תשכחו ממרלו וקברנה, היכונו להיפרד מריזלינג ושרדונה. במדור זה תקראו אך ורק על זני ענבי יין שכנראה לא נתקלתם בהם מעולם ושסביר מאוד שגם לא תתקלו בעתיד. כאן תוכלו לפגוש זנים עלומים או נעלמים ולעיתים גם הזויים למדי, זנים המצויים מחוץ לספקטרום של עולם היין המוכר לנו, היכונו לסיפורי ענבים...
FOLLE BLANCHE – ותודה לאלמביק
המקום: קוניאק וארמניאק, צרפת.
הצבע: בהיר.
האיכות: לזיקוק.
אלמלא הומצא דוד הזיקוק אלמביק (Alembic) במאה הראשונה לספירה על ידי האלכימאית שכונתה "מרים הנביאה" (כך לפחות מספרת האגדה), נראה שזן הענבים פול בלאנש כבר לא היה גדל בעולמנו. יין יבש המיוצר מענבי הזן הוא כמעט חסר טעם וריח והינו חומצי ביותר בפה ובמלים אחרות – נוראי. מן הטעם הפשוט הזה (תרתי משמע...), השימוש הבלעדי של ענבי הזן באזור Cognac וכן ב- Armagnac השכן, אזורי הגידול העיקריים של הזן – הינו לזיקוק למשקאות הברנדי הנושאים את שמות אותן מקומות, לצד ענבי הזנים Ugni Blanc ו-Colombard.
בעבר גדלו גפני FOLLE BLANCHE על פני אזורים רבים במערב צרפת, גם אז לצורך זיקוק לייצור קוניאק וארמינאק ואולם FOLLE BLANCHE הינו אחד הזנים שנפגע באופן הקשה ביותר על ידי מגפת הפילוקסרה שהיכתה בצרפת בחלק השני של המאה ה-19 וכילתה את כרמי האזור בשנת 1872. לאחר ההתאוששות מהמגיפה, העדיפו המגדלים לטעת את הזן אוני בלאן על פני פול בלאנש, בשל רגישותו הרבה של האחרון לריקבונות. זאת למרות שבדרך כלל, ככל שמרכיב הפול בלאנש בבלנד היין המיועד לזיקוק גבוה יותר, תהיה איכותו של הקוניאק גבוהה יותר.
את FOLLE BLANCHE ניתן למצוא במספר אזורים נוספים בצרפת, אם כי במשורה. הזן גדל באזור Gers שם הוא מכונה Piquepoul, אך אין לו כל קשר לזן אחר הנהגה באופן דומה אם כי נכתב אחרת – Picpoul. במערב עמק הלואר ליד העיר נאנט גדל פול בלאנש תחת השם המקומי Gros Plant, לצד הזן המרכזי של האזור מוסקדה (הידוע גם בשם מלון דה בורגון). המקומיים טוענים שכל ניסיון אחר לשתות יין פול בלאנש זני, למעט לצד המנה העיקרית של האזור - צלחת עמוסה בפירות ים – נועד לכישלון.
