צילום: ולדיסלב גורניך
להלן אציע לכם משימה, משימה פשוטה לכאורה, אשר אינה מצריכה יותר מאשר סיור קצר בחנות היין הקרובה לביתכם. אולם, בניגוד לביקור הרגיל בחנות, משימה זו אינה כרוכה בעצירה בפינת הטעימות ולמעשה אינה קשורה כלל לניחוחות ולטעמי היינות שבחנות. משימתנו הפעם מתרכזת בנושא אחד בלבד – תוויותיהם הקדמיות של היינות המונחים על מדפי היין הישראלי. אם כך, קחו עמכם דף ועט על מנת לרשום את ממצאיכם, גשו ישירות אל מדפי היין הישראלי והחלו במשימה, והיא – לאתר את השפה העברית ויותר מכך, למצוא שמות עבריים על גבי תוויות היין. תוך זמן קצר תגלו כי בניגוד למה שחשבתם ולמרבה הצער, מדובר במשימה קשה למדי.
לאחרונה נדמה לי שהפכנו למעצמת יין בינלאומית וכי היין הישראלי פרץ את גבולות הארץ והפך לחוד החנית של הייצוא הישראלי, לצד ההייטק ובדומה למקום שמילאו בעבר בתחום הייצוא ענפים כמו יהלומים מלוטשים, מוצרי השקיה או תפוזים. שיח בנושא ייצוא יין ובירה בו השתתפתי לפני זמן קצר כמאזין העמיד אותי על טעותי והבהיר לי כי ייצוא היין הישראלי עומד עדיין על סדר גודל של כ 20% לכל היותר מכלל הייצור וכי ארבע חמישיות מן היין המיוצר בישראל עודנו מיועד לצריכה מקומית. אם אלו הנתונים, ממש לא ברורה לי המגמה השלטת לאחרונה בתוויות היין בארץ, מגמה שלטעמי לא ניתן לפספס ולפיה, כאשר מדובר בשמות סדרות היין והיינות עצמם, השפה העברית היפה שלנו, מתחלפת בבליל שמות וכינויים בשפות זרות, בינלאומיות יותר אם תרצו.
בטרם אמשיך – שתי הערות: הראשונה היא שנכון, אין מדובר במגמה שהחלה בימים אלו. הרי הסדרות Private Collection או Selected של כרמל מוכרות לנו כבר מזה שנים וכך גם הסדרות Superieur, Classic ו Special Reserve של ברקן ועוד ואולם, בשנים האחרונות ביצעו לא מעט יקבים ובתוכם מבין הגדולים יותר, מיתוג מחדש של סדרות היין שלהם, או הוסיפו סדרות חדשות ונדמה שאנשי השיווק והפרסום העומדים מאחורי אותו מיתוג הובאו לכאן ממעבר לים, שכן כפי שתוכלו להבחין בעת סיורכם במדפי היינות הישראלים, במסגרת המשימה שהצבנו לכם – השפה העברית כפי הנראה ממש אינה שגורה בפיהם. הערה שנייה ובבחינת גילוי נאות, מיועדת לאלו מן הקוראים אשר ימצאו אולי בחיפוש שלי אחר השפה העברית בתוויות היין שלנו משהו אנכרוניסטי ואולי אף קטנוני: סבי מצד אבי היה מורה בגימנסיה העברית בצ'כוסלובקיה ואילו סבי מצד אמי היה משורר עברי בימי אלכסנדר פן העליזים, כך שהנכם יכולים להבין לפחות מהיכן זה בא.
הקשר הצרפתי
עלי להודות שמה שהניע אותי לכתוב כתבה זו, היה המיתוג מחדש של יקב טפרברג, מיתוג שאודותיו קראתי שבחים רבים מפי חברי הכותבים והמבקרים בתחום היין. צר לי, אבל למרות שאני יכול בהחלט להצטרף לשבחים הנוגעים לאיכותם של רבים מיינותיו החדשים והישנים של היקב, קשה לי ממש להתחבר למיתוגם החדש של הסדרות והיינות. למי שאינו מכיר, להלן שמות סדרות היין החדשות של היקב: Legacy, Essence, Inspire, Impression, Vision. בבית המשפט אומרים על כך: I rest my case... ואם שמות הסדרות בשפה האנגלית מוכרים באופן יחסי ועדיין ניתנים לביטוי, הרי נסו נא לקרוא ולבטא את שמות יינות הבלנד הבאים של היקב, שהם אגב ברובם המכריע יינות מקסימים, ולשאול את עצמכם אודות משמעות השמות (בלי להשתמש בגוגל ובמורפיקס...): Famitage, Destitage, Integritage, Devotage, Meritage.
אין ספק שלשפה הצרפתית ישנו צליל רומנטי, אפילו סקסי וכאשר מדובר ביין, יכול להיות שהצרפתית גם מוכרת היטב. אפשר שמשום כך פנו אנשי השיווק של היקב לשפה הצרפתית ולאו דווקא בשל היותם פראנקופילים. אם תהיתם, יקב טפרברג אינו בודד בקשר הצרפתי. יקב קסטל למשל, שמלכתחילה נטה לכיוון הצרפתי (שמו המלא של היקב הוא Domaine du Castel), הוציא לאחרונה סדרת יינות חדשה – La Vie (כאשר שמעתי את שם הסדרה לראשונה ובטרם ראיתי את התווית חשבתי לתומי ששם הסדרה הוא: לביא), המצטרפת ל Petit Castel ול Grand Vin. חיזוק נוסף לעגה הצרפתית מגיע מן היקב הישראלי החדש la Citadelle de Diamant המתמחה על פי האתר שלו ביינות רוזה בסגנון ישראלי – צרפתי ומייצר בין היתר את היינות: Mademoiselle ו Fanny Rose. יקב נטופה המייצר "Vins de Basse Galilee" ובעברית: יינות מן הגליל התחתון, מביא לנו בין היתר את היינות Latour Netofa ו Domaine Netofa. לכף זכות יש לציין את השימוש בשם המקום העברי: "נטופה", הן בשם היקב והן בשם היינות. כאן המקום להזכיר יקב נוסף שכאילו יובא קומפלט מצרפת – Jacques Capsouto Vignobles עם יינות Cotes de Galilee Village שלו.
את יקב ברקן ואת סדרת Superieur שלו (הכיתוב הוא צרפתי) כבר הזכרנו ולצד סדרה זו עומדות גם הסדרות Premieur ו Assemblage, מילה שפירושה על פי הפשט: הרכבה, המופיעה אמנם בכתיב זהה גם בשפה האנגלית, אך ביקב מקפידים לבטאו בצורתו הצרפתית. גם יקב כרמל הלך על הקו הצרפתי - אנגלי עם Mediterranean ואולם במקרה הזה, כאשר המטרה היא ליצור יין ים תיכוני, השימוש בשם הלועזי של הים הוא בהחלט נסלח. יקב אחר בעל גישה ים תיכונית במהותה הוא יקב MAIA (לא מאיה) אשר מביא לנו את היינות מסדרת Mare, ים בלטינית. גם יקב אמפורה נדבק בחיידק הצרפתי עם יינות Velours ו Blanc de Noirs (אם כי ביחס לאחרון מדובר בסגנון ייצור), זאת אולי בהשראת יועץ היין לשעבר מיסייה מישל רולאן. יקב וילה וילהלמה בחר להעניק ליין הלבן הפרחוני שלו את השם Floral Blanc ובעברית: פלוראל בלאנק. יקב יפו בעל השם המאוד ישראלי מייצר דווקא יינות מן הסדרות Image, Homage, Heritage. קיימות כמובן עוד דוגמאות רבות וזאת עוד לפני שהזכרנו את יינות הפרימיום, רזרב, ספיישל רזרב וגרנד רזרב הרבים המעטרים את תוויות יינותינו משכבר הימים (עיינו ערך היקבים ירושלים ורקנאטי לדוגמא).
שפה בינלאומית
צילום: ולדיסלב גורניך
צרפתית היא שפה לא קלה ואפשר שבשל כך מעדיפים יקבים רבים במחוזותינו ובפרט הגדולים שבהם, להישאר עם השפה הבינלאומית: אנגלית. את ברקן כבר הזכרנו ואילו ביקב כרמל מוכרים בנוסף לסדרות סלקטד ופרייבט קולקשין שנזכרו לעיל גם יינות מן הסדרות: Limited Edition והסדרות החדשות יחסית: Vats, Vineyards, Buzz ואפילו הסדרה האזורית המוכרת מתהדרת בשם Appelation ואילו יינות הכרם היחידני משתייכים לסדרת Single Vineyard. ביקב בנימינה, המכבד דווקא בדרך כלל את שפת הקודש תמצאו גם את הסדרות Teva (כך כתוב שם הסדרה על התווית ובאתר) ו Bin.
לאחרונה ביצע גם יקב דלתון מיתוג מחדש של יינותיו וגם עליו לא פסח הטרנד של שימוש באנגלית. היקב ערך לנו היכרות עם היינות Scarlet, Crimson, Ivory וגם Coral, המתייחסים לצבעי היינות והבאים תחת השמות העבריים מאוד של הסדרות עלמה וכנען.
גם יקבים קטנים יותר מעדיפים לדבר אלינו באנגלית. כך, ביקב בן חיים בנוסף לרזרב ולגרנד רזרב המוכרים, תמצאו את יינות Tradition; ביקב Tulip מייצרים את Black Tulip ו Tulip White לצד יינות מן הסדרות Mostly ו Just; מ Tura Estate Winery המוכר לנו יותר כיקב טורא, מגיעים היינות Mountain Heights, Mountain Vista ו Mountain Peak; יינותיו הלבנים הנפלאים של יקב ספרה הצעיר נושאים את השמות White Signature, White Concept וגם First Page. אין זה סוד שביקב שילה מייצרים את היינות Secret, Mosaic ו Legend ואפשר גם להזכיר את יינות Estate של יקב תושב שפיה בארץ ישראל, הלא הוא תשב"י, את Limited Edition של תבור, את Vineyard's Choice של עמק האלה ועוד ועוד.
עברית שפה קשה
עברית היא ללא ספק שפה קשה עבור מרבית עמי העולם וגם כזו אשר אינה שגורה בפי צרכני היין העולמיים. יתכן שזו הסיבה לכך שרבים כל כך מן היקבים בארצנו בוחרים ליינותיהם ובעיקר לסדרות היין שמות לועזיים, על מנת להפוך לפחות את השמות לנגישים יותר בפני ציבור הצרכנים העולמי. אלא מה, כפי שציינתי כבר בתחילה, 80% מן היינות המיוצרים כאן נותרים לצריכה מקומית של הצרכן המקומי, הדובר, מה לעשות, את השפה העברית.
האנגליזציה שלנו, או שמא יותר נכון לומר האמריקניזציה, לא החלה בתחום היין וככל שנביט סביבנו נתקל בשמות לועזיים, אפילו אם הם כתובים בעברית. כך כאשר מדובר בשמות של חנויות, מסעדות, ברים ומקומות בילוי, גם כאלו שאינם משתייכים לרשות בינלאומיות ולמרות חוקי עזר מקומיים המחייבים שילוט גם בשפה העברית, מלונות רבים ואפילו הקניון החביב עלינו כל כך, בעל השם העברי הקליט והמתאים, כבר הפך במקומות רבים בארצנו ל mall. אין להטיל לפיכך כמובן את האשמה בפחיתות השפה העברית רק באנשי ענף היין. למרות זאת ואני כותב את הדברים אמנם לא על סמך מחקר מקיף ובדוק, נראה שבאופן יחסי, המגמה של הפחתת השימוש בשפה העברית מצד אחד וחדירת שמות לועזיים מן הצד האחר, משמעותית יותר בתחום היין; ובכלל, אם כולם אומרים לועזית אין זה אומר שזה נכון.
אם נאמר את האמת, הרי גם שמות רבים בצרפתית ובאיטלקית אינם קלים לביטוי והאנגלי או האמריקני הממוצע יתקשה לקרוא או לבטא אותם, כך למשל שמות אזורי יין כמו Échezeaux Vosne-romanée, Pessac-léognan ואחרים, או שמות יינות כמו Tignanello, Sassicaia, Guado el Tasso ואחרים. סביר מאוד שהצרכן דובר האנגלית לא רק שיתקשה בהגייתם, אלא גם יטעה בכך ואולם, עובדה זו לא גרמה ליצרני אותם יינות גדולים לבחור עבורם שמות אחרים, רק בשל היותם קליטים יותר לאוזן האנגלוסקסית.
יתרה מזו, גם בשיטוטי במדינות יין מרכזיות פחות ובעלות שפות לא שגורות בעליל, כמו למשל יוון, הונגריה, אוסטריה ואחרות, נתקלתי מעט מאוד בשימוש בשמות באנגלית או צרפתית, למעט אולי במילים רזרב, גרנד רזרב ושכמותם, שכבר הפכו למעשה לגנריות. שיטוט קצר ברשימת היינות הזרים הזוכים בתחרות היין "טרה וינו" מהדורת 2016, יגלה בפנינו בין היתר את היינות הצ'כים בעלי השמותGreger Palava Vyber Z Cibeb וגם Vino Dalibor - Palava וכן J&J Ostrožovic Tokajsky Vyber 6 Putnovy ו J&J Ostrožovic Tokajská Vyberova Esencia מסלובקיה ומארגנטינה - Los Noques Finca Don Juan, Trapiche Terroir Series Finca Laborde Edición Limitada (שלא הפך אגב ל Limited Edition), ומספרד - Don Aurelio Gran Reserva (שלא הפך ל Grand Reserve). היו סמוכים ובטוחים, לא רק אנו הישראלים מתקשים לקרוא ולבטא את שמות אלו.
לכל כלל קיימים יוצאים מן הכלל
רבותי וגבירותי חובבי השפה העברית, למרות כל האמור לעיל, דעו שלא הכל אבוד. לצד הנהירה אחרי השפות הבינלאומיות, קיימים לא מעט יקבים ישראלים ובתוכם לא מעט יקבים מרכזיים הדבקים בשפתה של הארץ, גם אם הם מייצאים אחוז לא מועט מיינותיהם ועל כך תבוא עליהם הברכה. נדמה לי שבראש היקבים העבריים ניתן לשים את יקב רמת הגולן, המייצר יין בסדרות: ירדן, גמלא, חרמון, שיאון וגולן, כאשר גם שמות היינות עצמם, להוציא כמובן יינות זניים, הינם על טהרת השמות העבריים ובדרך כלל - שמות אזורים וכרמים. לציון לשבח בתחום זה ראויים גם היקבים אור הגנוז, גוש עציון, הרי גליל, ויתקין, מוני, סגל (למרות ההחלקה עם Fusion), צרעה (למרות המיסטי הילס), רמת נגב, וגם יקבים קטנים רבים.
הבה נשתמש בשפת המקרא
כאשר מעיינים בשמות העבריים שעושים בהם שימוש היקבים אותם ציינו לטובה, ניתן להבחין שרבים מן השמות העבריים, הינם שמות של מקומות וחלקות כרם וזה בהחלט עשוי להיות הפתרון הראוי והנכון. ראשית, לנוכח החשיבות הרבה המיוחסת בשנים האחרונות ליינות כרם יחידני ברחבי העולם כולו, אפילו במדינות בהן לא היה נהוג עד לאחרונה לציין את שם הכרם, כמו ספרד או איטליה. הצרכן העולמי יקבל בהבנה ואפילו באהדה את השימוש בשם אזור היין ו/או הכרם, אף אם אלו אינם מוכרים לו וגם בהיותם קשים לביטוי, שהרי זהו הדפוס המוכר לו מן העולם הישן. בנוסף ואף את זאת אין לשכוח, זכינו לחיות בארץ הבחירה, אדמת המקרא, אשר רבים משמות אזוריה וכפריה מוכרים גם לעמים בניכר, מתוך קריאה בכתבי הקודש. מדברים אצלנו לא מעט בצורך למצוא ייחוד וזהות ליין הישראלי, כזה אשר יבדל אותו מיינות העולם החדש האחרים ויסייע בשיווקו בעולם, אין ייחוד טוב יותר מאשר סיפורה של ארץ הקודש ממנה מגיעים היינות ובכלל זה, שמותיה.
ועוד הערה: השימוש בביטויי יין שגורים מן העולם אינו חייב לבוא במקום השימוש בשפתנו שלנו ויכול גם לבוא לצדו. כך למשל הכינוי Special Reserve יכול להופיע על התווית לצד הביטוי העברי: "שמירה מיוחדת", צמד המילים "מהדורה מיוחדת" יכול להופיע לצד Special Edition, כרם יחידני לצד Single Vineyard, כרמים לצד Vineyards וכך הלאה. כך יישמר מחד הסאונד הבינלאומי ומאידך יינתן הכבוד הראוי לצליליה של שפתנו, אחת השפות העתיקות ביותר על פני הכדור הזה ואגב, גם עובדה ידועה זו יכולה לשמש מקדם מכירות נפלא לשימוש בשמות העבריים.
שלוחה לפיכך מכאן קריאה נרגשת ליקבי ארצנו ובפרט לאלו מהם המתכננים את המהפך, קו נטוי (ובשפה הבינלאומית: סלאש), מיתוג מחדש שלהם: אנא בטובכם, השתדלו נא להיות קצת פחות צפויים ומעט יותר עבריים, ותרו על הbranding והתמקדו במיתוג. עברי דבר עברית!
