השם רוברט מונדאבי (Robert Mondavi) הוא אחד השמות הבולטים בעולם היין המודרני ובארה"ב בפרט. החודש, יוני, מלאו 100 שנה להולדתו ובחודש מאי שחלף מלאו חמש שנים לפטירתו של מונדאבי, כך שזוהי הזדמנות מצוינת להציץ אל סיפור חייו המרתק של האיש, אשר שינה במו ידיו את ענף היין בארה"ב שלאחר תקופת היובש. סיפור חיים הרצוף עליות ומורדות, מהצלחה מסחררת דרך נפילה כלכלית קשה, סכסוכים מתוקשרים עם בני משפחה, לרבות בין כתלי בתי המשפט, לעומת שותפויות יוצאות דופן, בין היתר עם סמל אצולת היין הצרפתית, הברון רוטשילד, הוא סיפורו של היין בקליפורניה.

מונדאבי משפחה איטלקית 

רוברט מונדאבי נולד בארה"ב בשנת 1913 לצ'זרה ורוזה, מהגרים מאיטליה, שהשתקעו במינסוטה, ארבעה ילדים נולדו לבני הזוג תוך 4 שנים, תחילה שתי בנות, לאחריהם נולד רוברט וכשנה לאחריו נולד האח פיטר. תחילה ניהל האב מכלת ולאחר מכן הפעילו בני הזוג בית הארחה קטן וסאלון (Saloon) - בית המרזח של אותם ימים, בהם שהו בעיקר בני ארצם, עובדי המכרות. כאשר חוקק חוק היובש בשנת 1919, כבר עסקה המשפחה בהכנת יין משלה והמשיכה לעשות זאת במסגרת ההיתרים. מאחר ובאזור לא גדלו ענבי יין, נהג צ'זרה לנסוע ללודי שבקליפורניה לצורך רכישתם, הנוף ומזג האוויר המקומי הזכירו לו את אזור מגוריו באיטליה וקסמו לו ובשנת 1923, חצתה המשפחה ברכבת את הרי סיירה נבדה בדרכה לקליפורניה.

תוך זמן קצר התערתה המשפחה בחיי הקהילה האיטלקית הגדולה של לודי והמשיכה בעסקי האירוח ושיווק ענבי יין, כאשר הילדים מסייעים בעשייה. צ'זרה ניצל את הפרצות החוקיות של תקופת היובש, על מנת לצבור הון לא קטן. הבנים נשלחו לרכוש השכלה אוניברסיטאית, כאשר רוברט למד כלכלה ומנהל עסקים. לקראת סיום לימודיו לקח כמה קורסים בכימיה ומיד עם סיום הלימודים למד ייננות. עבודתו הראשונה בייצור יין היתה ביקב שבבעלות חבר של אביו, שבו שותף גם האב. לאחר זמן קצר נשא רוברט את אהבת ילדותו מרג'ורי. רוברט הפך למנהל היקב בשנת 1940, עם מותו של הבעלים.

הפריצה הגדולה של משפחת מונדאבי באה בשנת 1943, כאשר הגיעו לאזניו של רוברט שמועות על כך שיקב צ'רלס קרוג (Charles Krug), יקב בעל שם שכרמיו היו נטועים במיקום מצוין בלב עמק נאפה, עומד למכירה. רוברט שכנע את אביו לרכוש את היקב וזה נתן את הסכמתו ובלבד ששני בניו ינהלו אותו במשותף, תנאי אשר עתיד להתברר כבלתי אפשרי.

חזון תיירות היין

יש הטוענים שתיירות היין החלה אצל רוברט מונדאבי ביקב צ'רלס קרוג. תחילה הוקם מרכז מבקרים שהציע טעימות, בהמשך אירועי טעימה המוניים שהפכו להצלחה מסחררת וחידוש נוסף – טעימות עיוורות ולבסוף גם הפצת ניוזלטר של היקב, אשר הפך בינתיים לאתר תיירותי של ממש. אחד הסיפורים הידועים מאותה תקופה, הוא שרוברט היה נוהג באיטיות בטרקטור לאורך הכביש הצר של עמק נאפה, כאשר טור מכוניות משתרך מאחוריו וכאשר הגיע לפניה ליקב, עמד שם האב צ'זרה ליד שלט המזמין לטעימות חינם ושתייה קרה, כשהוא מכוון את הנהגים לכיוון היקב. יקב צ'רלס קרוג אף שימש תפאורה לסרט שצולם בעמק נאפה, בכיכובו של רוק הדסון, אודות שושלת ייצור יין בת שלוש דורות.

נפוטיזם 

עם שובו של האח פיטר משירות צבאי באירופה לאחר סיום מלחמת העולם השנייה, התקשה להסתגל לשינויים ביקב ובעיקר לעובדה שאחיו הגדול הפך למנהל הכל יכול שלו. עם סיום המלחמה נוצר מחסור עולמי ביין ועלתה פלאים הדרישה ליין בצובר. רוברט נכנס לרכישות גדולות של ענבי יין ואולם אז צנחו מחירי הענבים בבת אחת והיקב עמד על סף אסון כלכלי. בסופו של דבר הצליחה אמנם משפחת מונדאבי להיחלץ מן הבוץ ואולם במחיר של תלות מוחלטת בבנקים, ממנה השתחררו רק בשנת 1961. בתקופה זו נוצרה מתיחות רבה בין רוברט לבין פיטר הזהיר והשקול, אשר התנגד למהלכיו של אחיו. מתיחות זו תהפוך בהמשך למשבר של ממש, כאשר בשנת 1958, בשל תלונות לגבי ירידה באיכות היין, העביר האב את בנו פיטר מתפקידו כמנהל הייצור ומסר בידי רוברט את מלוא הסמכויות. במקביל חלה התדרדרות במצבו הרפואי של האב, אשר הוחמרה בעקבות תאונת דרכים קשה. צ'זרה נפטר בנובמבר 1959 ומותו הותיר בור מנהיגותי במשפחה.

מפנה נוסף התרחש בשנת 1962. רוברט ורעייתו יצאו לטיול ראשון באירופה, על חשבון החברה המשפחתית, שם ביקרו ב 48 יקבים על פני 6 שבועות, בבורדו, בורגון טוסקנה ובמוזל. בפעם הראשונה התוודע רוברט לחיים הטובים וליינות איכותיים ועם חזרתו לארה"ב, החליט על שינוי דרך, הוא היה משוכנע שתנאי הגידול בקליפורניה טובים לא פחות מאשר באזורים רבים באירופה והגיעה למסקנה שאם ברצונו לשפר את היינות, עליו לאמץ את טכניקות הייצור של העולם הישן. הדחיפה לשינויים הציבה כעת טריז נוסף בינו לבין אחיו הצעיר והשמרן.

ה"פיצוץ" בין האחים התרחש בשנת 1963 והגורם הישיר היה... מעיל פרווה. רוברט ומרג'ורי הוזמנו לארוחה חגיגית גדולה אצל הנשיא קנדי ורעייתו ג'קי. לכבוד האירוע רכשה מרג'ורי מעיל פרווה בעלות של 2,500$, על חשבון החברה כמובן. קנדי נרצח זמן קצר לאחר מכן והארוחה בוטלה. צרות נוספות עמדו לפתחו של רוברט, כאשר רעייתו החלה מתמכרת לטיפה המרה.

בסתיו 1965, התפתח ויכוח בין האחים לכדי חילופי מהלומות והשבר התגבש. גם ניסיונות גישור מצד מומחים מטעם האם לא עזרו ורוזה, שהיתה בעלת המניות העיקרית בחברה המשפחתית, צדדה בבן הזקונים פיטר ומינתה אותו למנכ"ל במקומו של רוברט, שהורחק מן היקב. עלבון נוסף כלפי רוברט היתה ההחלטה לפיה בנו מייקל, שבאותה עת החל אף הוא בצעדים ראשונים בעולם היין, לא יורשה אף הוא לעבוד ביקב. זמן קצר לאחר מכן ניצלה הלן, האחות הבוגרת לבית מונדאבי, מניסיון התאבדות.

דרך המלך 

בגיל 52 נותר רוברט מונדאבי ללא עבודה, כמעט ללא חסכונות ועם משפחה לפרנס. הבית בו התגוררה משפחתו באחוזה המשפחתית היה בבעלות משותפת וגם את חלקו בחברה המשפחתית לא יכול היה לממש בקלות. דבר אחד היה ברור לרוברט - הוא ימשיך לייצר יין. בארוחה משפחתית בקיץ 1966, הודיע לאמו, אחיו ואחיותיו על כוונתו לפתוח יקב בבעלותו, שיישא את השם יקב רוברט מונדאבי. האח פיטר התנגד מיד לשימוש בשם המשפחה וכל הסבריו של רוברט לא הועילו, הארוחה הסתיימה בסטירה מצלצלת (תרתי משמע), אותה ספג רוברט מאמו.

בעזרת הלוואות מחברים ומבנקים, החל רוברט את דרכו העצמאית, כאשר רכש בשנת 1966 חלק מכרם "טו קאלון" (To Kalon) – "הכי יפה" ביוונית), מן הכרמים הוותיקות והמובחרות בעמק נאפה, אשר ניטעה עוד בשנת 1870. זמן קצר לאחר מכן הצליח לרכוש קרקע לבניית היקב העתידי, פחות משמונה קילומטרים מיקב קרוג. ההודעה בדבר התחלת הבניה זכתה לכתף קרה מצד משפחתו של רוברט, אשר אף הודיעה לו על צמצום חד בתקבולים שיקבל מחלקו ביקב קרוג, ביטול כרטיסי האשראי שלו, המינוי בקאנטרי קלאב ובמועדונים וצעדי עונשין נוספים.

יקב רוברט מונדאבי נועד להיות המבנה המרשים והמשמעותי ביותר שנבנה בעמק נאפה מאז תום תקופת היובש וקיימת כיום הסכמה כללית, לפיה הקמתו היוותה נקודת מפנה בעלייתם של יינות ארה"ב לגדולה, הן מבחינת האיכות והן ביוקרתם. עוד בטרם נבנה היקב, החל מונדאבי לייצר יין בסיועם של בעלי יקבים חברים. עם פתיחת היקב, נודע לו מוניטין של יקב המייצר יינות איכות מענבים איכותיים מעמק נאפה בלבד, בשונה מן הנהוג במרבית היקבים האחרים בעמק, לרבות ביקב צ'רלס קרוג המשפחתי. ליוקרה נוספת זכה היקב לאחר שהקברנה סוביניון הראשון שייצר, מבציר 1969, נבחר בטעימה עיוורת כיין הקברנה הטוב ביותר בעמק. בשנת 1973 כבר ייצר היקב 100,000 בקבוקים בשנה. באותה עת עמד היקף הייצור השנתי של יקב קרוג על כמיליון בקבוקים.

הליכים משפחתיים ומשפטיים

הצלחתו של רוברט היוותה איום מבחינת אחיו פיטר ובשנת 1972, החליטה משפחת מונדאבי להקים שותפות משפחתית חדשה לניהול היקב, כאשר רוברט נותר מחוצה לה. מיד לאחר מכן הגיש רוברט תביעה בבית המשפט. ההליכים המשפטיים המתוקשרים, אותם ניהלו עורכי דין צבעוניים מן השורה הראשונה ובהם ביקש רוברט בין היתר לפרק את החברה המנהלת את יקב קרוג, הרסו את המעט אשר עוד נותר מן המרקם המשפחתי של בני מונדאבי. באחד המפגשים בין רוברט לאמו באותה תקופה, התפתח ביניהם ויכוח לוהט, שבמהלכו נפלה רוזה מהכיסא ואיבדה את הכרתה. זמן קצר לאחר אותו אירוע, בארבעה ביולי 1976, יום העצמאות ה 200 של ארה"ב, מתה רוזה מדום לב.

באוגוסט 1976, כחודש לאחר פטירתה של רוזה, ניתן פסק הדין, אשר הציב על המוקד את פיטר, רוזה ז"ל והבת מרי, השופט קבע כי השלושה נקטו תכנית מתוכננת ומכוונת על מנת לנשל את רוברט מהונו וציווה על מכירתו של יקב קרוג לצד ג', על מנת שלא יהווה עוד מוקד למחלוקת בין בני המשפחה. בסופו של דבר, הצליח פיטר מונדאבי, בעזרת הכספים שהורישה אמו לו ולבניו, לרכוש את חלקם של רוברט ואחיותיו ביקב צ'רלס קרוג.
פסק הדין סימל עבור רוברט את השלמת הדרך העצמאית אליה יצא וזמן לא רב לאחר מכן, בשנת 1979, השלים את עצמאותו, כאשר בגיל 67 סיים את נישואיו רבי השנים עם מרג'ורי וכעבור פחות משנה, נשא לאישה את פילגשו מרגיט, הצעירה ממנו לערך ב 10 שנים, שהיתה אף היא גרושה טרייה.

"אופוס וואן" (Opus one), השותפות עם הברון רוטשילד
באותה תקופה סבל יקב רוברט מונדאבי מעודפי ענבים, חלקם הגדול באיכות לא מספקת לצורך ייצור יינות האיכות של היקב. פתרון לבעיה מצא רוברט כאשר רכש את יקב וודברידג' (Woodbridge) והחל לייצר שם יינות עממיים יותר. בשנת 1978, יצא רוברט בהזמנת הברון פיליפ דה רוטשילד, בעליו של יקב מוטון רוטשילד לצרפת, להתארח ולסייר ביקב הנודע, רוברט לקח עמו את בתו מרסיה, בעלת הנטייה העסקית החזקה. הברון הציע למונדאבי לייצר יין ביחד, ביקב משותף אותו יקימו בעמק נאפה ורוברט קיבל את ההצעה. כך נולד יקב "אופוס וואן" (Opus one), שיינותיו נחשבים כיום מן האיכותיים בעולם.

רוברט ובניו 

סכסוכים בין בני במשפחה הם כנראה עניין שבדם במשפחת מונדאבי וכמו דז'ה וו של הסכסוך בין רוברט לאחיו הצעיר פיטר, נוצר והחל להעמיק, סכסוך בין בניו של רוברט, מייקל הבכור וטימות'י הצעיר יותר. בדיוק כפי שאמו של רוברט רוזה צידדה בזמנה בצעיר בין הבנים, כך עשה גם בנה בעקבותיה, עת נהג לצדד בצעיר שבין בניו, והיחסים בין האב לבניו, אשר היו מעורבים כולם בניהול עסקי היין המשפחתיים, הלכו והתדרדרו. הסכסוך העמיק סביב ההחלטה לרכוש יקב נוסף –וישון (Vichon). בבעלות המשפחה היו כעת 4 יקבים, אשר ייצרו ביחד כשני מיליון בקבוקים בשנה. יש האומרים כי מותה של אם הבנים מרג'ורי בשנת 1990, בא כתוצאה משברון לב בשל הסכסוך שהתלהט בין ילדיה.

חלוץ תיירות היין, יבואן רעיון הבקבוק ביקב לארה"ב והוגה השותפויות עם יקבים מאירופה, הפך בגיל 80 לחלוץ גם בתחום הפיננסי, כאשר בשנת 1993, יצאו מניות של חברת מונדאבי למכירה בבורסה של ניו יורק והחלו להיסחר ב NASDAC. העתיד יוכיח כי דווקא על רעיון חלוצי זה, מוטב היה לו לרוברט לוותר.

נפילתה של אימפריה
1995 היתה שנת השיא של יקבי מונדאבי, שווי המניות האמיר והחברה הציגה תוצאות שיא, מכירות בשווי 200 מיליון דולר ורווחים של קרוב ל 18 מיליון דולר. ההצלחה המסחררת ושיקולי מס, הביאו את רוברט ורעייתו מרגיט להחליט על הקמת ארגון פילנטרופי, כאשר כמעט כל הונו יוקדש לכך ואילו בידי ילדיו יוותרו הנכסים וההון אותם ירשו מאת אמם המנוחה. אולם מונדבי לא התמקד בצדקה בלבד והחליט להרחיב את עסקיו בתחום היין לתעשייה המתעוררת באותה עת בצ'ילה ורכש שם את יקב Errazuriz. במקביל החל רוברט להשקיע סכומי עתק ברעיון של הקמת כפר שעשועים ענק במוטיב של יין, בשיתוף פעולה עם דיסני וכן בהקמת יקב בצרפת בכפר Aniane, רעיון שנכשל לבסוף בשל התנגדות אנשי הכפר.

בדומה לאימפריה הרומית בזמנה ולהבדיל כמובן, היתה גם ההתרחבות העצומה וחסרת המעצורים של אימפריית היין של מונדאבי – הגורם העיקרי לנפילתה. כישלון צורב של פרויקט כפר השעשועים ונטישתו על ידי דיסני, לצד הוצאות עצומות לצדקה, אי הצלחת המיזם הצ'יליאני, עלויות גבוהות שהושקעו בשדרוג יקב אופוס וואן, התרסקות הבורסה האמריקאית ומניות מונדאבי יחד עמה, בקורות גרועות על חלק מן היינות, שני בצירים מאתגרים מאוד ברחבי קליפורניה, בשנים 1998 ו 1999, וגם הסכסוכים הבלתי פוסקים בין מייקל וטימוטי, הם שהביאו בסופו של דבר להתמוטטות הכלכלית. לכך התווספה נפילה קשה שארעה לרוברט, אשר בעקבותיה חלה ירידה בכושרו המנטלי.

באוגוסט 2004, נאלצו רוברט ובניו להיכנע ללחצם של הבנקים והשותפים הנוספים שהוכנסו במהלך השנים לחברה, כאשר בהצבעת דירקטוריון החליטו הדירקטורים החיצוניים למשפחה, ליטול את השליטה בחברה מידי בני משפחת מונדאבי. לא חלף זמן רב עד שחברת הענק בתחום המשקאות Constellation, השתלטה על חברת מונדאבי, ברכישת ענק בשווי 1.35 מיליארד דולר, הגדולה ביותר שראה עמק נאפה מימיו.

סוף דבר
חלוץ היין האמריקני רוברט מונדאבי, מת בביתו ביאונטויל קליפורניה ב 16.5.2008, על סף גיל 95. רעייתו השנייה מרגיט נותרה בת המשפחה האחרונה אשר המשיכה לעבוד ביקבי מונדאבי גם לאחר העברת השליטה בהם לחברת קונסטליישן. מייקל מונדאבי ומשפחתו, הם כיום הבעלים של יקב בוטיק ומפיצי יין, המייצגים בארה"ב את משפחת פרסקובלדי האיטלקית, הבן טימות'י ומשפחתו עוסקים אף הם בייצור יין על בסיס מצומצם. יקב צ'רלס קרוג מנוהל על ידי פיטר מונדאבי הבן בסיוע אביו, פיטר האב, אחיו של רוברט, אשר חגג בנובמבר 2012 בין כתלי היקב, את יום הולדתו ה 98. יקב Opus 1 הינו כיום בבעלות משותפת של קונסטליישן ברנדס ושל חברת הברון פיליפ דה רוטשילד.

תהילת עולם אמנם חולפת, אך המורשת בהחלט נותרה.