המאמר הראשון חקר את השפעתם של המקום ושל המורשת על מיתוג היקבים והיינות באזור היין של Central Otago בניו זילנד. המאמר השני עסק בקשרים לטרואר, מורשת וזהות, כפי שאלו עולים מתוך הסיפורים העומדים מאחורי יקבי סלובניה.

שאלות אלו עוררו אצלי מיד את הסקרנות ביחס לשמות היקבים שלנו בישראל ומה עומד מאחורי בחירתם? עד כמה מתבטאים עושר הדמיון והיוזמה הישראליים הידועים בבחירת השמות על ידי בעלי היקבים שלנו? האם מרבית שמות היקבים מבטאים קשר למקום בו הם מצויים? או שמא נקראו היקבים דווקא על שמם של בעליהם או שמות המשפחה שלהם? אילו יקבים לקחו את שמותיהם ממוטיבים היסטוריים, תנכיים או כאלו הקשורים במורשת? עד כמה השפיעו על בחירת השמות מושגים מעולם הכרם והיין? והאם ישנם יקבים ששמותיהם נקבעו בלי קשר לאף אחד מן הנושאים הנזכרים? כאשר שאלות אלו מדריכות אותי, יצאתי לדרך על מנת לתור בין שמותיהם של יקבי ישראל.

את דרכי בין שמותיהם של יקבי ארצנו פילסתי בעיקר בינות לשני אתרי יין ישראלים, המציגים לקוראיהם רשימות מפורטות אודות יקבי ישראל. הראשון הוא כמובן אתר איש הענבים בו מתפרסמת כתבה זו, בעולם התוכן של יקבי ישראל  https://grape-man.com/%D7%99%D7%A7%D7%91%D7%99-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C/  . האתר השני הינו אתר winesisrael עם רשימת היקבים הממצה שלו https://www.winesisrael.com/wineries/ . על מנת שלא אפספס חלילה יקב כזה או אחר, ביצעתי חיפוש גם באתרים נוספים ובעיקר כאלו המייצגים אזורי יין ישראלים.

הדבר הראשון שהדהים אותי הוא מספר היקבים העצום. מדובר תמיד על כך שבישראל פועלים למעלה מ-300 יקבים כולל יקבי הבוטיק, אבל שמסתבר שהתחושה הפרטית שלי, לפיה בכל חודש אני שומע לפחות על יקב אחד שלא הכרתי קודם לכן – אינה תחושת סרק. תרשו לי אם כך לעדכן את מספר היקבים המקובל. גם לאחר שסיננתי יקבים שאמנם מופיעים ברשימות אך אינם פעילים, וגם בלא יקבים שמייצרים ייצור ביתי ללא כוונת מכירה של ממש, נותרתי עדיין עם רשימה של לא פחות מאשר 396 יקבים! חלק מאותם יקבים מייצרים אמנם כמויות קטנות של 1,000-2,000 בקבוקים בשנה בלבד ואולם אלו הם בבחינת המיעוט שבחבורה.

אם חששתי תחילה שהמלאכה הקשה יותר תהיה התחקות אחר מקור השמות השונים, הסתבר לי להפתעתי ולשמחתי, שמשימה זו היתה דווקא פשוטה יחסית. כשמדובר ביקבים הקרויים על שם בעליהם  הרי זה קל ובאשר לכל אותם יקבים אשר אינם נקראים על שם בעליהם, ניתן לרוב לזהות בקלות יחסית אם שמותיהם קשורים למקום או סביבת הימצאם. יתרה מזו, שמחתי והופתעתי לטובה למצוא, שמרביתם ככולם של היקבים, מקפידים לפרסם באתרי האינטרנט או בדפי הפייסבוק שלהם את הסיפור העומד מאחורי היקב, לרבות בחירת השם.

אליפות השמות – הטבלה

כבר בפתיחת הדברים אצלול לשורה התחתונה ואגלה לכם מיהו המנצח הגדול בין המוטיבים העומדים מאחורי שמות יקבי ישראל ואילו הם המוטיבים הפופולריים פחות. תחליטו אתם אם הופתעתם או לא. אציין מראש כי ישנם מקרים שלשם היקב ישנו יותר ממקור או משמעות אחת, וכי במקרים אלו, בחרתי את המשמעות שנראתה בעיני כמרכזית או כמהותית יותר בנסיבות העניין. בהמשך אביא כמה דוגמאות מעניינות לגבי שמות של יקבים שונים. אם כך, להלן התוצאות:

החלק הארי מתוך שמותיהם של יקבי ישראל נקראים על שם המקום, האזור או הסביבה בה נמצא היקב. בסך הכל מדובר ב-155 מתוך 396 שמות היקבים אשר סקרתי, כלומר מעט יותר מ- 39%. מתוך רשימה זו, כ-55 יקבים (כ- 14% מכלל היקבים) נקראו על שם תכונה טופוגרפית או טבעית כלשהי שהינה ייחודית או מקובלת למקום בו נמצא היקב, או על שם אתר טבעי, היסטורי או ארכיאולוגי מקומי או סמוך. השאר נקראו על שם המקום בו שוכן היקב ממש או כנגזרת משמו.

למקום השני, אך לאחר מאבק צמוד מאוד, הגיעו השמות – לרוב שמות משפחה, אך לעיתים גם שמות פרטיים, של בעל היקב, היינן או בן משפחה אחר. בסך הכל ספרתי 152 שמות יקבים כאלו, כלומר מעט יותר מ- 38%.

ומי במקום השלישי? בהפרש ניכר מאוד לאחר שני המקומות הראשונים, הגיע המקור הנובע מן התנ"ך, ההיסטוריה והמורשת, עם 31 יקבים בסך הכל, כלומר קצת פחות מ- 8%.

כאן בתחתית טבלת השמות, מטבע הדברים ההפרשים בין המקורות השונים העומדים מאחורי שמות היקבים אינם גדולים, ובמקום הרביעי נמצאים יקבים הקרויים על שמות מושגי כרם, יין או חקלאות בכלל – 25 יקבים – כ-6% מכלל היקבים.

במקום החמישי – 14 יקבים (3.5% מכלל היקבים בלבד), אשר מאחורי בחירת שמם עומדת אמירה או תפיסה מסוימת שבעל היקב בחר לבטא בשם.

לבסוף, היו גם 19 יקבים אשר לא הצלחתי לקשר לקטגוריה כלשהי, בין משום ששמותיהם אינם קשורים באופן ישיר לאף אחד מן המוטיבים הנ"ל שנבחרו על ידי, או שלא עלה בידי לאתר את הסיבה המדויקת שמאחורי בחירת שמם.

ישראל היא לא ניו זילנד

מפתיע או לא – המצב מבחינת מקורותיהם של שמות היקבים באזור היין הניו זילנדי Central Otago ממש אינו דומה לזה המשתקף משמות היקבים שלנו. במחקר שנערך שם, נמצא ש- 34.3% משמות היקבים מכילים בתוכם השפעה של אספקט כלשהו של הסביבה הטבעית שלהם ואילו 16.2% נקראו על שם מקום, אזור, כביש מקומי וכדומה. תכונות טופוגרפיות, כמו למשל הרים, רכסים, סלעים וכדומה נמצאו כמקור העיקרי לשמות היקבים.

באשר למורשת האזורית – הן זו של ייצור היין והן בכלל, ובעיקר מה שקשור בהיסטוריית חיפוש הזהב אשר הביאה מלכתחילה את המתיישבים לאזור – הרי שזו היוותה גורם משפיע בבחירת כ- 30.4% משמות היקבים באזור. שמותיהם או שמות משפחותיהם של אנשי היין תפסו חלק נמוך בהרבה במשוואה לעומת זה שמצאתי בקרב שמות יקבי ישראל.

בשם השם

כאמור, יותר משליש מיקבי ישראל נקראים על שם- משפחה (לרוב) או פרטי, של בעל היקב או של מישהו הקשור עמו. יקב אלכסנדר נקרא על שם אביו של בעל היקב יורם שלום, כך גם יקב הנס שטרנבך.  יקב בן-דוד לעומת זאת קרוי לפי שם נעוריה של אם המשפחה שבבעלותה היקב. כך גם יקב מורלי. יקב גוסטבו אנד ג'ו נושא את שם הבעלים והיינן -גדעון (גוסטבו) בוינג'ו, ג'ו לעומת זאת הינו חבר טוב של בעל היקב. יקב אריאל ביהודה משלב בין שם המשפחה של הבעלים - עמיחי אריאל, לבין האזור בו שוכן היקב. המקרה של יקב יהודה בנווה אילן דומה, שם המשפחה של אבי יהודה, זהה לשם האזור. שמו של יקב דדה נקבע מתוך אהבה גדולה והערכה רבה לייננית הראשונה ומנחילת המסורת - סבתא דדה, שהתפרנסה מייצור יין במרוקו כבר לפני 120 שנה, תחת אישור מיוחד מהמלך.

היקבים דומיין ונטורה ודומיין סרור מוסיפים נופך צרפתי לשמותיהם של בעליהם. כך גם יקב שאטו רמו של רמו בן שושן. יקב אדם, בבעלותה של אורנה לב, נקרא על שם אביה האלוף יקותיאל (קותי) אדם ז"ל, שנהרג במלחמת לבנון הראשונה. את יצחק שלו מכירים כולם בכינויו זאזא, שהינו גם שם היקב. יקב נוסף הנושא את כינויו של בעליו הינו יקב ננה שבמצפה רמון, בבעלות ערן "ננה" רז. יקב כרם ברק של משפחת רוזנברג ממושב בקוע נקרא על שם הבן ברק שמואל, אשר נפטר ממחלה קשה בגיל 18, האיורים על תוויות הבקבוקים מבוססים על קריקטורות שצייר ברק. אף יקב מוני שבבעלות משפחת ערטול קרוי על שם הבן מוני אשר נפטר בגיל צעיר.

יקב טפרברג 1870, מהגדולים שביקבי ישראל, הוקם בשנת 1870 על ידי אברהם טפרברג בירושלים העתיקה, כאשר עבר היקב בזמנו למוצא – שינה שמו ליקבי אפרת, אך לבסוף חזר לשם המקורי עם ציון שנת הייסוד. עוד יקב ותיק ששינה שמותיו במשך השנים וקרוי כיום על שם מייסדו הינו יקב סגל, על שם יענקל צבי הירש סגל, בגלגולים קודמים נקרא בעבר היקב בשם יינות אשקלון, וגם כרמי צבי. יקב שריג נושא אמנם שם המגיע מן הגפן, אך זהו גם שמו של בעליו. יקב אשב"א הוא חיבור ראשי התיבות של שם בעליו – אזולאי שלמה בן אברהם. כך גם יקב רמ"א של רמי ואורלי אזולאי. בעליו של יקב ג'וליה בחר לכבד בשם היקב את שמה הפרטי של רעייתו. יקב יערה שבכרמי יוסף קרוי על שמה של הבת, הקרויה על שם פרח היערה הריחני והנאה. 

מקום של כבוד

רבים מיקבי ישראל קרויים כאמור במדויק או בפרפרזה על שם המקום או האזור בו פועל היקב. אחד השמות המעניינים בקבוצה זו הוא יקב גלילאו הגלילי. שם מעניין אחר הוא שמו של יקב ברקן – הגדול ביקבי ישראל, אשר החל את דרכו כיקב פרידמן על שם בעליו, הפך ליקב המרתף וכיום נקרא על שם אזור התעשייה בו פעל בעבר, אף שכיום ממוקם היקב בקיבוץ חולדה. יקב יפו החל את דרכו בבית משפחת צלניקר ביפו, אך פועל כיום בעמק האלה.

יקבים אחרים נקראו בשמות אתר טבעי, היסטורי או ארכיאולוגי המצוי בסמוך. כך למשל יקב בוסתן המשושים היושב בחד נס; יקב ג'סקלה – שמו הרומי של היישוב גוש חלב בו פועל היקב, כך שיש כאן בשמו גם מוטיב היסטורי. אפשר להוסיף כאן את יקב המסרק על שם חורשת העצים המפורסמת, ואת היקבים הנושאים שמותיהם של הרים: הר אודם, הר אדר, הר ברכה, הר גילון, הר זמר, הר ציון, הרי הגליל, הרי ירושלים, חוטם הכרמל וכביר. עבייה הוא שמו המקומי של הרכס הנשקף ממרפסת היקב שממוקם בתפן. כך גם יקב כרמל ההיסטורי, שהחל את דרכו בזיכרון יעקב שבכרמל המזרחי ואכן "כרמל מזרחי" היה שמו הראשון של היקב. בהקשר זה ניתן להזכיר גם את היקבים רמת הגולן, רמת חברון ורמת נגב (בעבר קדש ברנע). יקב ארנון קרוי על שם גבעת ארנון שביישוב איתמר. יקב כרם אביתר ניתן לנוכח הר אביתר הסמוך, אשר בתורו נקרא על שם רבי אביתר הגאון.

גם יקבים על שם נחלים קיימים בארצנו – נחל דישון, נחל חרמון ונחל עמוד, וגם קורן וקטלב. מעיין ונחל הסלוקייה אף הם מקור שמו של יקב. סיפור דומה הוא זה של יקב עין נשוט ואף של יקב עין תאנה (המעיין המוכר יותר בשמו עין תינה). היקבים עמק האלה ועמק יזרעאל קרויים כמובן על שמות עמקים. יקב סקוריה שבמושב כנף קרוי בשמו של סלע געשי הנפוץ באזור. יקב בשן מהמושב אבני איתן בגולן משלב שם אזור עם גוון תנכי היסטורי.

שמו של יקב דוכתא אף הוא מיוחד – פירוש המילה "דוכתא" בארמית הוא מקום. אם כבר ארמית – המילה הארמית "טורא" פירושה הר ויקב טורא ממוקם באזור הר ברכה. יקב דלתא נושא את שמו של הישוב הערבי א-דלתא שקדם לקיבוץ דלתון של היום, כאשר שמו של היישוב הקדום נגזר מהדליה – עיצוב הכרמים בכרם. יקב כפירה שבנטף קרוי אף הוא על שם התיישבות קדומה סמוכה – תל כפירה. יקב מרשה נקרא אף הוא על שם תל המצוי באזור היקב וכך גם יקב תל ארם. יקב קנאטיר נקרא בשם אתר העתיקות המשוחזר המרתק אום אל- קנאטיר (עין קשתות) שבגולן. יקב מואה נושא את שמו של החן הנבטי הסמוך למושב צופר.

יקב הים האדום שוכן כמובן בעיר אילת והוא היקב הדרומי בישראל וסביבו נטועה גם הכרם הדרומית בארץ. יקב מדברי אחר הוא כמובן יקב מדבר, השוכן בערד. בערד שוכן גם יקב יעלים המפרגן לבעל חיים אזורי. יקב תדהר ממוקם ברחוב תדהר 10 שבחיפה. יקב וילה וילהלמה נושא את שם המושבה הטמפלרית שישבה בעבר במקום בו בנוי כיום היישוב בני עטרות בו פועל היקב. מקור שמו של יקב ארזה הוותיק של משפחת שור הוא בשם השכונה הירושלמית החרדית תל ארזה.

מן הכרם ומן היקב

מספר מועט יחסית של שמות יקבי ישראל נושא מוטיבים המגיעים מן הכרם או היקב, או נושאים חקלאיים בכלל. היקבים אליגוטה וכרם מוסקט נושאים שמות זני ענבים. אמפורה וקנתרוס הם שמות של כלי נשיאה ומזיגה עתיקים של יין. היקבים גתו וקלו דה גת מכוונים לגתות העתיקות של ארצנו. מן הכרם מגיעים שמות היקבים: גפן הזהב, דיפון (שם נרדף לכלונס), הכורמים, הכרם, זמורה, כרמי זיו, נטע, סמדר, ענבא, שדמה, 3 גפנים, וגם כרמה ב-ה' וכרמא ב-א'. היין עצמו נתן את שמו ליקבים: מחול היין, סוד היין וגם צ'ירס (לחיים).

 

שומרי מסורת

קבוצה נפרדת ייחדתי לשמות יקבים אשר גלומים בהם שמות וערכים המגיעים ממסורת אבותינו, מן המורשת או מתוך ההיסטוריה היהודית והישראלית. המגוון כאן הוא רחב ומעניין. ראשית מן התנ"ך – היקבים 5 Stones וקלע דוד מעמק האלה, המתקשרים עם סיפור הקרב בין דוד לגוליית,  כמו גם היקבים כינור דוד, המלך שלמה. שמות יקבים נוספים מתחברים לכורמים תנכיים – יקב נוח, על שם הכורם (והשיכור) הראשון, ויקב נבות. להקשר זה ניתן להוסיף את היקבים שמשון ודלילה, כנען, נחלה, הר נבו ועוד. יקב 70 משום החשיבות של המספר 70 בתנ"ך, ויקב תום מתוך ספר תהילים: " תום ויושר יצרוני כי קיויתיך".

שמותיהם של יקבים אחרים מרמזים על תקופות מאוחרות יותר – כך למשל יקב ברניקי (מלכה יהודיה מבית הורדוס); יקב תניא המכוון לחכמי התלמוד; יקב פאר הקרוי על שם היישוב היהודי העתיק בית פאר; יקב טברניקל (שם נרדף לאוהל המועד וגם לכנסיה ולארגז לחם הקודש הנוצרי); יקב בני ברוך כשמו של מרכז לימוד חכמה וקבלה.

למורשת ולהיסטוריה המודרנית, מכוונן יקב 1848 – שנת הקמת היקב של משפחת גלינא-שור בעיר העתיקה בירושלים. השם יקב אבוהב כשם בית הכנסת העתיק בצפת. אבי הבעלים של יקב גשר דמיה השתתף בפיצוץ אותו גשר בליל הגשרים ואילו יקב מונד קרוי על שם הלורד אלפרד מונד - גואל אדמות השרון המזרחי. שמו של יקב קטירה מהווה שילוב מסורות – גם כפר ערבי עתיק שהיה בנוי בסמוך וגם השפה המרוקאית שבבסיס מוצאו של בעל היקב, שבה פירוש המילה קטירה היא טיפה, וגם ללגום.

רוג'ום הוא שמו של יקב נוסף, ומשמעות המילה היא תל אבנים ועפר המשמש כמצבה. באשר למקור שמו של יקב כרם שבו, הסביר בעליו רמי סדן שמעבר לכך ששבו הוא שם נעוריה של אמו, הרי שזו גם אחת מאבני החושן המשויכת לשבט נפתלי אשר ישב באזור.

רוצה לומר

יש כאמור גם יקבים ששמם משקף אמירה מסוימת או מוטיב שביקש בעל היקב להדגיש. בקבוצה זו נמנים בין היתר, היקבים הבאים: אחת של הייננית ניצן סבירסקי; היוצר; טריו שבבעלות שלושה; מאיה ((Mediterranean Approach Israeli Art; מיה לוצ'ה ובאיטלקית: "האור שלי", המשקף אור ביצירת אמנות היין; יקב קדמא – המשלב בייצור יינותיו טכנולוגיות עתיקות ומסורת ייננית גאורגית; רד פואטרי (יין הוא שירה בבקבוק); דרימיה – שמו המדעי של החצב המצוי הפורח בכל רחבי הארץ, ממש כתכניות היקב; מיטב; ועוד.

עצמאים בשטח

ויש גם יקבים ששמותיהם אינם מתקשרים לאף אחת מן הקטגוריות שהזכרתי, אלא מהווים בחירה אישית ייחודית של היינן. בקבוצה זו אפשר להזכיר את יקב סוסון ים של זאב דוניה; אגמון; חיטים (ע"ש חברת הגננות של הבעלים); טוליפ; ספרה; פעמון; לה סיטדל דה דיאמנט בעל הנינוח הפרנקופוני; שמים ועוד אחרים.

טוב שם טוב משמן טוב

אומרים שטוב שם טוב משמן טוב. לאחר שסרקנו לאורך ולרוחב את שמות היקבים הקיימים, נותר רק לראות איך תיושם מימרה זו בעתיד על ידי בעלי יקבים חדשים. לקרוא ליקב על שם בעליו נדמה כפתרון הקל וגם קריאתו על שם היישוב בו הוא נמצא נדמית כבחירה שאינה מצריכה בהכרח חשיבה מיוחדת. נראה שמעט דמיון ויצירתיות לא יזיקו בהקשר זה, ויהיה מעניין הרבה יותר אם ניתקל ביותר שמות המגיעים מתחום המורשת, משויכים למושגי כרם, יין וטבע וכן כאלו המציגים אמירה ייחודית ושונה. הנה, הצבנו אתגר בפניכם בעלי היקבים העתידיים – השקיעו נא קצת יותר בשם היקב, למען השם!