כמעט כל עיר ואם בישראל מתגאה כיום בהפקת פסטיבל יין ותערוכות יין בינלאומיות מבקרות בישראל בתדירות גבוה. בין הפסטיבלים וההתרחשות סביב עולם היין מתבלט לטובה יריד יקבי הבית, שנערך השנה בפעם הרביעית, בחצר יקב שורק במושב טל שחר. יקב שורק, בניהולו של ניר שחם אינו יקב רגיל, היקב הינו המקבילה הקרובה ביותר בישראל בתחום היין, למונח המוכר בית חולים אוניברסיטאי. לפעמים נדמה שעשיית היין ביקב הינה דווקא המלאכה המשנית, ואילו עיקר פעילותו של היקב מתרכזת בבית הספר לעשיית יין, אשר מזה למעלה מעשור, שנה אחר שנה, עוסק בהקניית לימודי ייננות וכורמות מעשית. אלפי בוגריו כבר השתלבו בתעשיית היין והקימו יקבים ביניהם למעלה מ- 100 ייננים. אך טבעי הדבר לפיכך שבתחומיה של אכסניה זו נערך השנה כבכל שנה, המפגש השנתי שהיה כבר למסורת. בין הקהל הרחב לבין אותם יצרנים ביתיים, אשר ייצור היין אמנם נותר אצלם כתחביב לשעות הפנאי, אך הינם שמחים כל כך על ההזדמנות להציג לציבור את מעשה ידיהם להתפאר.

כך בבוקר יום ששי חמים של תחילת חודש מאי, מתחת לאוהל הלבן, התכנסו 40 יצרנים ביתיים. כל אחד מהם עם יינותיו, סיפוריו ובעיקר, עם ההתלהבות, השמחה, הגאווה והאהבה הגדולה לייצור היין, המאפיינים כל כך את היריד. לא פעם שומעים יצרן זה או אחר, שהנה הנה נגמרו לו בקבוקי הקברנה 2008, או שנותרו בביתו פחות מעשרה בקבוקים מן השיראז 2009. המילים שלו גורמות לשומע לחוש בדילמה הקשה המתרחשת בלבו, מצד אחד – הרצון למכור את אותם יינות בודדים שנותרו אך מאידך, הקושי הגדול שלו להיפרד מיציר כפיו. לא פחותה מחוויית טעימת היינות, אשר רובם באמת עשויים היטב ומסבים הנאה רבה לטועם, היא חווית ההאזנה ליצרנים הנלהבים המציגים את יינותיהם ומספרים את סיפור יצירתם והסיפורים הם רבים ומעניינים. המציגים ביריד רבים והיריעה קצרה. הרשמים, הסיפורים ומעט הביקורות לגבי היינות אשר הוצגו לטעימה לפניכם.

תחרות היינות והכהלים הבינלאומית –TERRAVINO 2011, אשר התקיימה בחודש דצמבר האחרון, הקדישה מקצה מיוחד ליקבים הביתיים ואכן , גאוותם של כמה וכמה מהמציגים ביריד יקבי הבית הינה על המדליות אשר הוענקו ליינותיהם במסגרת התחרות. לאחר שטעמנו את היינות ניתן לומר בוודאות – המדליות הוענקו בצדק רב. בכלל, קשה למצוא פגמים בולטים ביינות אשר הוצגו ביריד, גם משום שכל היינות עברו טעימה מקדימה על מנת לוודא כי איכותם נאותה. לא כל היינות יוצרו באופן מקצועי שהרי ביצרנים חובבים מדובר, אך לגבי חלקם – קסמם מצוי דווקא בשונות ובחריגה מן "המקובל" בעשיית יין בישראל.

מעשי ידיהם להתפאר, ולספר...

אורי דונר מכפר חב"ד, יקב "היין המשומר", מאמין כי על מנת להביא לידי ביטוי את מירב הפוטנציאל הגלום בענב, יש ליצור את תנאי הסביבה הטובים ביותר להתפתחותו, ללא התערבות חיצונית. הענבים תוססים אצלו באופן טבעי על שמריהם ואין מוספים חומרים משמרים או כימיקלים בכל שלבי הייצור. בשל כך, נמכר היין בתוך שנה ממועד הבציר, אולם אורי עצמו מיישן את יינותיו עד כשלוש שנים. לחובבי הז'אנר – אורי מייצר גם גראפה מפתיעה באיכותה. (גילוי נאות –כותב כתבה זו חלק עם אורי את ספסלי לימודי היין במכללת רמת גן).

לא ניתן לייצר יין בבית בלא תמיכה של בן או בת הזוג ואכן, לא מעט בני זוג איישו את דוכני היקבים. כך למשל רות ושלום נחום מאמונים, יקב "נחום". את יינותיו מטפח נחום באהבה במחסן המאובזר בחצר הבית ומדליית הכסף בה זכה הקברנה סוביניון 2010 שלו, היא כבר המדליה השנייה בה זוכים יינותיו בטרה וינו. הלימונצ'לו העדין והמקורר ראוי למדליה משל עצמו, ולו בשל כך שסייע לצנן את מזג האוויר החם.

זוג נוסף הם שושנה ושלום להט, מיקב W&R 59, עד כדי כך מפרגן שלום לעזר כנגדו, עד שגם שמו של היקב גזור משמה של רעייתו: Wine & Roses. שלום מנתניה מייצר את יינותיו בתחום בית הספר של יקב שורק, המרלו 2009 שלו זכה אף הוא במדליית כסף בתחרות טרה וינו ונראה שהקברנה סוביניון 2010 הולך בעקבותיו.

גם זאב מילר, יקב זאב מהישוב קציר היה מלווה על ידי בת זוגו ואף הוא נושא באמתחתו מדליית כסף, שניתנה למרלו 2009. הממסך העונה לשם "עלמה" קרוי על שם אחת הנכדות ועוד שני יינות שבדרך יקראו על שם הנכדים האחרים, ישנו גם נכד נוסף בדרך ואל דאגה, כאשר יצא הוא בשעה טובה לאוויר העולם יזכה אף הוא ביין על שמו.

אצל זוג אחר, ברי וענת בן עזרא מרמת השרון, יקב הסמטה, מחלקים את הכוחות. ברי עושה את היין ואילו ענת אחראית על הליקרים הנפלאים עטורי המדליות (ליקר התפוז בלט במיוחד) ועל ריבות נהדרות אותן היא רוקחת כמעט מכל פרי אפשרי, מעדן אמיתי. על מנת שלא להפר את השוויון בין המינים נצין שגם היינות טובים מאוד, בייחוד בלט הממסך (בלנד) "רמת השרון", מבציר 2010. ברי ממסך ביינותיו ובהצלחה גם את זן המורבדר (Mourvedre) הלא שגרתי.

גם בשילובים משפחתיים אחרים נתקלנו – כך למשל ביקב קנתרוס של דני לפן מראש העין (שמו של היקב כשמו של כלי קיבול ליין), משלבים כוחות האב, הבן ולא, לא רוח הקודש, אלא הכלה. היקב מייצר קריניאן נחמד, אולם היין שמלווה בדרך כלל את ארוחות יום השישי המשפחתיות הינו הקברנה סוביניון 2008. גם באשר ליין הקינוח המשפחה מאוחדת, היקב מייצר גם יין טעים בסגנון פורט.

את יינות יקב סיקרא של התאומים לבית לווינגר מייצרים ביקב שורק ומוכרים במסעדת "אואזיס" התל אביבית. אח נוסף מסייע בתמיכה ובהתפעלות מתמדת ומוצדקת מן היצירה המשפחתית.

היין של יקב מזור, ממושב מזור, מיוצר על ידי יינן צעיר בשם עמית ברוך. עמית למד ייננות באדלייד שבאוסטרליה ולכן רק טבעי הדבר שיין הדגל שלו הוא מזן השיראז, מכרם הנמצא בסמוך למושב. עמית מסביר כי הוא חותר לייצר יינות קלים יחסית , אך בעלי פוטנציאל התיישנות ואכן, ניכר בייינותיו שהינם צעירים עדיין ועתידם לפניהם.

יינות צעירים ובעלי פוטנציאל מצאנו גם אצל בנימין שביט, יקב כרמי זיו מכפר קיש, המייצר יינות מן הזנים מרלו, קברנה וסירה.

יקב צפוני נוסף הינו יקב ברניקי של גידי בט, המייצר את יינותיו בבית הקיט שלו בטבריה. גידי מתגאה בבית המטופח ומציג ברבים את תמונותיו. היקב נקרא על שם הר ברניקי המתנשא מעל העיר, בו ניתן לצפות מחלונות הבית.

שמוליק פרץ ויואב קוצר מייצרים את יינות יקב אודם שני בישוב רעות. לממסך הקברנה סוביניון ושירז 2010, קראו בשם "ארגמן", שם נרדף לשמו של היקב ולא, אין בו ענבים מהזן ההוא המושמץ.

אפשר היה להוסיף ולספר גם על כל שאר בעלי יקבי הבית, אשר באו והתכנסו ממש מכל קצוות הארץ. כאלו המייצרים חבית אחת בשנה בלבד כך סתם בשביל הכיף, אחרים המייצרים כמה אלפי בקבוקים. אחד שמייצר את יינותיו בגראז' ונאלץ לכן להחנות את הרכב בקצה הרחוב, השני, אשר ניצל את העובדה שילדיו בגרו ועזבו את הבית והפך את חדריהם למרכז ייצור. והשלישי, אשר מקווה שלא תהיינה באזור מגוריו פעולות איבה, מאחר והיין שלו מיוצר בכלל במקלט (מה יכול להיות מתאים יותר מאשר ללגום כוסית יין מרגיעה במצבי חירום...). החוויה האמיתית היא לטעום את היינות ולשמוע את הסיפורים ממקור ראשון. היריד החמישי של יקבי הבית ביקב שורק מתקרב ובהחלט שווה ביקור של כל החושים בחגיגה. למעוניינים ברשמי טעימה, בגיליון חודש יוני של מגזין "יין וגורמה" יתפרסמו תוצאות טעימה מיוחדת של יינות יקבי הבית מן היריד.