צילום: קובי קלייטמן

והנה לאחר שנים של דיונים והתחבטויות, הפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית הצליחה להניף את הדגל והעמידה לרשות עם ישראל את האפשרות ללמוד לתואר שני בגפן וייננות. עוד צעד לקידום היין ותרבות היין בישראל, שהרי כולם מתחילים בבית הספר, הלא כן?

בראש התוכנית עומדים פרופ' זהר כרם, חבר סגל הפקולטה לחקלאות והיינן יותם שרון בוגר אונ' מונפלייה בצרפת. שוחחנו עם יותם שרון כדי לברר מספר סוגיות ואולי ללמוד מעט על אותם הסטודנטים שנרשמו לתוכנית.

למה תוכנית הלימודים צצה דווקא עכשיו?
מזה שנים רבות מנסים גורמים שונים בישראל להקים תוכנית ללימודי ייננות, אולם נתקלו בסירובים ובבירוקרטיה מסואבת. יותם מספר כי "על אף שמדובר בתואר שאינו מתוקצב, התהליך לקח זמן רב, הן בגלל תהליכים באוניברסיטה והן בשל התהליכים הכרוכים בקבלת אישור המועצה ללימודים גבוהים (מל"ג). ההכרה בעובדה שאוניברסיטה בישראל תיתן תואר בייננות, אינה דבר של מה בכך".

"אני בקשר עם האוניברסיטה בעניין זה כבר עשר שנים. פרופ' כרם היה המנחה שלי בתואר שני שעשיתי בפקולטה, תוך כדי עבודתי ביקבי ברקן. בשלב מסוים ניסו לערוך תוכנית לימודים ללימודי תעודה, אולם זה לא צלח כי לימודי תעודה אינם אטרקטיביים כלימודי תואר".

במהלך הלימודים עתידה להתקיים סדנא בחו"ל – היכן הסדנא תתקיים? האם קיים סטאז'?
"התוכנית היא לנסוע לאוניברסיטה בבורדו שבצרפת ולעשות שם קורס משותף. לגבי סטאז', לא כל התארים בעולם כוללים סטאז', אולם זה יהיה אפשרי. באופן מעשי, מדובר בתוכנית לימודים הפונה לקהל של אנשים עובדים בד"כ וזה בעייתי לעצור את החיים ל 3-4 חודשים כדי לערוך התמחות מעשית. מסיבה זו חשבנו שלא יהיה נכון להפוך את ההתנסות לחובה, אלא נעודד לקיים אותה בארץ או בחו"ל. ככלל, בישראל קשה למצוא מקומות להתמחות, הן בשל עניין הכשרות והן בגלל שיקבים אינם מורגלים בקבלת סטאז'רים. מאידך, לא כל אחד יכול לצאת לעבודה באירופה. כשנגיע לנקודה הזו בזמן נסייע במציאת פתרונות למי שירצה".

מי מבין הייננים הישראלים נמנה על סגל המרצים?
בין המרצים פרופ' שוסיוב, פרופ' ברבדו ויותם שרון כמובן. אליה מצטרפים אנשי אקדמיה כדר' רוני שפירא (בעל יקב כפירה) ועוד אנשי אקדמיה אחרים שאינם ייננים. "אחת מדרישות האוניברסיטה היא כי מרצה לתואר שני יהיה בעל תואר שני בעצמו, אולם יש מעט ייננים כאלו בישראל. אל הסגל יצורפו ככל הנראה גם שני מרצים מחו"ל".

אי אפשר שלא להתייחס לסוגיית המחיר – 96 אלף ₪. מדוע המחיר גבוה?
לדברי יותם שרון, מדובר בתקצוב שהאוניברסיטה קבעה ומתוך העובדה שהתואר אינו מתוקצב על ידי שום גוף. "בהשוואה לתוכנית אקזקיוטיב למנהל עסקים, אין מדובר במחיר מופרז וכזו היא התוכנית הזו". העלויות לאוניברסיטה גבוהות, כך מסתבר, וכוללות את עלויות המרצים, עלויות עבודה ביקב שורק ובהן טיפול בחלקת כרם על ידי התלמידים, אספקט שאינו כלול בד"כ בתוכניות בינ"ל וכן עשיית יין. ובכל מקרה לטענת שרון, העלויות ללימודי ייננות בחו"ל גבוהות הרבה יותר ומצריכות בדרך כלל, בנוסף לעלויות הלימודים, גם את הצורך למצוא עבודה. "אנחנו מאפשרים ללמוד לתואר מבלי לעצור את החיים". 

איזה מטען חשוב לכם שהסטודנטים העתידיים יביאו עימם? איזה סוג סטודנטים תרצו לקבל?
"ראשית חשוב שלתלמידי התואר יהיה תואר ראשון במדעי החיים, או הצומח והמון תשוקה ליין. לאנשים שמגיעים מתחומים שונים ישנה אפשרות השלמה לדרישות האקדמיות.

בנוסף, אנחנו לא מקבלים כל אחד ורוצים לשמור על רמה גבוהה של אנשים. אנחנו רוצים לוודא שהתלמיד מבין למה הוא נכנס, מתחייב. אנחנו בוחנים את הזיקה של התלמידים ליין, עד כמה זה מעניין אותם ומה הרקע שלהם בתחום, אם קיים. זו לא חובה אבל אנחנו רוצים להתרשם מרצינות האנשים". 

"הקבוצה הראשונה שתתחיל את הקורס הזה במרץ הקרוב היא חוד החנית, הקומנדו שלנו. אלו הם תלמידים מאד חשובים להמשכיות התוכנית הזו. אנחנו רוצים לתת להם את המקסימום, כדי שיצאו מרוצים מכך שקיבלו תוכנית מדהימה ברמה עולמית בייננות. המוטיבציה שלנו מאוד גבוהה".

מהו אחד מהדברים המייחדים את התוכנית הזו?
יותם שרון מספר כי התוכנית כוללת התייחסות נרחבת לכרם. "ההסתכלות הבינלאומית בכל הנוגע ליין מופנית לכרם. היום, הביקוש לאנשים שיודעים לטפל בכרם ולהפיק ממנו את המקסימום הולכת וגדלה. זה ידע שמתבקש היום הרבה יותר מאשר הידע בעשיית יין. התלמידים יבלו לאורך עונת הגידול בחלקת הכרם יחד עם ערן הרכבי ויקבלו הסברים על מה עושים ולמה, הרבה מעבר לתיאוריה.

אני למשל למדתי בצרפת ולא דיברו איתי מעולם על השקייה. במקומות אחרים, לעומת זאת (עולם חדש), שליטה על השקייה היא אלמנט קריטי לגידול ענבי יין איכותיים". 

מה החזון שלכם?
"החזון פונה לדברים שנראים רחוקים עדיין, כמו לגרום ליותר מחקר בתחום עשיית יין וגידול גפן בישראל, יותר מקומות ואוניברסיטאות שילמדו את התחום, שנצליח להפוך את ישראל למרכז ידע בתחום גידול הגפן ועשיית היין בתנאים חמים, חצי מדבריים, שהולכים ומתפשטים בעולם. הגיע הזמן שעולם היין יפגוש את הראש היהודי". 

בנימה אופטימית זו נאחל לתלמידים שנרשמו לתוכנית ולאלו שעוד יירשמו בהמשך (יש סה"כ 25 מקומות אז מהרו והירשמו) הצלחה רבה ובהצלחה לתעשיית היין הישראלית שמוסיפה עוד נדבך חשוב מאוד למימוש הפוטנציאל העתידי. עלו והצליחו!