צילום: ולדיסלב גורניך
בסופשבוע האחרון (30.11-01.12.23) אירח בית "איש הענבים" בית פתוח מיוחד כמחווה ליקבי הצפון תחת הכותרת: "תומכים ביקבי הצפון". כבר בכניסה ההתרחשות העידה שמדובר בערב מיוחד במינו. עשרות שוחרי יין ואנשי תעשייה הגיעו לפרגן לייננים והמזקקים שהציגו והטעימו את יינותיהם ושכירהם ומכרו ישירות לאורחים.
באנו לפרגן. 7 יקבים ומזקקה אחת. כולם מהקו הראשון בצפון, אלו שחטפו, אלו שפונו, אלו שמחפשים דרכים כדי לשרוד את הימים המטורפים האלה, ואנחנו כאן, לחבק וגם לרכוש מהם יין טוב, להרגיש שעזרנו ולו בקצת.
אבל באנו גם לנחם לראות ישירות בעינים ולפעמים לתת חיבוק, אני מודה. לשאול מה נשמע ולדעת שהתשובה תהיה מעט שונה מהרגיל, מורכבת אף היא. "כמו כולם" זו התשובה הרווחת כאן, כי באמת שרוצים כאן להיות חלק מכולם, להתנחם במה שעוד מחבר את כל הנוכחים כאן, יין, חברות ואחווה.
מצאתי אנשים חזקים, החלטיים, אנשי עמל ועשייה אנשי אדמה ויצירה.
אז מה שלומכם? שאלתי.
התשובות שונות, מעידות על מורכבות התקופה.
ג'וני (יקב שטרן) – "הכל בסדר"
צילום: ולדיסלב גורניך
כך עונה מי שהחל רק לאחרונה להתאושש מאירוע בריאותי מורכב ועכשיו נפלה עליו המלחמה. הוא פותח את היקב פעם בשבוע. כל העובדים שלו מגויסים. הבציר הסתיים כשהוא עדיין מבריא בבית החולים, מתגנב משם מעת לעת ליקב. הענבים נמצאים כרגע ביקב כישור (אני – יש לי המון דברים טובים לומר על היקב החברתי הזה) מטעמי כשרות. ההתמקדות כרגע היא במכירות ללקוח הסופי, אשר שותה עדיין פחות יין מלפני המלחמה. למזלו יש ליקב מאגר של אלפי לקוחות / עוקבים ברשת ועיקר המכירה היא להם.
מה נשתה יחד, ג'וני?
פטיט ורדו 2021. למה? ככה, היום אתה נראה לי זקוק לפטי ורדו. וואלה, צודק האיש הזה עם הכוחות הבלתי נדלים. תן לי תוספת צבע לאפרוריות יומי, תוסיף לי עוד טעם ארומתי, ממש כמו הפטיט ורדו. תהייה בריא, ג'וני!
יצחק (רמות נפתלי) – "בימים טרופים אלה, הכל מצוין"
צילום: ולדיסלב גורניך
הבציר הסתיים, כולל סחיטה, בעזרת עובד אחד שנשאר איתו. נראה מה יהיה עם התסיסות. אזור היקב מלא צבא, המכירות ירדו לאפס. איך בכל זאת מתמודדים? מנסים כיוונים שונים. ירידים (מתיש, מוכר מעט), סיוע מחברות נפלאות דוגמת פייסבוק אשר הקצתה סכום כסף לכל עובד לקנות מתוצרת הצפון והדרום, והם קונים ממנו יין, יש לו פעילות בוועידת גלובס וגם פעילות מוגברת עם דרך היין. מנסים לשרוד.
מה נשתה, יצחק?
קדש 2016 מתל פארס. מושלם. בלנד מבוסס מרלו, שנתיים בחבית, גוף מלא, חמיצות נהדרת. יין ייחודי. בחירה נהדרת, איציק.
ג'וליה (סקוריה) – "מורכב"
צילום: ולדיסלב גורניך
המצב אולי יותר טוב משכניי לערב זה כי אנחנו לא מפונים, אבל האמת היא שאין כמעט עבודה, אין מכירות, כך ג'וליה. הבציר הסתיים לו בערב יום כיפור, כמות יפה, בערב סוכות נטעו כרם חדש בתל פארס, המון אופטימיות הייתה אז באוויר, שהתחלפה לה ביום אחד באפס מכירות ובכספים רבים שנותרו מחוץ לקופה. המעט מכירות שיש כיום הן דרך הרשת, דרך ירידים, יוזמות חברתיות, קבוצות רכישה, אבל ג'וליה חסרה בעיקר את הלקוחות שלה שבאים ליקב, מביאים איתם שמחה ופרנסה בצידה.
מה נשתה ג'וליה?
סירה 2021. זה מה שג'וליה בחרה לי. מבלי לדעת היא בחרה ביין האהוב עליי ביקב. שילוב של כרם בוגר עם מעט מכרם צעיר הגדל לצד עצי אקליפטוס ומושפע מהם. מנטולי, ירוק, מיוחד במינו, אני מאד אהבתי, ג'וליה!
רמי (נעמן) – "ח(ר)א תודה, אבל בסדר"
צילום: ולדיסלב גורניך
דומה שרמי משיב מלחמה למצב הבלתי אפשרי במשק. הוא כרגע בהוד השרון, אצל הבת, פעם בשבוע הוא עולה ליקב לענייני תחזוקה. הבציר, מעט קטן יחסית, הסתיים. רמי העלה סרטון לרשת בו תיאר את המצב, את הקשיים, והוא אמר שם בפשטות – נשמח להביא לכם יין. זה עבד. התארגנו קבוצות רכישה ועשו עבורו עבודה מדהימה. לפני כשבוע הקים מעין נקודת לוגיסטיקה קדמית עם חדר קירור באחד המרלוגים, לשם הוא מעביר יין לפני הפצתו. כל זאת, יחד עם ירידים, קבוצות, יקב מרקוס שאירח וחברים טובים שעוזרים, דומה שיש סימני התאוששות.
מה נשתה, רמי?
מרלו 2013. יפה לך, אין הרבה מרלו ישראלי טוב, רמי בוטח בשלו. המון חבית, 24 חודש, ובכל זאת היין לא תוקפן, אלא נעים, טעים. נותר לי רק לומר לך – אין עליך, רמי.
אייל (האור הגנוז) – "בסדר, פחות או יותר"
צילום: ולדיסלב גורניך
הבציר הסתיים מאוחר. סיומו היה כבר תחת אש, עם המון אבטחה ואישורים מיוחדים. כרגע יש רק את כיתת הכוננות בישוב החרדי שיתופי ומאד ייחודי הזה ותחת כנפיה ממשיכים להכין את היין. אז איך מוכרים? קשה. ירידים, מכירות מועטות לחנויות, מעט מכירות מקוונות. עיקר המכירות הן לשוק החרדי שאולי קונה פחות יין ומצב רוח אבל בהחלט ממשיך לקנות יין איכותי לשבת.
מה נשתה, אייל?
אורות 2019. בלנד צרפתי נהדר, קברנה סוביניון עם קברנה פרנק, מרלו ופטיט ורדו. 20 חודשי יישון מכרם נמורה שלמרגלות הר מירון בגליל העליון. יין עמוק, טעים, עם המון פוטנציאל קדימה. בהצלחה אייל!
שתיתי גם את האלפא 2020 הטוב יחד עם רינת המקסימה מכמיסה, וגם את כרם 188, שבחרה לי רותם (שייצגה את יקב בזלת הגולן), יין עשוי היטב ע"ש חטיבת השריון שלחמה בתל פארס ב 1973, כאילו לא עברו להם 50 שנה, וקינחתי בג'ין חדש ונהדר של אולגה ממזקקת אולגר.
סך הכל? באתי לחבק ויצאתי מחובק. בהמון חברים, בהמון עוצמת ייננים בהמון רצון הישרדות ומציאת פתרונות ייחודיים למצב ולא, אנחנו בוודאי שלא חזרנו עדיין לשגרה שכל כך חסרה לנו, אבל החיבוק הזה, הוסיף המון כוחות לעבור את הקיים.
שימרו על עצמכם.
