"הפופיק של המדינה", כך מגדיר ג'רמי הבעלים והמבשל של בירה ג'מס, את פתח תקווה, המקום בו הכל מתרחש.

חלום בן 20 שנים שהחל בארה"ב התגשם בארץ הקודש, בעיר היחידה במרכז הארץ שכניסת השבת בה מתואמת עם מנהג ירושלים, עיר שאמנם היה בה יקב כבר בשנת 1890 אבל קיבלה גרוב מחודש בזכות מבשלת הבירה ג'מס, שהפכה את אזור התעשייה הגדול במדינה לאתר עליה לרגל.

ג'רמי הקים מבשלת בירה ובנה סביבה מסעדה בקרית מטלון בפתח תקוה. המקום כשר ועל כן פתוח בימים א-ה ובמוצ"ש. במקום מתנהל מרכז מבקרים לא רשמי שבו ניתן ליהנות ולשאוב את החוויה האמיתית של ייצור ושתיית בירה טרייה, שאינה עובדת תהליכי פיסטור ונמזגת כמעט ישירות מהפרמנטורים הגדולים שחלקם בחלל המסעדה עצמה. סיורים והסברים מקיפים יינתנו לכל דורש ולקבוצות קטנות ללא תיאום מראש.

המלצה חמה: וודאו שג'רמי במקום, כדי שתקבלו את ה-Full monty.

לדחוף ברכה בכל הכוח
ג'רמי מספר שכאשר הוא מגיע לפנות בוקר למבשלה על מנת לערבב את תכולת המיכלים, הוא עושה את מה שאף מבשל בירה בעולם לא עושה. ג'רמי דוחף צרור ברכות בשאגות ובשיא הכח (ואכן יש לג'רמי ריאות חזקות). כך אם מישהו מכם יעז לעבור בשעות אלו ליד המבשלה סביר שישמע את הברכות: "גאווה לישראל, אחדות לישראל, בריאות לישראל, אהבה...פרנסה...שלום...". בסופו של דבר אתם שותים בירה שבורכה בתשוקה רבה מאוד, על כך יעידו גם עובדי המקום שתהליך הכשרתם מתחיל בבקרים כאלו בהם הם לוקחים חלק בהכנת הבירות, וזאת על מנת להבין את התהליך והחוויה שבסופו של דבר הם מוכרים ללקוחות המקום. כמו הבירה גם העובדים מהמלצר ועד מנהל המשמרת תוססים וגדלים עם השמרים.

ייצור הבירה מבחינת ג'רמי היא שליחות, זו המתנה שלו לעם ישראל. ועל אף שכשהחל ג'רמי לגלגל את המיזם ופנה למשקיעים, שחשבו שהוא "חולה חדש", הוא שם את מבטחו בחזון הפתח תקוואי וראה יחד עם שותפו באזה"ת של העיר המקום הבא לחברות הי-טק בהיקף גדול, חברות שעובדיהן הם לקוחותיו הגדולים היום. מי היה מאמין שישראלים ילמדו לשתות בירה בצהריים ויחזרו לעבודה? מי היה מאמין שאותם לקוחות יחזרו עם חבריהם גם בשעות הערב מבלי להיתקל בבעיות החניה של תל אביב?

החיך הישראלי לדבריו מאוד מתוחכם, דבר הנובע מריבוי טיולים בחו"ל וחשיפה רבה לטעמים ואיכות. ישראלים תמיד מחפשים חידושים וריגושים ולכן בירת ג'מס על שש סוגיה מוצאת את עצמה מוצאת פינה חמה בליבו של כל ישראלי שנכנס למקום. "אנחנו לא בקבוק על המדף. ג'מס זו תנועה לאומית – אני מנסה לשנות את העולם עם כוס בירה."

איזהו חדור האמונה ששם מבטחו בשמרים?

ג'רמי נמצא בארץ כ 16 שנים, אבל במסגרת עליה שניה. את העליה הראשונה עשה ב-1984. הוא התגייס לצבא, חזר לארה"ב והשתקע בה עד סוף שנות ה- 90 אז עלה בפעם השנייה לארץ. בשנת 87' עם שובו לארה"ב צפה ברנסנס של מבשלות הבירה בארה"ב, אז גם טעם בפעם הראשונה בירה טרייה והתאהב קשות.

לאחר לימודי טבחות משך שנתיים בניו יורק והשלמת תואר במנהל בתי מלון ומסעדות במיאמי, עבר לפלורידה לבקר אצל יועץ בירה והבין עד כמה אינו מבין דבר. עבד חמש שנים בבית בירה והמשיך משם לקורסים מקצועיים בתחום ב-UC דיוויס בקליפורניה. לביה"ס הותיק ביותר בתחום הבירה Siebel הצליח להיכנס ב-1996 לא לפני שעבד עוד שנה במבשלת בירה והבין את השפה בה המבשלים מדברים. כשהחליט להקים מבשלה בישראל, עלה לארץ ישירות למרכז הקליטה ברעננה עם אישה, 2 ילדים קטנים, 5,000 דולר בכיס והרבה חזון. את כוחו הפיזי היום קיבל כנראה מעבודה בבנייה בתחילת דרכו בארץ ובעבודה כקולה הראשי של ארקפה במשך חמש שנים.

את הקונספט בנה ג'רמי מתוך הבנה עמוקה את תחום השירות והרצון לתת לאנשים חוויה. "אוכל ובירה הם קטליזטורים אבל בסופו של דבר זו החוויה של הביחד". את נסיונו בשירות ספג מתוך 18 שנות עבודה כמארגן אירועים מיוחדים בוושינגטון (הבית הלבן, משרד החוץ ועוד...). כמומחה ללוגיסטיקה עדינה שכזו הוא יורד לפרטים גם היום ללא תירוצים.

הקהל שמגיע ושותה בירה ג'מס, בא למקום שהצליח לעשות משהו חדשני גם בתחום הדתי. המקום מחבר כשר ו-COOL. זה מקום מגניב לבוא אליו דתיים וחילוניים אבל בקרב האוכלוסייה הדתית מקום כזה היה חסר מאוד. החשוב ביותר הוא שכולם יכולים לשבת תחת קורת גג אחת ולהירפא מטרדות היום והארץ שבה אנחנו חיים, זו גם אחת הסיבות שאין מסכי טלויזיה במקום. "בשנים האחרונות אנשים יושבים יחד אבל לא מתקשרים בגלל ההיצמדות למכשירים הסלולריים". ג'רמי מנסה לשנות את זה באמצעות הבירה.

"יש שיגידו שאני רוקח ויש שיאמרו סוחר סמים"

הבירה הפופולארית ביותר כיום היא הפילזנר ("כי היא קלה להבנה, משהו שקל להיקשר אליו"). מחוץ למבשלה, בחנויות ופאבים הבירות הפופולאריות הן 8:8 ואיל בלגי. למי שמודאג, כל שש הסוגים תמיד נמצאים במלאי על אף הקושי הביצועי בכך. ייתכן ובירת הסטאוט תוצא מהמחזור בקרוב. לגבי בירות חדשות בעתיד... גרמי משתעשע בניסויים, גם בעזרת ליאור בלמס שהצטרף אליו לאחרונה וכך ייצרו ניסוי של גולדן אייל (4.4% אלכוהול) שאולי תשווק בקיץ.

אחד הדברים הייחודיים למבשלה היא מתיחת הגבול אל מול אוכלוסיית השמרים שוודאי נוטרת להם טינה, כך לפחות זה נראה תחת עין המיקרוסקופ. כך למשל פרמנטציות מסויימות מתבצעות בטמפרטורות גבוהות מאוד שמחד גורמות להפקת איכויות שונות מאוד מהמקובל אך מאידך מיקרות את התהליך היות והשמרים אינם לשימוש חוזר לאחר מכן.

ייחוד נוסף הוא בקבוקי ליטר הנמכרים למטרת מילוי חוזר (71 ש"ח ברכישה ראשונה). המילוי מבוצע במבשלה באמצעות מכשירים מיוחדים שהובאו מסיביר הממלאים את הקנקנים ללא קצף וכך מאפשרים מילוי מקסימלי.

אין ספק שארה"ב היא מקור השראה לעשייה של ג'רמי. יחד עם זאת אינו לוטש את עיניו להגדלת העסק בצורה דרמאטית לעת עתה או למכירות בחו"ל, למרות שהייתה התעניינות בקונספט. הוא אף ניסח זאת טוב ממני: "אני לא רוצה למכור בחו"ל כי אני לא רוצה לתת ליהודים סיבה להישאר שם".