מדי שנה מופיע על מדפי חנויות הספרים בעולם היומן השנתי הביו-דינמי ובו המלצות לימים ולשעות בהן היינות שנטעם יהיו במיטבם ובשיא ביטוים. כאשר אנו קונים בקבוק יין, אנו מצפים להנות מתכולתו וברור שנרצה לטעום ממנו כשהוא בשיאו. אולם, נסיון רב שנים מצביע שבכל בקבוק יין צפונה הפתעה קטנה או גדולה (בהשואה לביקורת אוהדת, מבטלת, או טעימה קודמת). מחברי היומן השנתי הזה מבטיחים מדי שנה כי באם נמלא אחר ההוראות הכלולות ביומן זה והמבוססות על מחקרה הרב שנתי (במשך חמישים שנה) של מריה טאן, נוכל לקבוע את המועדים והשעות באותם ימים בהם יהיה היין במיטבו. כותר הספרון (היומן השנתי) הזה נתון מטה.
When to taste wine? A bio-dynamic calendar for wine drinkers, 2016, Matthias Thun, Floristbooks, London, U.K
תוכן הספרון, המכסה את השנה מדצמבר 2016 וכלה בתום 2017, כולל המלצות המבוססות על ההנחות הבאות: היינות, כמו גם הענבים מהם יוצרו, מושפעים בעת גידולם בממשק ביודינמי, בתהליך ייצורם ושימורם מתנועת גרמי השמים, כירח, השמש וכוכבי הלכת, המזלות ויחסי הגומלין ביניהם. השפעות המערך הקוסמי הזה בכל יום ושעה משפיע על כל מערכות החיים של הצמחים ועל המוצרים המיוצרים מהם. כלומר, היין שנטעם הושפע מהמערך הקוסמי כפי שהושפעו הענבים במהלך גידולם והבשלתם על הגפן, במהלך העונה בכרם ובייצורם ביקב. השפעתו של המהלך החודשי של הירח בין המזלות כוללת גורמים הקרויים: א. אדמה – המשפיעה על שורשי הצמחים המצויים בקרקע, ב. המים - המשפיעים על העלווה ספוגת המים, ג. האוויר – הנושא את ריחות הפרי והפרחים, ד. האש – הגורם המחמם את הסביבה ומאפשר הבשלה כתיקנה.
אפשר לראות בספרון זה את ההורוסקופ השנתי היומי והשעתי של היינות במצבי איכות שונים. לפי העקרונות הכלליים, הימים הטובים לטעימת היינות הם הימים המוגדרים כימי ה"פרחים", או ה"פירות". למעשה, הנך יכול לטעום את היין בכל מועד שתרצה, אך הוא יהיה במיטבו אך ורק באותם "ימי פירות" או "ימי פרחים".
עיקר הספרון כולל את הטבלאות המפורטות המביאות את החודשים הימים והשעות במהלך השנה, בהן מומלץ לטעום, או לא לטעום יינות, במהלך השנה הקרובה - 2017. כל שעל הקורא לעשות הוא לפתוח את הטבלה המתאימה לגבי החודש והיום, ולבחון את השעות בהן היין במיטבו. הטבלאות מסומנות בחמישה צבעים: "ימי הפרחים" סומנו בצהוב, "ימי הפירות" באדום, "ימי העלווה" בכחול, ו"ימי השורש" בסגול. יש גם קטעי ימים, או מועדים, שאינם מתאימים לפעילות חקלאית, או לייצור מוצרים חקלאיים. אלה מסומנים בצבע אפור, בהם אין טעם לטעום יין כלל. מכאן, ברור כי יש לטעום את היינות רק בטווח הזמן המומלץ והמסומן באדום או צהוב. הזמנים והשעות מיחסים לזמן הבינל"א זה של גריניטש (GMT). הווה אומר שאנו נתייחס לשעות המסומנות בטבלאות ונוסיף עליהן שעתים כדי להתאים את ההמלצות לזמן המקומי שלנו, בישראל, כדוגמאות הבאות:
* בחגיגות הסילבסטר, ציין הלוח כי בתקופה החל מיום ה 31/12/2016 שעת ישראל 01:00 וכלה ביום ה 2/1/2017 שעה מקומית 05:00, אנו נמצא ב"ימי שורשים", בהם טעמי היין ייהיו רחוקים ממיטבם. חבל.
* לעומת זאת בחג הפורים, בימים החל מה 11/3/2017 שעה מקומית 11:00 ועד ה 12/3/2017 שעה מקומית 19:00 נמצא בימי פירות ולכן נזכה בפורים בתקופה המצויינת ליינות במיטבם.
* בחג הפסח החל מיום ה 9/4/2017 משעה מקומית 04:00 וכלה ביום ה 12/4/2017 שעה מקומית 19:00, נמצא ב"ימי שורשים". להוותנו הרבה, בליל הסדר לא נזכה ליינות במיטבם, לפחות לפי הצפי הביודינמי.
בספרון, נרמז שההמלצות תקפות לאלו המאמינים בגישה הביודינמית ולאחרים שאינם מאמינים בה. יתרה מכך, ההמלצות תקפות לכל היינות ואין הן מיועדות דווקא ליינות שיוצרו בשיטה ביודינמית, מענבים שגודלו על פי הממשק הביודינמי. המחבר מבהיר כי "יינות מבוגרים", אשר גילם מעבר לחמש שנים, ניתן לטעום גם במועדים השונים מהמומלצים, ללא פחיתה במיטבם. כמו כן, במידה ונותר יין לאחר הטעימה ניתן להנות ממנו גם לאחרי הטעימה וטעמיו יהיו לפי הכתוב בספרון. לחסרי האמונה מובאות בספרון המלצות טועמי יין כמו זה של רשת "מרקס וספנסר" באנגליה, יינן "דומין קומטה ארמן" בפומרד צרפת, המאששים את המומלץ בספרון. נוסף לעדויות אלה מוזכר מאמר של גנסיס רובינסון משנת 2006 המרמז, לדעת המחבר, כמחזק הרעיון וההמלצות של "הורוסקופ הטעימה" המובא בספר. הקורא הסקרן הרוכש ספרון זה מוזמן בזה לבחון את הנחות הספר על ידי טעימות מספר בקבוקי יין זהים במועדים מומלצים ואלו שאינם מומלצים, להשוות ביניהם ולחזור על הבחינה הזו מספר פעמים. כרוכה בכך הוצאה לא קטנה. ניתן ורצוי להעזר בחברים בניסוי זה.
מקרא ספרון זה מעלה מספר שאלות. הראשונה בהן היא העובדה שההורוסקופ הביודינמי כיום נקבע על פי לוח המזלות והתאריכים שקבעו התוכנים הבבליים לפני אלפי שנים. הקביעה אז נעשתה על פי מצב הארץ, יחסית לשמש באותם ימים. הארץ מקיימת מחזור כבן 26000 שנים של פרצסיה - תנודה סביב צירה בדומה לסביבון. מישור היחוס בין מיקום המזלות, השמש והירח במסלולם, מתנודד גם הוא. מאז שנקבע גלגל המזלות, שינתה הארץ את הזוית וכמוה מישור היחוס כדי 20 מעלות. מדעני נאס"א חשבו מחדש את ההורוסקופ ומצאו ששינוי זה מחייב הכללת מזל נוסף (דרך הנחש בין מזל עקרב למזל קשת), כלומר סך הכל שלושה עשר מזלות במקום תריסר המזלות המקובלים. לפיכך, אנא אנו באים וכיצד נתיחס למובא ולמומלץ בספרון המבוסס על תריסר המזלות? נניח שכל המובא בספרון אכן שריר וקיים, האם המעבר מ"יום פרחים" (יום לטעמי יין מיטביים) ל"יום שורשים" הינו חד וברור? או מדורג? האם הגישה בכללותה נכונה וכל הטענות בבסיס הספרון הינן אמת לאמיתה? היש טעם לקבוע מועדי תחרויות יין לפיו? האם הכורמים והיקבים בארץ הטוענים להיותם ביו דינמיים ממלאים ומאמצים את כל העקרונות בבסיס הגישה הביודינמית? האין בכך חזקת עבודת עכו"מ?
אותיר את תשובות לקוראים.
