אנחנו קבוצת חברים אוהבי יין. הפורום מתכנס אחת לחודשיים, כל פעם בביתו של חבר אחר, במהלך המפגשים פתחנו וטעמנו יינות גדולים מרחבי העולם בכלל ומאזור בורדו בפרט. באחד המפגשים כשטוב ליבנו ביין, עלה רעיון של אחד החברים לקיים ערב טעימות של היינות הגדולים מבורדו ומהבצירים הטובים ביותר. אנחנו כבר אנשים בוגרים ומצאנו שאנחנו מתגעגעים לסגנון הבורדולוזי האופיני בחספוס לפני המילניום החדש, פשוט טעימה של בורדו הישנה והטובה. תחילה לא הקדשנו לרעיון קשב מיוחד... אט אט היינות האייקונים החלו להתאסף באוסף הפרטי של החבר וכל בקבוק שיועד לטעימה עורר התרגשות ובעיקר סקרנות לאיכות היין מאחר ולא מדובר ביינות צעירים. כבר קרה לנו באחת הטעימות שפתחנו שאטו מרגו 1982 (השנה האגדית) שהיה מעופש.

ככל שחלף הזמן והיינות אצל החבר היקר התאספו, תמונת הטעימה החלה להתבהר. פורום החברים הפך למרקחה והרצון לממש את הערב הלך וגדל. לאחר מספר שינויים וציפייה לעוד יין שיצטרף לטעימה - בשעה טובה ומוצלחת נקבע המועד לערב יינות בורדו

בפורום שלנו חמישה עשר חברים, חברנו חיים גן התבקש להוביל את הטעימה בהנחייה והסבר מעמיק ומלמד על היינות שאנו טועמים. בטעימה יחודית זו קדמו לכך מספר מפגשים מצומצמים שבהם בחרנו סופית את רשימת היינות לטעימה וסדר פתיחת הבקבוקים לשתייה ולקראת הערב הוכנה והודפסה חוברת לקראת האירוע.

כמו בכל טעימה לאוכל יש משמעות חשובה וסוכם כי את המנות לטעימה יתכנן וירכיב השף המוכשר והמבטיח רם עובדיה.

בערב הטעימה, השולחן היה ערוך למופת עם מנות פתיחה טעימות ומרהיבות, פרושוטו סן דניאל ומלון כתום בשל, סלט עגבניות מוצרלה בופאלו וגבעולי תרד, סלט חסות ויניגרט זעתר, סלט קולורבי שבושל וצומצם בציר בקר, סלט תאנים- פרמז'ן, שמן זית, מלח מלדון.

התחלנו את הטעימה בגדול, הפקקים נחלצו מצבם היה טוב ואפילו מפתיע. פתחנו בהשוואה הקלאסית בין המרלו לקברנה סובניון, בחרנו את הקצוות לטעמנו לטעימה השוואתית בין שאטו פטרוס 1986 יין מענבי מרלו קלאסי אל מול שאטו מוטון רוטשילד 1986 שרובו קברנה סובניון הכוחני והבועט.

1986 Petrus – שאטו פטרוס 1986

חיתוך הקפסולה חשף שעם נקי לחלוטין, זליגה של היין כשני שליש של השעם, צוואר בינוני. לאחר פתיחת הבקבוק ומזיגת היין הצבע מפתיע לחיוב, אדום עם נימות כתומות ראשוניות, ריחות של אדמה, טחב ופטריות כמהין, פרי שחור קלוי, טנינים רכים, טניות של חבית עץ מתקתקה. בטעימה העץ מאט והפירותיות נמשכת עם מתיקות מדומה קלה דבר שהצביע על חימצון מסויים. הרמוניה מושלמת קלאסית של שאטו פטרוס, איזון מושלם בין חומציות לטניניות. שאטו פטרוס בגדולתו – מוכן לשתייה

1986 Château Mouton Rothschild – שאטו מוטון רוטשילד 1986

שאטו מוטון רוטשילד 1986 בלנד בורדולזי קלאסי. חיתוך הקפסולה מהבקבוק העידה על זליגה של היין לאורך הפקק ואיטום השעם כתף גבוהה, לאחר פתיחת הבקבוק ריח ראשוני מהפקק של אדמה ופטריות. צבע שחור עם נימות חומות עם ריח אספלט גס וחושני בטעימה היין אנימלי מעט מאובק, טבק בקצוות, שכבות של פרי שחור מאוזן, טעמי עץ וטננינים חזקים של עץ החבית, חמיצות מאוזנת, החיך מאוזן להפליא עם מבנה טאני מוצק, יין גס וחושני בשנתיים חמש שנים הקרובות עוד ימשיך להשתבח 12.5%

השף הגיש שתי מנות האחת סשימי טונה בולו פין קוויאר שחור (בלוגה), קרם אבוקדו וצ׳יפס קייל והמנה השניה טרטר טונה אדומה.

הזוג השני בטעימה היה מבית לאפיט רוטשילד
המשכנו את הטעימה בהשוואה של שאטו לאפיט רוטשילד 1986 ואחיו הבוגר שאטו לאפיט רוטשילד משנת 1979

1986 Château Lafite Rothschild – שאטו לאפיט רוטשילד 1986
שאטו לאפיט רוטשילד 1986 הוא לדעתי אחד מהיינות הגדולים ב 50 השנים האחרונות של היקב, חיתוך הקפסולה העיד על זליגה קלה שני שליש מהשעם רטוב, צוואר גבוה, הפקק שעם ספוג ביין ללא זליגה, צבע היין מפתיע לחיוב אדום עז עם גוונים חומים אדמתיים בקצוות, בטעימה היין ויטלי עם חמיצות גבוהה ומאוזנת פרי שחור של פטל דומדמניות, פלפל שחור, ריחות של אדמה וטחב, טנינים רכים, גוף בנוני אך יציב מאוד עם פוטנצייאל להמשיך ולהשתבח יין עם הרמוניה כמעט מושלמת. 12.5%

1979 Château Lafite Rothschild – שאטו לאפיט רוטשילד 1979
חיתוך הקפסולה העיד על זליגה של היין מהשעם. כתף נמוכה, לאחר הפתיחה היין מעט מחומצן, צבע היין אדום בהיר עם גוונים חמים, בטעימה היין מחומצן, אלכוהולי סימני שבירה של היין, עדיין טעמי פרי קלים וטנים רכים, היין עודנו חי אולם ללא ספק היין המאכזב ביותר של הטעימה. 11.5%

להדגיש כי שנת 1979 הייתה שנה קשה ושאטו לאפיט רוטשילד ייצר יין משובח למרות התנאים הקשים

לאחר הטעימה של יינות לאפיט הוגשה מנת סשימי אינטיאס, קרם אבוקדו, ענבים, אבן יוגורט ושמן זית.
המשכנו את המסע הקסום אל יינות הביניים מהבצירים המוקדמים והמבטיחים

1989 Château Ducru-Beaucaillou – שאטו דוקרו בוקאיו 1989

צבעו של היין אדום עז ריחות דחוסים של פירות שחורים וטבק קל, בטעימה היין ממשיך להפתיע לחיוב טעמים עזים של פירות שחורים של שזיף שחור ופטל, טנינים שעוטפים קלות את חלל הפה חומציות מאוזנת, יין הרמוני ומשובח שימשיך עוד להשתבח בבקבוק. 12.5% - הופתענו לטובה מהויטליות

לאחר הטעימה הוגשה מנת טרטר בקר איולי יפני, צלפים, בצל מוחמץ, פרמז'ן 36 חודשים, זעתר טרי ואגוזי לוז

1990 Château Angelus – שאטו אנג'לוס 1990

שנה אייקונית בבורדו בכלל ובסנט אמליון בפרט, שאטו אנג'לוס בלנד בורדולזי קלאסי גרנד קרו ראשון של אזור סנט אמליון. צבע היין אדום עז נוטה לשחור, ריחות עור, טחב, זיעה ואלכהוליות גבוהה שמחייבים עצירה ולאפשר ליין להפתח. לאחר עירסול של היין וטעימה - יין בעל טנינים גבוהים, אגרסיבי בפה, שכבות של פרי שחור עז. כשטועמים את היין קיימת מתיקות באמצע הטעימה, גוף בנוני ומנימליסטי לעומת יין מרשים, מרוכז עם טניות של עץ החבית. 13.5%

לאחר הטעימה הוגשה מנה בין קרפצ'ו לטטאקי – פילה בקר צלוי קלות, ציר בקר מוקצף, אורוגולה, אגוזי לוז, בלסמי מצומצם ופרמז'ן 36 חודשים.

1995 Château Latour – שאטו לאטור 1995
שאטו לאטור יין שבכל פעם ששותים אותו גורם התפעלות, השראה, קינאה ליציבותו התמידית פעם אחר פעם, היין הכי יציב בבורדו ב 100 השנים האחרונות ואולי גם יותר. היקב הראשון ששבר את המוסכמות שהנגוסיון הוא זה שמבקבק את היין והחל לבקבק את יינות שאטו לאטור ביקב והשאר היסטוריה.

יין אדום סגול כהה צבע מושלם, ריחות עזים של שכבות פרי בשל ושחור, פלפל שחור, וניל ארומטי. לאחר הטעימה ניכר כי מדובר ביין עוצמתי פירותי עם טנינים בוסריים שמגיעים מהפרי והעץ, חמיצות מאוזנת, יין בעל הרמוניה מושלמת צעיר ברוחו ונפשו וימשיך להשתבח עוד שני עשורים לפחות. 12.5%

ללא ספק היין הטוב ביותר של הטעימה יחד עם שאטו פטרוס 1986

לאחר הטעימה הוגשה מנת שקדי עגל, קרם תירס, ציר עוף חום ופטריות מלך היער.

1998 Château Smith Haut Lafitte – שאטו סמיט הוט לאפיט 1998

יין בעל צבע אדום עז, לאחר פתיחת הבקבוק היין מאלי, ארומטי באף, בטעימה יין מפתיע לחיוב טעמי פרי שחור ובשל טנים רכים של עץ החבית, יין עמוק עם חמיצות גבוהה אלכוהול גבוה, אגרסיבי ומחוספס. 13.5%

לאחר הטעימה הוגשה מנת ג'מבו שרימפס ענק בציר עוף חום.

1999 Château Cos d'Estournel – שאטו קוס דה אוסטורנל 1999
שאטו קוס דה אוסטורנל "הצעיר שבחבורה" יין בעל צבע אדום כהה, ריחות של עשבי תיבול מיובשים, אנימליות חדה באף ופירות שחורים ובשלים, בטעימה מתקתקות קלה ומדומה של הפרי הבשל והשחור, יין מתובל וחריף מהפלפל, טננים של עץ דומננטי חומציות מאוזנת, יין אלגנאטי עוצמתי ובועט שימשיך להשתבח עם הזמן. 13%

לאחר הטעימה הוגשה מנת טומהוק, פירה קטיפה ומח עצם.

1985 Château d'Yquem – שאטו דה איקם 1985
שאטו דה איקם האגדי בקבוק מהאוסף הפרטי שלי שהייתה לי הזכות להביא לטעימה האייקונית הזו.

יין עם צבע ענברי וזהבהב מדהים ביופיו מנעד מגוון מאוד של ריחות אננס, כמהין, חבוש, משמש, סילאן, לימון ובטוח פיספתי מהעושר הארומטי של היין המופלא הזה, הטעימה רק מעצימה את היין מתיקות גבוהה המלווה בחריפות שנובעת מהבוטריטיס, חמיצות גבוהה המדגישה את כל טעמי הפרי, יין מרוכז מאוד מאוזן להפליא שימשיך להשתבח עוד עשרות שנים.

טעימת יינות בורדו פעם אחר פעם מעוררת דיון נוקב באשר לאיכות ובעיקר דרוג היינות ונשאלת השאלה פעם אחר פעם האם דרוג היינות משנת 1855 עדיין רלוונטי. תקף? היום ללא צל של ספק במידה והיינו מדרגים אחרת את הרשימה מ 1855 רשימה בה הגדה השמאלית של הג'רונד מקבלת עדיפות בולטת מהנסיבות של אותה עת, לעומת הגדה הימנית שאינה באה לידי ביטוי לחלוטין. ברשימה של העת החדשה היינו רואים ברשימה יינות רבים מאזור פומרול וסנט אמיליון. היינו מדרגים בראש הרשימה את שאטו פטרוס, שאטו לה פאן ושאטו לפלר מפומרול, ובדרגה השניה את טרטר-רוטבף, שאטו פאבי, שאטו אוזון, שאטו שבאל בלאן ושאטו טרופלו מונדו מסנט אמיליון ועוד.

במהלך השנים החלו יקבים איכותיים בבורדו, שלא זכו להימנות בדרוג משנת 1855 סברו שיש צורך למתג את היינות שלהם מהיקבים הפשוטים המייצרים יין להמונים. על מנת לבדל את עצמם איכותית וכלכלית החליטו להתאגד תחת קורת גג אחת ולקבוע תו תקן חדש לאיכות ודירוג היינות בשם יינות "הקרו בורז'ואה". גם במקרה זה לא נאמרה המילה האחרונה ודרוג זה נחשף לתביעות משפטיות בשל החשדות להטיה, חוסר הגינות ואינטרסים בדרוג היינות.

לקראת סיום התמוגגנו ממגוון היינות והתפעלנו מהארוחה המוקפדת, ביקשנו את השף רם עובדיה להצטרף ופשוט המחיאות כפיים שלא פסקו, הודנו והתפעלו מקרב לב על ההשקעה.

לסיום חברים אצטט את רוטשילד שנישאל איזה יין הכי איכותי זכה לשתות ותשובתו משקפת את החברותא שלנו: לא חשוב איכותו של היין אלא איכותה של החברותא עימה שותים את היין.

להתראות בטעימה הבאה
עוזי ברזילי