צילום: שלמה גרדמן

חבל פיאמונטה הוא היעד המועדף עלי באיטליה. הוא אמנם הרבה פחות מוכר בציבור הרחב אבל נחשב בצדק לאחד מאזורי היין הטובים ביותר בעולם. זהו ביתם של יותר יינות במעמד DOCG מכל 20 אזורי היין של איטליה, וכאן נעשים יינות הבארולו, הברברסקו, הברברה והדולצ'טו. מייצרים כאן גם כמה ינות מזנים לבנים שהבולטים שבהם הם מוסקטו, קורטזה, וארנאיז (ולאחרונה גם השרדונה) אך עדיין עיקר תהילתם של יינות פיאמונטה קשורה ליינות האדומים מתוצרתם.

הסיבה שאזור פיאמונטה אינו מוכר כל כך נעוצה בעובדה שעד שנות ה 90 יינות פיאמונטה ובמיוחד יינות הבארולו המיוחדים לא היו פופולארים בקרב מבקרי היין. רק אחרי שמומחי היין הבינו שיינות הבארולו זקוקים לזמן רב כדי ליהנות מהם, החל האזור לזכות להערכה המגיעה לו. היין העיקש הזה לא יחכה לכם, אלא ידרוש מכם לחכות שיגיע לשיאו אבל אז... זו יכולה להיות חוויה ייחודית ובלתי נשכחת.

לשמחתי הזדמן לי לגלות את האזור הנפלא הזה כבר בשנת 2007 בה ביקרתי בפיאמונטה לראשונה וכבר אז היה ברור שאחזור אליו.

הנסיעה לפיאמונטה הייתה הפעם שילוב של הגשמת תוכניותי לחזור למחוז היין הנפלא ביחד עם פניה של רבים מחבריי חובבי היין שביקשו ממני לארגן סיור באזור. כבר לפני 3 שנים תכננו להגיע לכאן אבל הקורונה שיבשה את תוכניותינו עד שבסוף 2022 הצלחנו לממשן. וכך יצאתי לדרך ביחד עם כמעט 20 מחבריי, לסיור מקיף שכלל ביקור בכ 15 יקבים ובמספר דומה של מסעדות נפלאות ברחבי העיירות המקומיות של פיאמונטה.

ואם לבקר בפיאמונטה הזמן המועדף הוא ראשית נובמבר כאשר הייננים רגועים אחרי שסיימו להכניס את הענבים למיכלי התסיסה, הכרמים מתחילים לקבל גוון זהבהב של סתיו, מזג האויר קריר אבל לא קר מדי ופטריות הכמהין של אלבה מתחילות להגיע לשווקים.

חבל פיימונטה שוכן למרגלות האלפים המערביים, המקיפים את צידיו הצפוניים והמערביים ומכאן נגזר גם שמו (פיאד = רגל, מונט = הר). בפאימונטה יש שילוב קסום בין יינות נפלאים, מסעדות משובחות ונופים מרהיבים. היקבים נטועים בין עיירות ציוריות שכאילו נשתלו ביד אמן בין גבעות עמוסות כרמים מוריקים.

לאחר נחיתה רכה בשדה התעופה מלפנזה שליד מילאנו, יצאנו לכיון פיאמונטה. תחנתינו הראשונה הייתה בארוחת צהריים נפלאה במסעדת Osteria Tre case שבעיירה Serralunga d'Alba ומשם הגענו הישר ובתוך כמה דקות הליכה ליקב הראשון:

Luigi Pira (Serralunga D'alba)

צילום: שלמה גרדמן

יקב לואיג'י פירה זכור לי היטב מביקורי הראשון בפיאמונטה לפני כ 15 שנה. באותה עת פגשנו את ג'אן פאולו ,(Gianpaolo) אז יינן צעיר ומבטיח שהטעים לנו את יינותיו בעצמו. הפעם ארחה אותנו טיצ'אנה אשתו. הביקור אם להיות כנה, היה מאד טכני, תיירותי, והיינות… היו קצת פחות טובים מציפיותי. טעמנו:
Dolceto D'alba 2021 | Barbera D'alba Superiore 2020 | Langhe Nebbiolo 2021 | Barolo Seralunga 2018 | Barolo Margheria 2018 | Barolo Marenca 2018

הרשימו במיוחד:
Barolo Seralunga 2018 - צבעו אדום בהיר אפילו קצת דומה לכתמתם. באף קיבלתי ארומות קלאסיות של ברולו כולל פטריות, טחב, עור ותבלינים. בחיך טעמי פירות בעיקר דובדבנים אדומים, עם חומציות גבוה יחסית וסיומת ארוכה. היין עושה רושם איכותי, עם פוטנציאל התיישנות טוב אך עדיין צעיר מדי לשתיה. סביר להניח שיגיע לשיאו בעוד כ 10 שנים.

ברולו סרלונגה הוא אחד מינות הדגל של היקב עשוי מכרמים שניטעו לראשונה בשנת 1959 + נטיעות חדשות שנעשו ב 1995. היין התיישן בחביות סלובניות של 2,500 ליטר במשך 24 חודשים.

Barolo Margheria 2018 - צבעו אדום כתום למרות גילו הצעיר יחסית. באף ריח המזכיר מיץ זיתים, מליחות נמוכה המתערבבת עם ריחות תבלינים, זפת ומעט ניחוח ורדים. בפה טעמי פירות אדומים בעיקר דובדבנים ופטל. ביין הזה הייתה תחושה של עליית מדרגה באיכות לעומת רוב היינות שטעמנו לפניו. מדובר ביין צעיר אך איכותי מאד, אלגנטי, מאוזן ועם טאנינים נעימים המשתלבים היטב עם טעמי היין ומתכנסים לסיומת רכה וקטיפתית.

יום שני

היום השני הוקדש ליקבים בעיירה Monforte D'alba.

Aldo Conterno (Monforte d'Alba)

צילום: שלמה גרדמן

ביקב הראשון בו ביקרתי באותו בוקר נאלצתי לבקר ללא החבורה וזאת למרות בקשות חוזרות ונשנות. ג'אקומו קונטרנו, מנהל ובעלי היקב הבהיר לי כי לא יוכל לארח את החבורה הגדולה שהגיעה איתי. גם ביקב זה ביקרתי בעבר אבל כאן התוצאה הצדיקה ללא ספק את הציפיות. היקב מנוהל כיום ע"י שלישית האחים ג'אקומו, פרנקו וסטפנו. במבנה היקב הותיק והיפה ארח אותי ג'קומו ביחד עם אלסנדרו, בנו של פרנקו. טעמנו:
Barbera D'alba 2019 | Barolo Bussia 2016 | Barolo Cicala | Barolo Bussia 2017 Romirasco | Gran Bussia 2006

היינות כולם היו באיכות גבוהה אבל אם צריך לבחור הרי השניים שבלטו במיוחד:
Barbera D'alba 2019 - ברברה הוא הזן הפחות נחשב בפיאמונטה אחרי הנביולו אך כאן קיבלנו יין מפתיע לטובה. צבעו אדום בהיר, הניחוחות באף כללו עושר של דובדבנים אדומים בשילוב עור, ופטריות כמהין, הפה היה פחות עשיר מהאף אך עדיין עמוס בטעמי דובדבנים אדומים, בעל חומציות נעימה, ומורכב. היין שהה שנה בחביות קטנות (barrique) חדשות שהוסיפו לו ככל הנראה עושר טעמים ומורכבות.

Gran Bussia 2006 - זהו יין הדגל של היקב וללא ספק מצדיק את מעמדו בראש הפירמידה האיכותית ממילא. כמו כן נראה שטעימתו 16 שנה אחרי יצורו הייתה תזמון מצוין והוסיפה להנאתי ממנו. צבעו אדום כתום עם נטייה קלה לכיוון החום. באף טעמים שלישונים במיטבם כולל טחב, רצפת יער, ופטריות. ניכר בו שמדובר ביין ותיק שהשתבח עם הזמן. הפה מתכתב היטב עם האף, עם טעמי שזיפים שחורים בתוספת מרווה ומעט שוקולד מריר. היין עשיר, מאוזן, רב שכבות מחליק בגרון כקטיפה ובעל סיומת ארוכה. אין ספק שאנחנו באחת הפסגות של פיאמונטה.

ככלל ניתן לומר שלהבדיל מיקבים רבים בהם ביקרנו, היינות המשווקים כרגע של אלדו קונטרנו הם של שנת 2016 כלומר הם יוצאים לשוק רק אחרי כ 5-6 שנים מאז נבצרו. עובדה זו מאפשרת להם להתיישן כראוי לפני שהם מגיעים לצרכן ואיכותם בהתאם.

Pio Cesare (Alba)

צילום: שלמה גרדמן

פיו צזרה הוא אחד מהיקבים הוותיקים והחשובים בפיאמונטה. מיקומו בתוך העיר אלבה איפשר לנו להגיע איליו בהליכה רגלית ממלוננו אך מה שיותר מעניין היה הסיור שעשה לנו מארחינו החביב דוידה שמעבר לידעותיו הרבות בתחום היין ניחן בכשרונות משחק והמחזה של כל הפרטים הרבים עליהם טרח לספר לנו. בסיומו של סיור מקיף במרתפי היקב הגענו לחדר הטעימות של היקב שם חיכו לנו ארבעה יינות לטעימה:
Barbera D'Alba Superiore Fides 2020 | Barbaresco 2018 | Barbaresco Il Bricco (Single Vineyard) 2018 | Barolo 2019 (barrel sample)

הרשימו במיוחד:
Barbera D'Alba superiore Fides 2020 - בעוד ענבי הנביולו דורשים כמה שנות יישון והתבגרות, הרי שענבי הברברה ניתנים לשתייה כבר בגיל צעיר יחסית. ליין הזה שצבעו אדום, סגלגל נוטה לכחול, ריחות עוצמתיים שכללו דובדבנים שחורים וקצת פטל. בנוסף הרחתי את ריח הווניל שכנראה הגיע מהחביות בהן שהה היין. היין אכן שהה בחביות אך במקרה הזה מדובר בחביות GAMBA בנפח 2500 ליטר. למרות זאת ניכר היה ביין כי השהייה בחביות הוסיפה לו מורכבות, גוף וגם בפה טעמתי את טעמי הווניל בשילוב חמיצות נעימה.

Barbaresco Il Bricco (Single Vineyard) 2018 - פיו צזרה עושה גם ברולו אבל לעניות דעתי שווה להתעכב יותר על יינות הברברסקו שלו. במקרה שלנו זכינו לטעום שני יינות ברברסקו מתוצרתו (ורק ברולו אחד שאף הוא היה בטעימת חבית) לכן אתמקד בטעימת היין הנקרא Il Bricco המגיע מכרם יחידני. צבעו אדום כתמתם, באף קיבלתי ניחוחות של דובדבן בשל, פטריות וקצת זפת. בפה טעמתי תות ודובדבנים בשלים אליהם התווספו פירות יער בעיקר אוכמניות. החומציות הרעננה שלו הסגירה את גילו הצעיר אך באופן כללי מדובר ביין איכותי (טוב יותר גם בהשוואה לקודמו בן אותה השנה) ובעל פוטנציאל התיישנות מצוין.

האוטובוס שלנו כבר חיכה לנו כדי להסיענו לעיירה מונפורטה ד'אלבה בה בילינו את יתרת היום.

Josetta Saffirio (Monforte d'Alba)

צילום: שלמה גרדמן

תחנתנו הראשונה ב Monforte d'Alba הייתה ביקב של הייננית שרה ווזה (Sara Vezza) שגם ארחה אותנו לארוחת צהריים קלה. ביקורינו ביקב נפתח בהסבר מפורט על אזור ברולו וגם בסיור במרחבי היקב לאחריו הושבנו אחר כבוד על שולחן עמוס כל טוב בחדר הארוח של היקב והתפנינו לפתוח את הטעימה ביין מבעבע מרשים העשוי מזני שרדונה ופינו נואר שהזכיר במרקם שלו שמפניה איכותית. טעמנו:
Sara Vezza, Alta Langa BRUT | Lange Rossese Bianco 2021 | Lange Nebbiolo - Magnum 2019 | Barolo del commune di monforte D'Alba 2017- Magnum | Zen – Muscato – Vino Bianco Passito

הרשימו במיוחד:
Langhe Nebbiolo Magnum 2019 - מכיוון שסביב השולחן ישבו קרוב ל 20 איש החליטה שרה "לפנק" אותנו בבקבוקי מגנום. הראשון שבהם היה נביולו מאזור לנגה. ליין שצבעו אדום כתמתם היו ניחוחות של רימונים, תות שדה ופטריות טריות. בפה קיבלתי טעמי תות שדה מתקתק שנכון אולי יותר לתארם כתותי פרוטי עדינים. היין היה נגיש למדי. היין שהתיישן בחביות במשך 12 חודשים, היה בעל גוף קל ולא טאני כלל.

Barolo del commune di Monforte D'Alba 2017- Magnum - הברולו של שרה היה גם הוא עדין יחסית בניחוחותיו וטעמיו. באף קיבלתי פירות יער בעיקר אוכמניות, פטריות וקצת תבלינים ובחיך דובדבנים בשלים ומעט ציפורן. היין התיישן 24 חודשים בחביות גדולות ועד שנה בבקבוק לפני ששוחרר לשוק.

Elio Grasso (Monforte D'alba)

צילום: שלמה גרדמן

יקב Elio Grasso נוסד בשנת 1978 והוא ידוע במיוחד בזכות הברולו מהכרם היחידני שלו. בפתח היקב היפה והמטופח חיכתה לנו מרטינה שלקחה אותנו לסבב ביקב ובמיוחד במרתפי החביות החצובים בסלע, שביחד עם מערכת קירור מתקדמת מאפשרים ויסות טמפרטורה מדויק.

היקב מייצר מספר ינות כולם מענבים הגדלים ב 180 דונם של כרמים השייכים ליקב. חלקות הדגל של גראסו ממוקמות מסביב ליקב, וכוללות חלק מכרם ג'ינסטרה וכמעט כל כרמי גוואריני על הרכס שמעל היקב. לגראסו יש גם נטיעות עדכניות יותר בכרם Rüncot על המדרונות שטופי השמש ממש מתחת לגן המדורג של היקב.

כאשר הגענו לשלב הטעימה נכנס לחדר איליו גראסו בכבודו ובעצמו כדי לכבד אותנו ולברך על בואנו. היה מרגש לפגוש את איליו ועוד יותר מרגש היה לגלות (אחרי ששמע שאנחנו מישראל) כי אחיו הוא האדריכל שתכננן את יקב אמפורה, בכרם מהר"ל. מאחר וטעמנו רק שלושה יינות אפרט את רשמיי מכולם:

Dolceto D'Alba DEI GRASSI 2021 - דולצ'טו צעיר שצבעו אדום סגלגל. למרות שפירוש השם דולצ'טו הוא "מתוק קטן", דולצ'טו משמש בדרך כלל להכנת יינות פשוטים עם סיומת מעט מרירה. הפעם קיבלנו יין מוצלח למדי ושונה מהדולצ'טואים הרגלים. באף הרחתי פירות יער בעיקר אוכמניות, פטל ווניל ובחיך כמעט הרגשתי שאני טועם מיץ פירות טרי עשוי מאוכמניות בעיקר. היין היה עגול, מאוזן, צעיר וכיפי, בעל גוף קל-בינוני לא מריר ולא טאני כלל.

Barbera D'Alba VIGNA MARTINA 2020 - ברברה בעלת צבע סגול עמוק. באף קיבלתי עושר של ריחות כולל אוכמניות, דומדמניות, תבלינים בעיקר פלפל ומנטה. בחיך היין היה בעל טעמי פירות יער, ווניל. גוף בינוני מלא, עגול, אלגנטי וקטיפתי. היין התיישן במשך 18 חודשים בחביות עץ חדשות וקטנות (Barrique).

Barolo GAVARINA CHINIERA 2017 – Magnum - אחד מינות הדגל של היקב. צבעו אדום כתום נוטה לחום, באף ניחוחות עשירים של דובדבנים בשלים, פטריות, רצפת יער ובשר ציד. בחיך טעמו היה כשל דובדבנים שחורים ובשלים, רוטב בלסמי ופטריות. יין עשיר מורכב בטעמים ובשכבות. מעניין וטוב.

מסעדת מישלן עם מרתף היין המטורף
בערבו של היום השני ביקרנו במסעדת La Ciau del Tornavento. זוהי מסעדת מישלן יוקרתית שהפעם פחות הרשימה אותנו באוכל שלה אבל הייתה שווה ללא ספק לשמש כתחנה בסיורינו רק כדי לבקר במרתף היין הבלתי נגמר שלה. במרתף הענק ארח אותנו הסומליה הראשי של המסעדה לטעימת רוזה ואפשר לנו לסייר בין מסדרונות המרתף הכוללים אוסף מדהים של כ 65,000 בקבוקים מ 450 יקבים של מיטב יצרני היין בעולם. את המבטים והחיוכים המשתאים של אנשי החבורה אפשר לתאר כמבטם של ילדים שהגיעו לחנות ממתקים ענקית הכוללת את כל סוגי הממתקים שרק יכלו לחלום עליהם. ואוו!

יום שלישי

Cantina Brezza (Barolo)

צילום: שלמה גרדמן

אחוזת משפחת Brezza שוכנת בפאתי הכפר ברולו וכוללת יקב, מסעדה ומלון כאשר כרמי היקב נטועים ממש מסביב לאחוזה המפוארת. ביקור ביקב Brezza בו פגשנו את אנזו ברצה היה ביקור במקום שכאילו עמד מלכת. אנזו חלק איתנו את השיטות המסורתיות שבו הוא ושלושת הדורות שקדמו לו ביקב נוהגים לעשות את היינות שלהם החל מקטיף ידני, תסיסה על שמרים טבעים ויישון בחביות לא קלויות העשויות מעץ אלון סלבוני בגודל 3,000 ליטר. טעמנו:
Chardonnay – barrel Tasting | Dolcetto D'Alba 2021 | Freisa Langhe 2021 | Barbera D'Alba Superiore 2018 | Santa Rosalia Nebbiolo d'Alba 2020 | Barolo 2018 | Barolo Sarmassa 2018 | Barolo Sarmassa 2017

הרשימו במיוחד:
Santa Rosalia Nebbiolo d'Alba 2020 - צבעו אדום בהיר עם נגיעות של כתום. באף חשתי בניחוחות של עור, בשר ציד, דובדבנים, מעט חומץ בלסמי וסיגליות. בחיך עושר טעמים הכולל דובדבנים אדומים, ליקריץ ומעט מנטה. היין צעיר, מאוזן ומעט טאני אבל בעל פוטנציאל התיישנות ונראה שילך וישתבח עם הזמן. אנזו סיפר כי היין הזה הוא דוגמא טובה לאיכויות ולאלסטיות של הנביולו. ואם לצטטו במדויק אוסיף שטרח והסביר שכשמדובר באלסטיות אין כוונתו לספורטאי העוסק בבניית גוף אלא יותר לרקדנית גמישה.

Barolo Sarmassa 2017 - אחד משלושת יינות הברולו שטעמנו ואולי היותר מוכן מבנהם. צבעו כמו שאר היינות אדום כתום בהיר. באף הרחתי ניחוחות של עור, דובדבנים ואניס. הדובדבנים האדומים היו גם הפרי הדומניננטי בפה ביחד עם מעט טבק וליקריץ. היין מאוזן ומורכב אבל עם טאנינים פחות עוקצנים מקודמיו. עדיין צעיר לברולו ונראה שיהיה יותר כיפי ומוכן לשתיה בעוד כ 5 שנים.

Marchesi di Barolo (Barolo)

צילום: שלמה גרדמן

אחד מהיקבים הוותיקים והידועים באזור ברולו. למעשה המרקיז והמרקיזה שגרו במקום היו הראשונים לייצר את ינות הברולו במחצית הראשונה של המאה ה 19. למרות המורשת הוותיקה של מייסדי היקב, הוא עבר תהפוכות לא מעטות מאז ימי המרקיז פלטי (Falletti) ואשתו Carlo Tancredi. המארחת שלנו בביקורנו ביקב היתה סימונה והביקור כלל גם ארוחת צהריים חיננית אך גם הארוחה ועוד יותר היינות לא בלטו בהשוואה לארוחות המעולות והיקבים האיכותים בהם ביקרנו.

היקב נמצא מזה 90 שנה בבעלות משפחת אבונה ואנה אבונה, אשתו של ארנסטו אבונה הגיע לשולחננו כדי לברכנו על הביקור ביקב.

ייצור היין ביקב משלב שיטות מסורתיות מודרניות כאשר היין מותסס במיכלי נירוסטה ומיושן בחביות עץ אלון סלבוניות גדולות בגודל שבין 3,000 ל 18,000 ליטר. טעמנו:
Bric Amel Lange blanco 2019 | Barbera D'Alba PEIRAGAL 2020 | Barolo Riserva 2013 | Zagara Muscato D'Alba 2021

הרשימו במיוחד:
Bric Amel Lange blanco 2019 - יין לבן העשוי מזני ארנז, סובניון בלאן ושרדונה. צבעו זהוב. באף קיבלתי צרור ריחות פרחונים כולל פרחי יסמין, וורדים וגם ריח מלון צהוב עם מינרליות עדינה. בפה קיבלתי יין בעל גוף מרשים, שמנוני בעל טעמי חבושים ופרות טרופים כמו מלון וקיווי. מעט מרירות בסיומת פגמה בהנאה מהיין המעניין.

Barbera D'Alba PEIRAGAL 2020 - צבעו אדום סגול כהה, באף קיבלתי ניחוחות של תות שדה, וניל, חמאה ומעט עשן. בפה טעמתי דובדבנים שחורים, ומעט וניליות. היין עגול ומאוזן, מדובר בברברה טובה בעלת חמיצות נעימה וכייפי לשתייה לצד הארוחה.

Sibona (Piobesi d’Alba)

צילום: שלמה גרדמן

כשמגיעים לאיטליה ובטח לפיאמונטה יינות הגראפה הם חלק בלתי נפרד מתרבות היין באזור. לכן מומלץ לבקר לפחות במזקקת גראפה אחת גם אם אינכם חובבים גדולים של ינות הקינוח העשויים מגפת ענבים שעברו זיקוק. ביקב Sibona ניתן למצא גראפות העשויות ממגוון רחב של זני ענבים, גראפות שיושנו בחביות ויסקי ואף גראפות שיוצרו בשילוב דבש, קמומיל או קפה. היקב מייצר עשרות סוגים של גראפות שונות ומשונות וזה גם מה שהרשים אותי במיוחד. אינני חובב גדול של ינות גראפה בשילוב מוצרי מזון שונים ובטח שלא רואה עצמי כמומחה בענין לכן אדלג על סקירת אוסף הגראפות המרשים ששתינו.

חלק ממגוון הגראפות המיוצר ביקב סיבונה

יום רביעי

Prunotto (Monforte d'Alba)

צילום: שלמה גרדמן

את יומנו הרביעי פתחנו באחד מאתרי יקב Prunotto הממוקם בעירה Monforte d'Alba. היקב החדש יחסית ממוקם על גבעה המוקפת מכל צדדיה כרמים מרהיבים ביופיים. גם היקב עצמו מצטיין בעיצוב יוקרתי ואנחנו זכינו להתארח בטעימה מרשימה בחדר הארוח המפואר אותה הינחתה בחן רב מארחתינו טיציאנה.

יקב פרונוטו נוסד בשנת 1923 ע"י אלפרדו פרונוטו אבל נרכש בהמשך ע"י משפחת אנטינורי. כיום ליקב 160 דונם של כרמים והמפורסם שבהם הוא כרם קולונלו בתת-אזור בוסיה ממנו מופק יין הדגל של היקב. היקב מצטיין בתהליך עשייה ארוך הנמשך על פני למעלה מ 5 שנים. לאחר תסיסה, היינות מתיישנים 24 חודשים בחביות עץ אלון גדולות. אחר כך מוכנסים הענבים ל 12 חודשים למכלי נירוסטה ושוהים עוד כ 30 חודשים בבקבוק לפני שיווקם. היקב מייצר גם יינות לבנים בשם Roero Arneis ו Moscato d'Asti אותם לא טעמנו. טעמנו:
Barbaresco Secondine 2018 | Barolo Bussia 2018 | Barolo Cerreta (Seralunga) 2018 | Barolo Riserva Bussia VIGNA COLONNELLO 2016

הרשימו במיוחד:
Barbaresco Secondine 2018 - למרות שמדובר בסדרה הפחות נחשבת של היקב, התרשמתי לטובה מהיין שצבעו אדום כתום. באף קיבלתי ריחות של דובדבנים אדומים, פלפליות עדינה, תבלינים ופירות יער בעיקר פטל. בפה טעמתי דובדבנים אדומים ועגולים שהחליקו בעדינות רבה בגרוני. מדובר ביין בעל גוף קל אך קטיפתי מאוזן ונעים לשתייה לא מחייבת. למרות שהיין כבר בן 4 שנים נראה שהטאנינים עדיין מורגשים ואני מאמין שיתעגלו לגמרי בעוד שנתיים שלוש.

Barolo Riserva Busia VIGNA COLONNELLO 2016 - הזדמנות לטעום ברולו בן 6 שנים שמתחיל להראות את היכולות הטמונות בברולו מתבגר. זהו יין הדגל של היקב המגיע מחלקת Colonnello הנמצאת באזור Busia. צבעו אדום בהיר באף פרחי ורדים, מעט דובדבנים אדומים וטבק. טעמי הדובדבנים האדומים הם גם הטעם הדומיננטי ביין הזה בתוספת מעט מרווה. היין מחליק בגרון כקטיפה. עגול, עשיר, ורב שכבתי. ליין טאנינים עגולים אך עדיין מורגשים ונראה שיהיה במיטבו בעוד כ 4-5 שנים. היין יוצר כאשר 60% מהענבים תססו על אשכולות שלמים והשאר ללא השזרות. התסיסה נעשתה עם שמרים טבעים כאשר לאחריה היין התיישן 27 חודשים בחבית ועוד 18 חודשים בבקבוק לפני שיצא לשוק.

Vietti (Castiglione Falletto)

צילום: שלמה גרדמן

יקב וייטי זכור לי לטובה מביקורי הקודם בפיאמונטה בזכות איכות יינותיו אבל גם בזכות התויות הצבעוניות והמיוחדות של יינותיו. גם הביקור הנוכחי לא איכזב אותי. אחרי סקירה קצרה על היקב וכרמיו ירדנו למרתף היקב כדי לטעום ממבחר הינות שלו. טעמנו:
Roeiro Arneis 2021 | Barbera D'Alba Trevigne 2020 | Nebbiolo Perbacco 2020 | Barolo Castiglione 2018 | Barolo Rocche De Castiglione 2018 | Elena Vemouth di Torino

הרשימו במיוחד:
Vietti Barolo Castiglione 2018 - צבעו אדום בהיר כנביולו טיפוסי, באף הרחתי פטריות בשילוב ריחות דובדבנים אדומים בשלים ומעט עלי ורדים. בפה טעמתי פטל שחור ביחד עם דובדבנים בשלים. היין עשיר, מורכב, עם טאנינים בולטים אבל נגיש לשתיה. אין ספק שבעוד 3-4 שנים יהיה יותר מוכן עוד יותר אבל טוב לשתיה כבר עכשיו.

Vietti Rocche De Castiglione 2018 - יין הדגל של היקב עשוי מענבי נביולו חוורי הצבע. באף קיבלתי עושר של ריחות כולל פטריות, טבק, רצפת יער, ומינרלים. בחיך טעמתי את טעמם העשיר של דומדמניות אדומות ודובדבנים בשלים. ליין עדיין טאנינים בולטים אך הוא נפלא כבר עכשיו וילך וישתבח עם זמן.

Domenico Clerico (Monforte d'Alba)

חדר החביות המרשים ביקב דומניקו קלריקו. ברקע כמה מיכלי אמפורה  //  צילום: שלמה גרדמן

דומניקו קלריקו נשמע כמו שם מסחרי המצטלצל יפה בפה אך למעשה זהו שמו האמיתי של האדם שהקים את היקב כבר בשנת 1979 ולשמחתי גם פגשתי בו בביקורי הקודם ביקב. דומניקו ידע לשלב שיטות יצור מודרניות ביחד עם אלמנטים מסורתים אבל אני אזכור אותו בזכות נדיבותו הרבה. בשנת 2007 כאשרביקרתי ביקב שלו כדי לטעום מינותיו הופתענו חברי ואני לגלות שהוזמנו לארוחת ערב שלמה בה פתח לנו דומניקו מגוון יינות ובינהם לא פחות ולא יותר מאשר ברולו מתיישן משנת 1961 (שהיה אז כמעט בן 50 שנה). דומניקו נפטר ממחלת הסרטן בשנת 2017 אך היקב שהקים המשיך לגדול ולהתפתח.

היקב החדיש, הגדול והמצוחצח בו ביקרנו הפעם מעיד על הצלחתו לייצר יינות ברולו אייכותים תוך הקפדה על הפרטים הקטנים. את הביקור ביקב הובילה צ'צ'יליה, אחייניתו של דומניקו ולאחר סיור בחדר החביות המרשים טעמנו:
Dolceto Langhe 2021 | Barbera D'Alba Tre Vigne 2020 | Capismee Nebbiolo | Barolo (Monforte) 2018 | Aeroplanservaj Barolo 2014

הרשימו במיוחד:
Barolo (Monforte) 2018 - לכאורה ברולו צעיר ובסיסי אך בעל מאפיינים נפלאים המבטיחים לו עתיד גדול. צבעו אדום עם נטיה לכתום, האף עשיר בריח פטריות, תותי בר, ורדים ומעט רימונים. בפה עושר של טעמי פטריות ופירות הכולל שזיפים אדומים, תותים ודובדבנים. עמוק ומורכב, מאוזן היטב, הרמוני ואלגנטי. למרות שמדובר בברולו צעיר יחסית, הטאנינים שלו די עגולים. הסיומת הקצרה שלו העידה כי טרם הגיע לשיאו ויש עוד למה לצפות.

Aeroplanservaj Barolo 2014 - יין מיוחד זה נקרא Aeroplanservaj שמשמעו מטוס פראי. כך נהג אביו של דומניקו לקרא לילדו השובב. ואכן בשנת 2006 החליט דומניקו לממש את שובבותו בכך שיצא מאזור הכרמים של מונפורטה (שם נמצא היקב שלו) והחל לייצר יין חדש מכרמים באזור Serralunga D’Alba. התוצאה! יין שונה ומעניין שזכה לביקורות מצוינות ממבקרי היין כולל רוברט פארקר שהעניק לו ציון 95. צבעו נוטה לחום כהה, באף ארומות של פטריות, ודובדבנים שחורים ובפה טעמתי עושר של פרי בשל בעיקר דובדבנים ושזיפים שחורים ומעט ליקריץ. מדובר ביין איכותי וטוב אך כעת עדיין טאני מדי לטעמי.

יום חמישי

את היום החמישי של סיורינו הקדשנו ליינות הברברסקו ונסענו כמובן לעיירה בשם זה. אך לפני שנגיע ליקבים בהם ביקרנו חייב לחלוק אתכם סיטואציה מקרית לחלוטין שקרתה לי ברחוב Via Torino. זהו רחובה הראשי של העיירה הקטנה ובבית מספר 5 של הרחוב שוכן יקב גאיה. אולי היקב המפורסם ביותר בפיאמונטה.

היקב הוקם כבר בשנת 1859 ע"י ג'ובאני גאיה, אך מי שהפך אותו ליקב החשוב בפיאמונטה היה אנג'לו גאיה, הבעלים והנשיא הנוכחי שלו, אשר לו מיוחסים פיתוח טכניקות שחוללו מהפכה בייצור היין באיטליה והוא נחשב למלך הבלתי מעורער של ברברסקו. ינות העלית של יקב גאיה נחשבים כיום במעמד דומה לינות יקב שאטו לאפיט-רוטשילד. לאנג'לו שתי בנות ובן אחד כאשר לאחת מבנותיו קרא בשם גאיה גאיה. יקב גאיה, כמעט שלא פתוח למבקרים ולכן לא נכלל בתוכניתינו אך בעוברי ליד שערי היקב, ובעודי נזכר בביקור שערכתי בו בשנת 2007 הופיעה למולי לא אחרת מאשר גאיה לבית גאיה. לא יכולתי שלא לעצור ולבקש לעשות צילום משותף עם גאיה. גאיה נענתה מיד ובחביבות רבה לבקשתי והנה הצילום המשותף לפניכם.

Produttori del Barbaresco (Barbaresco)

צילום: שלמה גרדמן

מיד לאחר המפגש המפתיע עם גאיה גאיה הצטרפתי לחבורה כיד לפתוח את היום בביקור ביקב המייצג קואופרטיב של 53 משפחות המייצרות ביחד את יינותיהם מתשע חלקות שבבעלותם. היקב מייצר כ 500,000 בקבוקים בשנה. שתינו:
Langhe Nebbiolo 2021 | Barbaresco Clasico 2019 | Barbaresco Clasico 2018 | Barbaresco Montefico Riserva 2015

הרשימו במיוחד:
Barbaresco Clasico 2019 - צבעו אדום בהיר נוטה לכתום, באף קיבלתי ארומות של זפת, עור, דובדבנים וסיגליות. הפה התחבר לאף עם טעמים של דובדבנים ומעט חומץ בלסמי. יין עשיר, מורכב אך יחד עם זאת צעיר ומאוד טאני. למרות הטאניות ניתן לומר שמדובר ביין איכותי שהייתי שמח לשתות בעוד 5-7 שנים.

Barbaresco Montefico Riserva 2015 - בהתאם למדיניות היקב לא כל שנה עושים בו יינות בדרגת Riserva כלומר ינות שנעשים מכרם יחידני. ההחלטה אם לעשות יינות Riserva קשורה בהחלטת המשפחות לפי הכלל הבא. בשנה טובה אמורים לעשות Riserva מכל אחד מתשעת הכרמים של היקב אבל אם כרם אחד נפסל בגלל איכותו לא עושים Riserva גם מכל השאר. שנת 2015 עמדה במבחן האיכות של כל הכרמים ואנחנו טעמנו את היין העשוי מכרם Montefico. ליין ארומות של טחב, עור, ושוקולד. כבר באף אפשר לחוש כי מדובר ביין עשיר ואיכותי. בפה חשתי את מורכבותו כשהחליק בגרוני כמו קטיפה. טעמיו כשל פירות יער שחורים ושזיפים שחורים ורק הטאניות שלו הצביעה על כל שהוא עדיין צעיר מלהנות ממנו במיטבו.

Giuseppe Cortese

צילום: שלמה גרדמן

הסיפור של יקב ג'וזפה קורטזה הוא עוד סיפור קסום של משפחה מרתקת. ג'וזפה קורטזה היה איכר שרצה להפוך את מלאכת עשיית היין לאומנות ע"י הקשבה לגפן. בשנת 1971 הקים את היקב ביחד עם אשתו רוזלה. כיום מנהלים את היקב שני הבנים. גבריאל אחראי על הניהול והשיווק ואילו פייר קרלו הוא היינן. אמנם לא פגשנו את פייר קרלו אך מספיק היה לבלות שעה במחיצתו של גבריאל כדי להבין כמה תשוקה יש למשפחה הזו לייצר את מיטב ינות הברברסקו מהכרמים שלהם. בזכות דני גליל, יבואן היקב בישראל זכינו לטעימה עשירה ומענינת שכללה 8 יינות:
Chardonnay Langhe Bianco SCAPULIN 2020 | Dolcetto Langhe 2021 | Barbera D'Alba 2021 | Barbera D'Alba MORASINA 2018 | Langhe Nebbiolo 2020 | Barbaresco 2019 | Barbaresco RABAJA 2019 | Barbareso Riserva RABAJA 2013

הרשימו במיוחד:
Barbaresco 2019 - למרות שמדובר בברברסקו שאינו עשוי מכרם יחידני, אהבתי מאוד את היין הזה שגם בגילו הצעיר יחסית כבר הראה בצבע גוונים כתמתמים. באף קיבלתי יין קל יחסית עם ריחות מקסימים של סיגליות בתוספת מעט עור ואילו בפה טעמתי חגיגה שלמה של דובדבנים ותות שדה שרקדו ביחד והחליקו באלגנטיות בגרוני תוך שהם משאירים סיומת ארוכה מאחוריהם. היין כיפי, נגיש ומוכן לשתייה.

Barbareso Riserva RABAJA 2013 - יין הדגל של היקב המגיע מחלקת RABAJA. זכינו לטעום יין כמעט בן 10 שנים וקיבלנו יין איכותי מלא ארומות של עור, תות שדה ומעט פלפל שחור. בפה התווספו לטעמי התות שדה גם דובדבנים שחורים בשלים ויצרו הרמוניה בין מתיקות עדינה וחמיצות מצוינת. היין רק הלך והשתפר בכוס וסיפק חווית טעימה נפלאה.

Giacosa Fratelli (Neive)

צילום: שלמה גרדמן

לקראת סוף היום נסענו לעיירה Neive כדי לבקר ביקב Giacosa Fratelli. יסלחו לי אנשי משפחת פרטלי שארחו אותנו בצורה נפלאה אבל במקרה הזה מיטב הזיכרונות שיש לי ולחבורה כולה מביקורינו קשורים יותר בכיבוד שהוגש לנו וממערכת היחסים בין בני המשפחה ופחות מהיין ששתינו. ואכן הסיפור של היקב מתחיל בשלהי המאה ה 19 כאשר ג'וספה ג'יאקוזה הקים את היקב לאחר שרכש יקב ישן בכספי זכייתו בלוטו. מאז עבר היקב מדור לדור והיה מרתק לראות כיצד מארחנו פאולו ובני משפחתו מתנהלים מולנו בסצנה שנראתה כאילו לקוחה מסרט.

זה התחיל כאשר לאחר סיור קצר ביקב הושיב אותנו פאולו בחדר האירוח הקטן של היקב בו נדחקנו כולנו די בקושי. על השולחן ניצבו בנוסף לכוסות הטעימה גם לחמים וגבינות ופאולו ביקש מהבן שלו לסייע לו בחיתוך הנקניק שרצה להגיש לנו בנדיבותו. מהצד הציץ בנו הדוד של פאולו שכאילו רצה להבטיח שהכל מתנהל כשורה אבל פחד להתערב. שלושה דורות בעסק משפחתי הפועל כבר למעלה מ 100 שנה הם סיפור לא פשוט. טעמנו:
Gavi 2021 | Barbera D'Alba Maria Gioana 2017 | Barbaresco Basarin Vigna Gianmate 2018 | Barolo (Single Vineyard) Scarrone Vigna Mandorlo Riserva 2013

הרשימו במיוחד:
Gavi 2021 - יין לבן העשוי מענבי קורטזה Cortese הגדלים באזור Alessandria השייך לפיאמונטה. צבעו זהוב בהיר באף ארומות חזקות של ורדים וסיגליות בשילוב ריחות ליים רעננים. בפה קיבלתי שילוב טוב בין חמיצות עדינה למתיקות המזכירה טעמי תפוח גרנד, אפרסק ועשבוניות קלה.

Barbaresco Basarin Vigna Gianmate 2018 - האף נמלא בארומות של עור בשילוב ציפורן ומעט סיגליות, בטעמיו העשירים היה שילוב טוב בין תות שדה לדובדבנים אדומים בשלים. יין טוב ומבטיח אך הטאנינים הבולטים שלו הצביעו על צעירותו ועל כך שעדיין לא מוכן לשתיה.

יום שישי

ביומנו האחרון בפיאמונטה זכינו להשתתף בפסטיבל פטריות הכמהין של אלבה. במתחם סגור בתוך מרכז העיר הציעו סוחרים רבים את פטריות הכמהין הלבנות שלהם למכירה ואילו כמה נציגי יקבים קטנים הטעימו מיינותיהם. תיירים רבים ותושבים מקומיים מילאו את רחבי היריד והאוירה הנעימה הייתה עבורנו עוד חוויה מיוחדת וטובה לפני שנפרדנו מהעיירה החביבה.

דוכן מכירת פטריות כמהין בשוק של אלבה  //  צילום: שלמה גרדמן

הבוקר החופשי נתן לנו גם הזדמנות להצטייד בכמה ינות ברולו מתיישנים בחנות היין המומלצת לפני החזרה הביתה. יחד עם זאת, לא ויתרנו גם ביום זה על ביקור באחד מהיקבים המעניינים של פיאמונטה.

La Spinetta (Castagnole delle Lanze)

צילום: שלמה גרדמן

לה ספינטה הוא יקב צעיר יחסית שהוקם בשנת 1977 והחל לייצר יינות מוסקטו. את היינות האדומים החל לייצר רק בשנת 1985. ליקב מגוון ינות מעניין החל מברברות מיוחדות, ברברסקו מכרם יחידני וכן יין בשם Pin המערבב זני נביולו וברברה. ליקב שלושה אתרי יצור ברחבי פיאמונטה ואנחנו ביקרנו ביקב הנמצא בעיירה Castagnole delle Lanze.

היקב היה זכור לי מאד לטובה מביקורי הראשון בפיאמונטה אז התלהבתי מיינות הברולו שלו. הפעם למרות שטעמנו מגוון רחב של ינות כולל שני מתיישנים אהבתי במיוחד את הברברות שלו המספקות לטעמי יחס מצוין בין איכות למחיר. טעמנו:
Barbera D'Asti Ca Di Pian 2019 | Barbera D'Alba GALLINA 2019 | Langhe Nebbiolo 2020 | PIN Monferrato Rosso 2018 | Barbaresco Gallina 2012 | Barolo Campe (Gareti -Single Vineyard) 2014 

הרשימו במיוחד:
Barbera D'Alba GALLINA 2019 - צבעו סגול כהה נוטה לשחור, הארומות באף מזכירות קסיס, עשבי תיבול עם רוטב בלסמי ומעט דובדבנים. טעמיו כשל דובדבנים, שזיפים שחורים ומעט טבק. היין בעל גוף מלא, עשיר ומורכב בעל חמיצות טובה וטאניות מורגשת אבל לא יותר מדי. היין עשיר ומעניין ועגול יותר מהברברה ד'אסטי שטעמנו לפניו.

PIN Monferrato Rosso 2018 - יין מענין ולא שגרתי העשוי משילוב של 65% ענבי נביולו עם 35% ענבי ברברה. צבעו אדום בהיר היוצר רושם של יין קליל וחסר גוף אך זהו רושם די מטעה כי כשמריחים אותו מגלים ארומות עשירות של עור, בשר צייד ותבלינים. הטעמים בחלל הפה היו של פירות יער בעיקר אוכמניות ופטל שחור ביחד עם דובדבנים ושוקולד מריר. החיבור בין טעמי הדובדבנים המגיעים מהנביולו ביחד עם המרירות והעשבוניות של הברברה יצרו יין עשיר אלגנטי ומעניין. ליין עדיין טאנינים בולטים אך נראה שיהיה ממש כייפי לשתיה בתוך שנתיים שלוש.

צילום: שלמה גרדמן

השעון לא עצר מלכת ולנו חיכתה נסיעה של שעתיים לשדה התעופה. עלינו במהירות לאוטובוס והנסיעה הארוכה השאירה זמן למחשבות ולסיכומים על שבוע עמוס בחוויות, טעימות וטעמים. זכינו לבקר במגוון רחב ואיכותי של יקבי פיאמונטה, להכיר מקרוב את הייננים ובעלי היקבים המקומיים, לטעום ממיטב יינותיהם וגם ליהנות מהיצירות הקולינאריות הנפלאות של טבחי פיאמונטה הידוע זה מכבר כמרכז גסטרונומי מפואר. נהנינו מאד באזור פיאמונטה הקסום. אני כבר מצפה לשוב ולבקר בו!