צילום: שי גלבוע

סיפורו של אלי בן זקן, הבעלים של יקב "קסטל", אשר החל לייצר יין אי שם בסוף שנות השמונים של המאה הקודמת, כיקב ביתי ממש וכשלרשותו ידע מוגבל מאוד בנושא, מקנן ודאי בלבבותיהם של בעלי היקבים הביתיים של היום. מזה שנים לא מעטות, נחשב יקב קסטל ליקב הבוטיק המצליח והמבטיח בישראל ובעל אחוז היצוא הגדול בארץ.

עד כמה שהדבר נשמע מוזר, נקודת המוצא של היצרנים הביתיים של היום טובה בהרבה מזו שהייתה לבן זקן. שוק היין שונה בתכלית, צרכני היין פתוחים לטעום את יינותיהם, ולא פחות חשוב מכך – מאחורי הייננים המתלמדים עומדים ניר שחם ובית הספר ליין, שהקים ביקב שורק. השנה מלאו ליקב שורק 20 שנה ויריד יקבי הבית השישי, שנערך לראשונה במתחם היקב החדש בקיבוץ נחשון, תחת ענפיהם המצלים של עצים רמי צמרת, היה חגיגי במיוחד.

נציגי חמישה עשר יקבי בית, תלמידי בית הספר, חלקם ותיקים יותר וחלקם מתחילים ממש, נהנו מזרם בלתי פוסק של מבקרים והציגו בפני הבאים את מרכולתם וגם – את סיפוריהם. לראשונה, התלוותה השנה ליריד גם טעימה ומכירה של יינות יקבי בוטיק שאף בעליהם תלמידים לשעבר של ניר, כאלו שהחלו דרכם כיקבים ביתיים, עלו מדרגה והחלו להגשים את חלומם. תוסיפו לכך דפי טעימה מפורטים הכוללים את מחירי היינות (יוזמה חדשה ומבורכת), מוסיקת רקע נעימה, דוכני מזון ומשקאות קלים, אווירה שמחה והמון חיוכים משני צדי דוכני הטעימה ותקבלו אירוע יין שאסור להחמיץ.

מצפון ועד נגב, מים ועד הר התקבצו יצרני היין וזו אינה קלישאה. הידעתם שבמקום בו שוכנת כיום ככר המדינה, פעלה במשך כ 400 שנה מערכת גתות הלניסטיות, שאת שרידיהן ניתן למצוא היום בגן הגת בתל אביב? את הסיפור הזה תוכלו לשמוע מפיו של דוד, בעל יקב "שאטו שני", השוכן כיום באותה כיכר ממש.

מאידך, ביקב "דוכתא" (בארמית: מקום), יספרו לכם שהמקום הטוב ביותר לייצור יין, הינו דווקא אצלם - בגן יבנה שבדרום ואכן, היקב של ויטלי זכה בתחרות טרה וינו 2013, בתואר היקב הביתי הטוב ביותר, בזכות יין השיראז 2012 מתוצרתו. אם הגעתם כבר עד לגן יבנה, הדרימו עוד קילומטרים בודדים ובמושב אמונים, תמצאו את יינותיו של שלום נחום - "יקב נחום". אם תחפצו להדרים ממש, עשו זאת עד לבאר שבע וקפצו ל"יקב אפלבאום", שם תוכלו לטעום בנוסף ליינות, גם צ'אצ'ה – משקה כוהלי (מאוד) מזוקק שמקורותיו בגאורגיה, אשר יושן בחביות עץ אלון (נהדר).

אין זה סוד שעיקר היין מגיע אצלנו מן הצפון, ומצפון הגיעו ליריד גם לא מעט יקבים ביתיים. כך למשל יקב מבצר עתלית, יקב ארגוב השוכן במושב אביאל שבעמק אלונה ויקב זאב מקציר-חריש. פתחנו בתל אביב ונומר שבסביבותיה במרכז ממוקמים יקבים ביתיים נוספים: יקב דני מראשון לציון, יקב קנתרוס מראש העין, ויקב אברבוף מסלעית שממזרח לכוכב יאיר. באזור ירושלים תוכלו למצוא את יקב קיסר השוכן במושב מטע, ויסלחו לי היצרנים שאת שמם לא הזכרתי.

גאוותם של הייננים החובבים ביחס ל"תינוקותיהם" מרתקת ולא פחות מדהימה, היא גאוותם ביחס לאכסניה – בית הספר ליין של יקב שורק בו למדו את המלאכה. בית הספר עצמו הציג בדוכן משלו יינות של תלמידיו הנוכחיים, יינות מבציר 2013, המצויים עדיין בחבית בתהליך ייצור.

בנוסף לסיפורים מחממי הלב, ניתן היה לטעום בין השולחנות גם לא מעט יינות שהיו מפתיעים ברמתם. כדרכם של יצרנים מתחילים, במרבית היינות פוגשים את זני הבסיס לייצור יין – קברנה סוביניון, מרלו וסירה.

הוותיקים יותר השכילו והתקדמו ומייצרים יינות גם מזנים נוספים ושגרתיים פחות. כך למשל, יקב מבצר עתלית שהציג יינות מן הזנים ברברה, קריניאן ופטיט סירה (מעניין), יקב ARGOV שפתח לטעימה יינות המיוצרים מהזנים פטיט סירה, קברנה פרנק ופטיט וורדו וגם הקברנה פרנק של יקב זאב. ניתן היה לטעום אף מספר יינות רוזה (הוורוד של נחום בלט מעל כולם) והיו אפילו יצרנים ש"העזו" להתמודד עם ייצור יינות לבנים, כמו הסמיון של יקב בקוש וגוורצטרמינר יבש מבית יקב עתלית. עכשיו רק נותר להמתין להפתעות של יריד יקבי הבית בשנה הבאה!