צילום: נטלי מיכאלוביץ
בצירו הראשון של יקב דלתא היה בשנת 2017. מדובר על יקב חדש בישראל השוכן בפארק התעשייה דלתון שבגליל וניזון מכרמים המצויים בדלתון (בבעלות היקב) ומכרמים המצויים במרום גולן – כרם הרוח (בבעלות הקיבוץ). שמעתי שנדרש כסף רב להקמת היקב, יקב שייצר בשנתו הראשונה 60 אלף בקבוקים ושואף להגיע לכ 120 אלף בקבוקים בשנה. יקב שרובו מתנהל באמצעות ציוד משוכלל ואיש היין יהודה כמיסה. בדירקטוריון היקב חברים יינן היקב יהודה כמיסה, יהודה שאקיר, מנשה אלגאלי ומרדכי ביב שאקיר, כולם שותפים בעסקים נוספים, חלקם משותפים וחלקם לא.
יהודה כמיסה מספר שהוא מאמין מאוד בשילוב של ענבים מהגולן והגליל. לדבריו ענבי הגולן נותנים את הגוף ליינותיו ואילו הגליל את טעמיו המיוחדים. אולם אין כאן אמירה של יקב בעל אג'נדה איזורית. מבחינתו ישראל היא טרואר אחד שלם ואם יוצעו לו ענבים מאיזורים אחרים בישראל שישרתו את מטרותיו היינניות לא תהיינה לו התנגדויות. ככלל הוא מתאר את היינות של יקב דלתא כיינות עם פוטנציאל יישון ארוך, יינות סופר פרימיום ולכן אינו בוחל בשום אמצעי כדי להביאם לרמה זו. אין לו שום כוונה לייצר יינות שמתאימים לשתייה מיידית, או גם בעוד חצי שנה או שנה.
בשאלת קהל היעד של היקב, לא טעיתי לחלוטין בהסתכלות שלי על המיתוג שכן כמיסה סיפר ש 50% מתוצרת היקב מופנית לשוק האמריקני. הדבר בא לידי ביטוי גם במה שהיינות משדרים תוך שימוש בחביות 300 ליטר צרפתיות, חדשות בלבד.
הפורטפוליו גם הוא עתיד לגדול עם הזמן. כך למשל גוורצטרמינר הקיים היום בגרסה חצי יבשה יוצר כבר השנה גם בגרסה יבשה, יין מענבי קברנה פרנק עתיד גם הוא להופיע בין יינות היקב. בצד זאת שאיפתו של כמיסה היא גם להכין יין מבעבע בסגנון שמפיין, אולם הדבר תלוי ביכולת היקב לממן את החלום.
צילום: נטלי מיכאלוביץ
שאלתי את כמיסה כמה הוא מסוגל להפריד בין גישתו ליין כשהיה יינן יקב אור הגנוז ובין גישתו ליין כעת, כיינן של יקב דלתא. על כך הוא השיב: "היקב (דלתא) מכוון רק ליינות פרימיום ולא לייצר יינות שהם מבחינה איכותית בינוניים, או פחות מזה. לא שבאור הגנוז יש יינות בינונים אבל יקב שהוא יותר גדול צריך לייצר יינות נגישים יותר מבחינת המחיר. אנחנו לא מסתכלים על המחיר ולא מתייחסים אליו. מייצרים יין, רואים כמה הוא עלה ועושים חשבון. המטרה לייצר יינות סופר איכותיים".
טווח מחירי יינות היקב כיום 79-159 ₪ והם בהשגחת בד"צ העדה החרדית. ניתן למצוא את היינות במסעדות (כשרות ולא כשרות) בחנויות וביקב עצמו, שלו גם מרכז מבקרים, החל מחודש זה.
באשר ליינות עצמם, בערב ההשקה הוגשו לטעימה מספר יינות – שלושה לבנים, רוזה אחד, שניים אדומים ויין קינוח. באופן אישי אני יכול לומר שלא מצאתי ביינות איזו בשורה חדשה. חלקם אולי שווקו טרם זמנם, חלקם עוד לא מאוזנים.
דלתא, שרדונה 2018 – צבעו לבן מעט נחושתי. באף מופגנת נוכחות החבית (היין שהה 3 חודשים בחביות חדשות ולא עבר תסיסה מאלולקטית) חמאתיות קלה ומעט אפרסק בשל. מרקמו שמנוני מעט וטעמו שילוב של חמאתיות ופירותיות יחד עם מרירות מעט בולטת מדי. 13.5% אלכוהול. זהו יין כבד לאוהבי שרדונה ששהה בחבית. כמיסה מתעקש שללא חבית השרדונה יהיה חסר. עניין של סגנון.
דלתא, סוביניון בלאן 2018 – צבעו קש בהיר, באף – סגור יחסית עם רמזים לעשבי תיבול, בישום ופרחוניות קלה. נעים אלא שסגור מדי. בפה – חומצה בינונית, קליפת אשכולית. חמיצות לא מאוזנת, גוף בינוני וסיומת בינונית. היין לא מאוזן ולא נגיש.
דלתא, גוורצטרמינר 2018 – חצי יבש. צבעו קש, באף ריחות טרופיים עדינים של ליצ'י בעיקר וורדים. בפה חצי מתוק ואולי אף יותר עם מרירות מלווה, חומצה עוקצנית המזכירה פלפל לבן. יין חביב ומאוזן אבל לא מבטא את הזן באופן שהייתי מצפה. כבד מדי. אולי כדאי לחכות לגרסה היבשה.
דלתא, רוזה 2018 – רוזה מענבי גרנאש, צבעו ורוד עמוק. ריחו כשל תות בשל, ממש סוכריית תות ואילו טעמו עשיר בטעמי שזיף סוכרייתיים גם הם. חומצה בינונית, יין נגיש, יבש על אף תיאורי הקודמים עם אלכוהול בשיעור 12%. לאוהבי רוזה עוצמתי.
דלתא סיגמא 2017 – יין המורכב מענבי קברנה סוביניון ושיראז. צבעו אדום דובדבני, ריחו עשיר בעץ (חבית) לצד ציפורן ושזיפי שגיב. זהו יין יבש עם טאנינים בולטים וחומצה שלדעתי אינה מאוזנת. סיומת בינונית ואלכוהול בשיעור 14%. על אף שאנשי היקב מתארים אותו כיין נגיש, אני הייתי מחכה איתו עוד לפני שהייתי מוזג אותו לטעימה נוספת.
דלתא אומגה 2017 – יין המורכב מענבי קברנה סוביניון, פטי ורדו ושיראז. צבעו אדום עמוק. ריחו מאוזן ללא ריחות הבולטים על חשבון אחרים ומתאפיין בירקרקות, פרי בשל ופטל. בפה חומצה מאוזנת בינונית (+), טאנינים מאוזנים ואלכוהול בשיעור 14%. זהו היין המאוזן ביותר בכל הטעימה וכזה שאפשר לשתות אותו כבר עכשיו אבל חייב בליווי בשרים ל"הרגעת הרוחות".
אני חושב שכדאי יהיה לבחון את התפתחות היקב בשנים הקרובות ובוודאי לטעום את היינות שוב בעוד די זמן כדי לבחון האם יממשו את פוטנציאל ההתיישנות שכמיסה מבקש לממש בהם וכיצד ישתנו.
