זקן הייננים בישראל.
עמרם סורסקי, בן 75 מקרית אתא, הוא זקן הייננים בישראל. עם הישג בלתי נתפס של 53 בצירים בהם לקח חלק ויותר מ 320 מיליון בקבוקים שייצר עד היום, סורסקי מכיר את תעשיית היין הישראלית כפי שאיש אינו מכיר. כל זה התחיל, הוא אומר, כמעט במקרה. "לא תכננתי בגיל 4 להיות יינן; מקסימום רציתי להיות כבאי שריפות".
כאשר נכנס לבסוף סורסקי לענף היין זה קרה בגלל כורח והרומן כמעט ונגדע באיבו. "למדתי מזון בטכניון והפרופסור שלנו אמר לנו – זה היה בשנת 1959, בין שנה שלישית לרביעית - שכל אחד צריך לעבוד במפעל מזון כדי שלא רק נלמד תאוריה אלא גם נחוש את התחום. הגעתי ליקב זכרון למספר חודשים, אבל לא אהבתי את הריח של המרתפים ואת הטעם של היין".
מה שעלול היה למנוע מאחד האנשים המשפיעים על הענף להפוך לכזה, השתנה כליל לאחר מספר חודשים. "כעבור מספר חודשים נקלעתי בטעות שוב ליקב ועשיתי סיבוב יחד עם מנהל היקב במרתפים. פתאום התאהבתי בריח של המרתפים ובטעם היין ששנאתי רק זמן קצר לפני כן. המנהל צחק ואמר 'זה נקרא אהבה ממבט שני'".
סורסקי הצטרף ליקב זכרון בבציר 1959 והוא התמיד בעבודה ביקב עד שנת 1983. הוא התחיל כעוזר יינן, המשיך כיינן ראשי ולבסוף סיים ב 9 השנים האחרונות כמנכ"ל היקב.
לאחר מכן התמנה סורסקי ליינן ראשי ביקב סטוק, כיום יקב ברקן, שם עבד עד 1996. משם עבר לתפקיד יינן ראשי ליקבי בנימינה, ולאחר אפיזודה קצרה ביקב תשבי הוא הצטרף למוטי גולדמן ויחד פתחו את יקב וילה וילהלמה, שם הוא משמש כיינן ראשי וכבעלים-שותף. "ביקב זכרון הייתי מקבל 20-22 אלף טון ענבים לשנה, בברקן כ-6,000 טון לשנה, בבנימינה 2,000 טון לשנה, עכשיו אני מקבל 15-20 טון לשנה, בזמן שהמטרה שלנו היא להגיע ל-35 טון ענבים בשנה. ככל שהכמות ירדה האיכות של היינות שייצרתי עלתה".
בממ"ד ביתו של סורסקי תמצאו 3 קירות ועליהם מדליות רבות, רובן זהב וכסף, שקיבל על יינות שונים שייצר לאורך הקריירה הארוכה שלו. על היינן הישראלי הוא אומר ש"יש לו פלוס ומינוס. בתור יינן הייתי אומר שהוא הטוב ביותר בעולם, פתוח, חופשי, עם שכל לעשות ניסויים ולהביא רעיונות חדשים המביאים אותו קדימה ואת שוק היין הישראלי להרבה מעבר לגודלה של ישראל. המינוס של היינן הישראלי הוא שהוא לא נותן אמון ולא משתף פעולה עם יינן או יקב אחר. גם אני עצמי כזה; אם אני מגלה באזור מסוים נישה ששם הקברנה נפלא, אז חלילה לי מלספר לחברים שלי, שיטעו שם כרמים ויסלקו אותי משם.
"בארצות אחרות, נאמר ספרד או איטליה, יש מיפוי של מאות שנים ומי שרוצה לטעם בכפר מסויים כרם הוא לא צריך הרבה, רק להסתכל בספרות ולדעת מה הפוטנציאל של זן מסוים באותו מקום.
"מכון היין ניסה ליצור מאגר מידע דומה כאן בישראל אבל אף אחד לא רצה לחלוק את הניסיון שלו ולתת תוצאות אמת. לי מבחינה זו יש יתרון עצום; הייתי גם בברקן, גם בכרמל ובבנימינה ואפילו אצל תשבי. אני היחידי המכיר את כל הכרמים בישראל בגוף ראשון".
עמרם סורסקי – לקראת הבציר ה 60 // מאת: קלייטמן קובי // פורסם ב 21.12.2017
זקן יינני ישראל, כך מכנים אותו. לדבריו זה נכון היום והיה גם נכון לפני 10 שנים. מלבד העובדה שסורסקי הוא יינן פעיל גם בגיל 79, הוא לא פחות מספר היסטוריה מהלך של תעשיית היין משנת 1959 ועד היום. הוא אוהב היסטוריה צבאית והדבר משתלב היטב עם אהבתו את ענף היין, שכן לעיתים נראה שמאורעות הענף אינם פחותים מכיבושים מפוארים של גנרלים זוהרים. שבו עימו לשיחה ותזכו להצצה לתוך אוצר בלום של ידע, חוויות, אנשים וקופים שהם מושא אהבתו. זהו האיש שקשר את גורלו עם תעשיית יין שיכלה לכל והפכה Timeless... להמשך הכתבה לחצו כאן
