צילום: עדיאל מזרחי

לאחר מקבץ מרשים של ייננים ישראלים מובילים כערן גולדווסר, יפתח פרץ, ששון בן אהרון, מעמודי התווך של תעשיית היין שלנו אשר הגיעו להתארח באיש הענבים, הגיע הזמן לשמוע גם את הדור הבא של פורצי הדרך, אלה שקובעים היום מה נאהב לשתות בעוד כמה שנים. אחד מהם, הוא דרור אנגלשטיין.

התחיל מלמטה
בן 41, במקור מירושלים, היום במושב מטע, עם בת זוג, חמישה כלבים ויקב בהתהוות. אנדרדוג. לכלבים עוד נחזור.

הכרות ראשונה עם היין כמלצר יין ב 1868, בירושלים, הוא וגיא הרן פתחו בר יין בירושלים, את מיה בר, ובהמשך שיתוף פעולה עם ערן פיק מיקב צרעה. ערן מזמין אותו לסייע בבציר 2007. דרור נשאר בצרעה חמש שנים.

ב 2012 יצא דרור ללמוד תואר משולב של מדעי הכרם ומדעי היין במילנו. את ההתמחות הוא עשה בלא פחות מיקב מאזי (אנחנו כאן קוראים לו מאסי), היקב הנהדר שבוולפוליצלה.

ב 2016 הוא חזר לארץ, לסוסון ים לתקופה אותה הוא מגדיר כ "חוויה מלמדת", כיהן שנה וחצי כיינן של עמק האלה, מקום לא קל לעבוד בו אבל שימש לדרור הזדמנות נהדרת לצבור ניסיון מעשי ביקב לא קטן. משם ליקב שורק, כיינן ומדריך, מייצר סוגים שונים של יינות, מלמד ומתלמד בעצמו, ועוד תחנה, ביקב ברק אותו לקח מ 5 אלפי בקבוקים בשנה לסביב ה 30 אלף.

היציאה לדרך משלו

צילום: עדיאל מזרחי

מ 2019 הוא מייצר גם עבור עצמו, מלפני שנה – רק עבור עצמו. ב 2022 הוא ייצר כ 10 א' בקבוקים, בתחילה כ Wines by Dror, ולאחרונה תחת המותג החדש – Underdog.

השנה הוא התחיל לנטוע עבור עצמו, בגבעת ישעיהו, הרי יהודה, לשם הוא רואה את עצמו כשייך. כרגע הוא עוד לא שם, הוא תלוי בהסכמים עם כורמים, לעיתים בחוסר עקביות מה שהוא מייצר, אותה הוא מציג כיתרון עקב הלימוד המהיר ויכולת התאמה טובה, כל פעם מחדש.

הוא מייצר היום ביקב אולו בגבעת ישעיהו, כ 15 א' עם הפנים לכיוון ה 35 אלף. יש לו סימביוזה נהדרת עם היקב הקטן הזה. דרור תכנן וסייע בהקמת היקב ומשמש לו היום כיועץ.

הוא מוכר 60-70% למסעדות וברי יין והשאר באון ליין.

בחירת הזנים
אני מאוד אוהב את בחירת הזנים כפי שמציג אותה דרור: סמיון, רוסאן (ואולי גם מרסאן), ריזלינג, גרנאש בלאן ושנין בלאן בלבנים, גרנאש, סירה, מרסלן וקריניאן באדומים (ועוד מעט הפתעות...). מה שאנחנו קוראם "ים תיכוני", עם התאמה ברורה לזנים המתאימים ואפילו דורשים מזג אויר חם.

זו העשייה שמעניינת אותו, ובתוכניות החומש שלו הוא רוצה להגיע לכ 30-50 א' בקבוקים, 60% לבן ורוזה, 40% אדום, מכרמיו הוא. (30-60 דונם).

מקור השם
דרור אוהב כלבים, כבר אמרנו שיש להם 5 כלבים שם במושב. בחיפושים אחר מנעד שמות, לאו דווקא מהמאגר הקבוע של שמות קשורי יין, הוא חיפש וחיפש והשם שצף קשר מעט מעולמו שמחוץ ליין עם יציקת אמירה ברורה וחדה. אני האנדרדוג, עם מחויבות גדולה לשם, עם חוצפה, העזה, עם מו"פ בעשייה, כזה שהתחיל למטה, ועולה גבוה גבוה, כזה שמכבד עשייה מסורתית, אך אינו מקדש אותה וללא מוכנות לספוג שום מגבלות ופגיעה בחופש שלו (והרי קוראים לי דרור, כך הזכיר לנו בחיוך), גם בעשייה.

הוא הולך לעשות מה שהוא רוצה, אבל יודע שחובת ההוכחה עליו.

את כל יינותיו, לבנים ואדומים הוא מתכוון למכור במחיר אחיד. 110 ₪. הוא מנסה למנוע מהרוכש הפוטנציאלי מלהתמקד במחיר, אלא בטעמים ובהעדפות האישיות בלבד. קח מה שאתה אוהב, שהמחיר לא יהיה שיקול. גם חובב תמחיר כמוני לא יכול להתעלם מאמירה מעניינת זו, אני מאחל לו שיעמוד במבחנים כלכליים עתידיים.

היינות ששתינו:

לבנים ורוזה
ריזלינג 2022 – הענבים מאייל מילס במושב כרם בן זימרה. 12.5% אלכוהול, 20% בחביות משומשות מאד, עם ארומטיות לבנה, פרי לבן, פרחים לבנים, נגיש כבר עכשיו, אבל יפתח עוד שנתיים שלוש, יפתח פטרוליות ועומק נוסף. מחכה לנו ריזלינג טוב, ישראלי מאוד.

סמיון 2022 – 100%, ענבים מגוש עציון. חלקה נהדרת, עם אדמה גירית, מפנה מערבי, חצי בחביות גדולות, משומשות, השאר בנירוסטה. מתבגר על השמרים ועובר בטונאג'. יין מקסים עם נפח ומבנה בפה (13%), חלת דבש ותבלינים על האף.

רוסאן 2022 – מגבעת ישעיהו. לא בתוכניות עבודה המקוריות של דרור. שוב שיתוף פעולה עם דורון של ספרה ש"מפנה" לו 3 טון רוסאן ודרור, עם מעט מאד זמן להתארגנות לוקח את זה הכי רחוק והכי טוב שאפשר. 60% בחביות 500, 40% בנירוסטה, מעט על השמרים בחבית ובתוספת 3% סמיון לאיזון הטעמים. גוף מלא, "שמנמן", 14% אלכוהול שאינו מורגש ככזה. טוב מאוד.

רוזה 2022 – 70% גראנש מרמת ערד, 30% מרסלן מגבעת ישעיהו, אשר תססו באותו מיכל. כיף של יין כאשר הגראנש (הענב האהוב עליי ברוזה) מביא את התותי פרוטיות, המתקתקות, החמימות, והמרסלן מאזן ואף מביא משלו, בטוויסט נהדר של קריספיות וחמיצות נהדרת. 13.5% ליין נהדר, חכו לו, טרם הגיע לשווקים.

אדומים 
גראנש נואר – אחד היינות המרתקים בטעימה, בוודאי המיוחד מכולם. עמק הרון שברמת ערד. יש לו צבע ויטמינצ'יקי בהיר יחסית, חסר פיגמנטים, והוא הכי כייפי לשתייה, הגישו אותו קר, צעיר, אל תחכו יותר מידי עם היין הזה. הוא לא דורש אוכל לידו, רק חברותא טובה והיידה. 14% של כיף ישראלי קר וצונן, יתרונו בפשטותו היחסית.

סנונית 2019 – בלנד אדום מבוסס סירה (62%), מורבדר (30%), גראנש (8%). מעט חבית, המון תיבול, פלפל שחור מורגש היטב, רצפת יער ומעט ירקרקות. 14% של איפוק.

סנונית 2020 – יין גדול, בומבסטי, אלכוהולי. בלנד שונה מקודמו, 62% גראנש, 28% סירה, 10% אוזלטה. כן, אוזלטה, אותו זן ענבים מוורונה המתערבב להנאתו באמרונה של מאסי, וגדל עד לא מכבר גם בכרמים של צרעה, בישראל. הוא זה המחבר בין תחנות חייו של דרור בלימודיו במילנו, בהכשרה במאסי ובעבודה בצרעה. וחזרה ליין – צבע נהדר עם המון טנינים, המון חמיצות והמון אלכוהול (15.5%), מאוזנת מעט על ידי המתיקות הקלה והחמימה של הגראנש. יין טוב, לא אופייני לדרור, מעט שונה מחוט השני המקשר בין יינותיו, כפי שחשתי במהלך הערב.

סנונית 2021 – חוזרים למחוזותיו של דרור, והיה שווה לחכות. יין מבוסס סירה (60%+) עם גראנש ואוזלטה. מאוזן, רגוע, 13.8%, יש בו הכל וכל מילה רק תיגרע ממנו. יין עם איכות שמאוד אהבתי, שהכי אהבתי בטעימה. עוד נשמע עליו.

סוף דבר
אנדרדוג. השם והמהות חוברים להם יחדיו במהלך טעימה נהדרת. דרור ממוקם היטב, מודע לכוחו המוגבל כרגע וליכולותיו הכמעט בלתי מוגבלות לעתיד הקרוב והוא נע בניהם. שוזר תוכניות, עובד על פיהן, לוקח את הזמן ועל הדרך מייצר עבורנו יינות נהדרים, ממה שיש.

כל שנה היא חדשה, כך דרור, יינן עם ידע וניסיון שמעיד על עצמו שהוא עדיין לומד, ואנחנו לומדים איתו ונהנים מכל רגע.

בהצלחה דרור!