בית פתוח שבלי בבית איש הענבים  //  צילום: שלומי ארביב

יש שתי אסכולות עיקריות ליינות ממחוז היין הזה, שנמצא בקצה קציה של בורגונדי: הראשונה של יינות חדים, בעלי חמיצות יחסית גבוהה, שעברו את כל ימיהם במכלי נירוסטה, ולא ראו שביב או שבב אחד של עץ. מצד שני, ישנה האסכולה השניה, ש"מתירה" או אפילו מחייבת תסיסה והתבגרות של יינות אלה בחביות עץ ישנות, תהליכים שמביאים לריכוך היין ול"השמנתו". זה לא הופך את היינות ליינות שרדונה חמאתיים או עמוסי עץ בנוסח חלקים שונים של קליפורניה, אבל נותן שלם כלשהו שנאמר שהוא "ממתן את החוויה".

צריך לזכור שבמשך דורות רבים היינות האלה לא היו ידועים מאוד או מבוקשים מאוד, וזה רק בעשורים האחרונים שהם מקבלים תהודה בינלאומית.

השרדונה המאפיין את שבלי מקורו בכרמים קרים, על קרקע רזה, גירנית יחסית, עשירה בטין שמקורו ביצורים ימיים מעידן היורה – חלק מהמזוזואיקון, אם מתעקשים. הקרקע הלבנה, שבה מעט מרכיבים אורגניים, נותנת יינות בעלי אופי פרחוני, חומצי ומינרלי; פלינטי או "צורני". אופי שמתפתח באופן הדרגתי ביינות האלה, במשך זמן של כמה שנים, לא עשור, לא עשוריים, אבל בתוך חמש או שש שנים. היינות הצעירים שמגיעים משבלי לא מגלים את כל הניואנסים האלה אבל הם עדיין יינות מרעננים, שמאוד מתאימים לאוכל קל וקיצי. יכול להיות שהיין הזה, דווקא בצעירותו, כשהוא מוגש קר, תחת תווית צרפתית, קוסם לצרכן הישראלי בגלל שהוא בעצם די פשוט, או לפחות "לא מאתגר". הוא יושב טוב בפה, לא הורג את האוכל עם חווית עץ או מתיקות, ונעלם כמו שבא. מהבחינה הזו, אם כבר צריך לשלם 160 שקלים וצפונה על בקבוק יין לבן במסעדה, אין ספק שכל ישראלי ירגיש נח יותר לשלם את הסכום הזה על יין צרפתי מאשר על שרדונה ישראלי שהוא יכול לקנות בסופר, בשליש מחיר.

ה"בית הפתוח" בבית איש הענבים, שנערך בנושא שבלי בסוף פברואר (2016) נתן הזדמנות מצוינת להתרשם ממגוון די גדול של יינות שבלי יחסית צעירים מארבעת דרוגי האיכות של האפלסיון:

• פטי שבלי – אזורים שמקיפים את הכפר ממערב לו ומעט ממזרחו
• שבלי – שמפושט לכל היקף האזור
• שבלי פרמייר קרו – שרובו מרוכז ממערב ומצפון מזרח
• שבלי גראנד קרו – שבעה כרמים שממוקמים ממש מעבר לכביש משבלי, הכפר עצמו, לאורך נהר ה Serein.

בבסיסם, כל כרמי הגראנד קרו והפרמייר קרו של שבלי נטועים על אותה תערובת אדמה – Kimmeridgean – שעליה דיברתי בתחילה.

הסיכום שלי מהטעימה? 

לכל יצרן יש היינות שלו, הטובים יותר והטובים פחות. היו לי שתיים או שלוש אכזבות, אבל בהחלט אפשר היה למצוא יינות מצוינים במחירים של 90 שקלים לבקבוק, ויינות מעולים של ממש ב 130-140 שקלים. יינות פטי שבלי מתומחרים כמעט באופן גורף גבוה מדי ויקר מדי, כשהיוצא מהכלל היה ה Domaine des Malandes, Petit Chablis 2014, שבפחות מ 100 שקלים נתן הרבה יותר ממה שלא נתנו יינות "שבלי" עצמם, שמתומחרים סביב 130-140 שקלים וצפונה. בין 130-220 שקלים עדיין אפשר למצוא יינות טובים מאוד, מהסוג שאפשר בהחלט לשמור במרתף לימים חמים, שמחים או פחות, לפי העניין והתובנה האישית שלכם.

מצטייני הטעימה
Billaud-Simon, Chablis 2014

אף פרחוני, יפה מאוד. הפה חלק, יבש ובעל חמיצות מאוד טובה. יין טוב ומתובל. (88)

J. Moreau & Fils, Chablis Grand Cru Valmur 2010

חמאתי עם ניחוחות לימוניים. חמיצות טובה, אבל די בוגר. (88)

Domaine des Malandes, Petit Chablis 2014

הפטי שאבלי הטוב בטעימה הזו. יבש, בעל חמיצות טובה וסיומת בינונית, יבשה וטאנית. בהחלט יין מהנה. (88)

Domaine des Malandes, Chablis, Vieilles Vignes, Cuvee Tour Du Roy 2013

אף מאוד ארומתי, פה פירותי ומאוזן. יין מהנה – ציפיתי למעט יותר. (89)

Domaine des Malandes, Chablis Premier Cru, Domaine, Vau De Vey 2013

מעט חנפן, אבל טוב. יבש וטאני עם חמיצות מצוינת על רקע של פרי מתקתק. (89)

Domaine William Fevre, Chablis Domaine 2014

אף טוב, פירותי למדי. הפה מלא, חלק מאוד במתקפה ומתובל. חמיצות מאוד טובה, מינרליות ופלפול בסיומת. (89)

Jean-Marc Brocard, Domaine Sainte Claire, Chablis 2012

יין מצוין. בוגר, נעים מאוד בפה, עגול ופלינטי בדיוק במידה. לשתות. (90)

Domaine William Fevre, Chablis Premier Cru, Domaine, Vaillons 2013

אף מצוין, יפה ומורכב. הפה מלא, בעל חמיצות מאוד טובה וסיומת יבשה ומתובלת. צעיר. (90)

Domaine William Fevre, Chablis Grand Cru, Les Clos 2011

אף עשיר, עם מעט עץ. שרדונה מאופק וטוב. הפה עגול, החמיצות מאוד אלגנטית וטובה, והסיומת הארוכה מתובלת ועם זאת עדינה. (91)

Jean-Marc Brocard, Vau De Vey, Chablis Premier Cru 2012

אף מצוין. הפה טוב, מלא ואופייני – פלינטי. הסיומת בינונית-ארוכה. לשמור. (91)

Domaine des Malandes, Chablis Premier Cru, Vielles Vignes, Montmains 2014

אף מאוד יפה. הפה יבש וטאני. חד. החמיצות מצוינת. תמורה מצוינת ליין צעיר מאוד. (91)

Domaine Billaud-Simon, Chablis Premier Cru, Montee De Tonnerre 2013

אף ירקרק, פלינטי, מאוד יפה. פה פירותי, מנטולי, קצת מתקתק ופרחוני. סיומת יבשה וארוכה. (93)