צילום: עדיאל מזרחי

את גיא אשל פגשתי לראשונה לפני כשנתיים-שלוש באירוע מיוחד אשר הוקדש ליינות האישיים של גיא, בעיקר מסדרת אסופה. גיא הגיע אז עם משפחתו החמה. אהבתי את גיא אז. את הפשטות שבו, את היושרה ובעיקר את השורשיות והאותנטיות שהפגין.

כמעט שלוש שנים אחרי, בערב נהדר באיש הענבים, ב 03.12.2025, אני שוב פוגש בו. בוגר יותר בוטח יותר בעצמו, אני חושב שגם נהניתי יותר מהיינות עצמם, אך הסגנון אותו סגנון, המילים דומות, הפשטות והאוטנטיות שהקסימו אותי אז, נשארו.

יין פתיחה
פט נט בתחילת הערב, טעים ומיוחד במינו, שיטה מעט שונה מהמוכרת לנו, מושקעת יותר אותה הביא אתו מאוסטרליה. סמיון עם מעט מוסקט, מיועד להנאה יום יומית, נראה מעט עכור כי נשמרת בו שכבה דקה של משקעי שמרים. התסיסה השנייה מתרחשת בבקבוק עצמו, טרנד שנפוץ לאחרונה בברי היין הצעירים בסאן פרנסיסקו ומערב אמריקה.

פיטר מאיש הענבים מציג את גיא אשל כאמן, אשר רכש מיומנויות רבות בעולם הגדול, בצרפת, באוסטרליה ובקליפורניה. הוא החליף את נעמה סורקין כיינן של יקב דלתון.

גיא מספר לנו על מתי ואלכס הרוני, אב ובנו אשר הקימו את היקב אשר חגג 30 שנה, ויצאו לדרך עם הקברנה נובו, קוריוז אותו נפגוש בהמשך הטעימה. האב פרש, הבן מנהל את היקב עד היום. היקב הלך וגדל עם השנים, כאשר ב 1999 היקב עבר למקומו הנוכחי בדלתון. גיא כבר כמעט 11 שנה ביקב אשר יודע לייצר כיום 1.2-1.3 מיליון בקבוקים בשנה.

צילום: עדיאל מזרחי

יינות לבנים שטעמנו

אלקוש 2024 - מורכב מ 100% סמיון, מגיע מחלקה עם מיקרו אקלים נהדר, הכי קר באופן יחסי מכל חלקה בגליל העליון, עם לחות גבוהה, אדמה גירנית. יין מינרלי ומעניין, מתקתק, שמנוני, מעט דבשי, ניתן ליישון. החומציות שלו נמוכה מבינונית, מעט נמוכה לטעמי, אבל היין מצליח לשמור על מתח טעימה ומעט מליחות.

על מנת לבחון את יכולת ההתיישנות טעמנו סמיון 2013. האף שידר אותות ריזלינגיות של פטרוליות, היין מפתח טעמים שניוניים מרתקים ומפתיע מאד בחמיצותו ובטעמיו.

גיא מספר ששני היינות יוצרו באופן דומה, מה שיוצר ציפיות גבוהות במיוחד מהסמיון הצעיר שטעמנו קודם לכן.

למה דווקא סמיון? גיא משיב כי הוא מתחבר לזנים עם טקסטורה. בצד ההתמחות שלו ביינות קליפורנים הוא עבר פרק התמחות גם בעמק הרון שבצרפת, שם התנסה בטעמים חדשים לו והשילוב של מה שלמד שם יחד עם ניסוי וטעיה הוביל לסדרת יינן של גיא שבו כל יין מביא עמו סיפור אישי אחר.

מוסקט אלכסנדריה - היין יוצר כמו בתהליך יין אדום. הוא תסס על הקליפות ונשאר עליהן 4 חודשים. היין יבש לחלוטין, 125, מתאים לאוכל מתובל, יין מהסוג שסומליירים "מתים" עליו במסעדות כי הוא יודע לשלב ארומטיות (מבלי להרגיש את העץ), מליחות ויובש בצד מתיקות מדומה. יין גסטרונומי במיטבו.

5,000 בקבוקים בלבד יוצרו ממנו, סדרת אסופה של גיא, עם התווית הייחודית לכל יין בסדרה.

צילום: עדיאל מזרחי

יינות אדומים שטעמנו
גיא מספר שיין אדום משמעותי עבורו הוא יין מבוגר עם נשמה של צעיר. איזה כיף של הגדרה שאני מתחבר אליה בקלילות נעימה.

Majestic 2022 - מורכב מ 100% קריניאן מכפר תבור גדל כשיחים, ללא הדלייה, ממש מול שדמות דבורה. נבצר בסוף אוגוסט, ונשלח לתסיסה קרבונית במכלי בטון גדולים ונעולים, עם קרח יבש ופחמן דו חמצני, של שבועיים-שלושה, בהם האנזימים היודעים לפעול ללא חמצן בתוך האשכול ויוצרים בו תסיסה. לאחר התסיסה עובר היין לחביות של 500 ליטר לתקוםה של 8-10 חודשים שם צבעו האדום מתחזק והופך לאדום עמוק ויפה. התוצאה מלבד הצבע המרשים היא יין פרשי, קליל ונעים לשתייה, יין עם נטיות נובו בוז'ולזיות, כזה שצריך לאהוב. גם אם לא תאהב אותו אני חושב שתעריך אותו.

קברנה סוביניון 2020 פמילי קולקשיין ו קברנה סוביניון 2022 פמילי קולקשיין - טעימה השוואתית בין בצירי 2020 ו 2022, פמילי קולקשיין, השם שהחליף את הרזרב, אשר בתחושת היקב הינו ביטוי שירד מגדולתו (הסברים ניתנו במהלך הערב...), ענבים המגיעים מהחלקות הטובות ביותר, בדרך כלל מיועדים ליישון.

קברנה סוביניון מהגליל העליון, אלקוש וכפר שמאי, עם ציור של יחמור פרסי על התווית עם סיפור נחמד בצידו, 40 אלף בקבוקים בשנה, ה 2022 הוא 100% קברנה, ב 2020 יש 2% מרלו.

ה 2022 אשר מגיע משנת שמיטה רגועה ונוחה נראה מוכן לשתייה, בעוד שה 2020 אשר מגיע משנה חמה ומעולה דווקא נסגר מעט. היינות בילו 18 חודש בחביות עץ אלון, 20% חדשות.

ה 2020 הרשים מעט יותר בסגנונו המאופק. דומה שהזמן עשה לו טוב, הוא עדיין טניני, מגלה רעננות, גוף בינוני ואלכוהול גבוה.

ל 2022 עם טנינים גבוהים יותר ועם אלכוהול רק מעט מתון יותר (14%) מצפות שנים יפות בהמשך.

קברנה סוביניון 2016 פמילי קולקשיין ו קברנה סוביניון 2018 פמילי קולקשיין - כאן כבר מצאתי המון קברנה מוכר ואהוב בהשוואה לזוג הקודם. ה 2020 מהטעימה הקודמת מאד מזכיר את ה 2018 כאן, מה שמרמז על הטוב שצפוי ממנו בשנים הבאות. יינות עשירים מיועדים ליישון, עדינים מאד ונעימים לשתייה.

Galilo 2019 - היין שהכי אהבתי בטעימה. גיא אומר שהיין הזה הוא כל הסיפור של הטרואר, עם קברנה ושירז מגיעים מהאדמה הגירית מרובת המאובנים והתבלינים שבאלקוש, ועם גרנאש מאבן מנחם, כולו מהגליל העליון המערבי. היין התיישן 20 חודשים לפני כניסתו לבקבוק.

הוא המשכו של היין שיצא לכבוד 20 שנה ליקב, אז היה זה קברנה, שירז ומורבדר (במקום הגרנאש), אותו נטעם בהמשך.

זהו יין שונה ואחר, מאד מקורי ומאד מוצלח, אוירה ספרדית משהו, את חלק מהנוכחים הוא לקח לשטונף, אני נשארתי לי בספרד, עם ה 15% גרנאשה והשירז, שהשתלבו להם נהדר ויצרו ים תיכון חדש, עם הקברנה. יופי של יין.

בלנד 20 שנה ליקב 2013 - כאמור קברנה, שירז ומורבדר. 13,300 בקבוקים יוצרו ממנו ואנחנו טעמנו את היין שעל התווית שלו התנוססה הספרה 1, 1/13,300. נחמד.

2015, השנה בה היין יצא לשוק, הייתה שנה של חילופי דורות ביקב, כאשר אלכס הרוני התמנה לכהן כיו"ר ונשיא היקב, וגיא אשל מחליף רשמית את נעמה סורקין.

רק אומר שהיין הראה יכולת התיישנות מרשימה, ובעיקר אוסיף שאין ספק שהיקב התקדם רבות מאז.

לסיום

דז'יסטיף - ממזקקה אשר הוקמה ממש מעבר לכביש והמייצרת תזקיקי בוטיק, שזו האהבה של אלכס, מבעלי היקב, קראפט ספיריט, דלתון ספיריטואלס, כבר יש סינגל מאלט 4 שנים בחביות... בהצלחה!

הדז'יסטיף שלנו הוא ארק מענבי מוסקט, דליל, חלק, עם כוכב אניס, ללא סוכר, 100% ענבים עם תבלינים וזרעי שומר, טעים במיוחד, הרשים את כולנו, היווה סיום נהדר לערב המהנה הזה, באיש הענבים.

גיא הגיע ליקב על מנת לרענן ולהביא מאופיו. בינתיים זה הולך נהדר.