מזל טוב גדול מגיע לזן המורבדרה (Mourvedre)! הזן המוכר והידוע הצליח לאחרונה להכניס שניים מאחיו לקטלוג הזנים הרשמי של צרפת. את הזנים הרשמיים החדשים מורבדר גרי ומורבדר בלאן, נברך בברכת ברוכים הבאים לרשימה המכובדת. בצירופם לקטלוג הזנים הרשמי של צרפת הפכו הזנים, בהתאם לחוקי היין של האיחוד האירופי, גם לזנים רשמיים במסגרת האיחוד. מעתה אם כך גדלה המשפחה באופן רשמי והיא כוללת לא רק את מורבדרה (שככל הנראה ייקרא מעתה Mourvedre Noir (שחור)), אלא גם את המורבדרה האפור (Gris) ואת זה הלבן (Blanc).
זני המורבדרה האפור והלבן הם מוטציות ספונטניות – טבעיות של הענב האדום, בדומה למשל לזני הפינו (Pinot) האפור והלבן, שהינם מוטציות טבעיות של פינו נואר. בשנת 2014 ניטעו הזנים בשתי חלקות ניסיונית שונות באזור פרובנס שבדרום צרפת, כאשר המטרה העיקרית שעמדה מאחורי הנטיעה הייתה לבחון את מידת עמידותם לתנאי חום ויובש, במסגרת החיפוש אחר זנים שידעו להתמודד עם ההתחממות הגלובלית. התוצאות היו מצוינות, התברר ששני הזנים עמידים יותר בפני בצורת וגלי חום מאשר האח הבכור – מורבדרה ואפילו מן הזן המקומי Clairette הידוע בעמידות שלו. הם כמעט ואינם סובלים מנשירת עלים במקרה של עקה וגם תופעות של צריבה לא נראו בקליפות הענבים לקראת בציר עם התקרב הסתיו. גם מבחינת העמידות בפני מחלות פטרייתיות נחלו הזנים הצלחה מרובה, כאשר אפילו בשנת 2018, שנת שיא היסטורית בהתפתחות של כשותית הגפן (downy mildew) בחבל פרובנס, נותרו הזנים נקיים מסימני המחלה.
טוב, חזקים ועמידים שזה בהחלט חשוב, אבל מה לגבי הטעם? ובכן, המומחים הצרפתיים כותבים שהזנים מגלים תכונות אורגנולפטיות מעניינות, עם חמיצות טובה ורמות אלכוהול המצופות ביחס לקבוצת זנים זו. "הם מייצרים יינות מאוזנים, בעלי צבע בהיר, ובכך מתאימים לייצור יינות לבנים ורוזה איכותיים" נכתב בסיכום המחקר. היבולים דומים לאלו של המורבדרה הכהה ושל זן הקלרט הבהיר.
בהזדמנות זו כמה מילים על משפחת מורבדרה. למרות שכיום הזן מוכר יותר בשמו הצרפתי Mourvedre, בעיקר בזכות הצלחתו באזור בנדול (Bandol) שבפרובנס, הרי שברור שמקורותיו הם דווקא בספרד, שם הוא ידוע בשמות Monastrell וגם Mataro. הזן מגיע ככל הנראה מאזור לבנטה, שם מרוכזים כיום מרבית נטיעותיו בספרד ולמעשה בעולם כולו. יתכן שהמקור לשמו הצרפתי בעיירה שנקראה בעבר בשם Murviedro השוכנת באותו אזור מצפון לולנסיה, עיירה בעלת היסטוריה עוד מן התקופה הרומאית, שמה של העיירה כיום הינו Sagunto. לעיירה זו אגב גם היסטוריה יהודית ענפה.
הזן מרובדרה היה הזן הנטוע ביותר באזור צרפת לפני מגפת הפילוקסרה של אמצע וסוף המאה ה 19 ואולם הוחלף בזנים שעשו חיבור קל ומוצלח יותר על גבי הכנות מן הזנים האמריקנים. מורבדרה הינו אחד מתוך שלושת הזנים הנכללים ביינות הבלנד המפורסמים של דרום צרפת, אשר שילובם נדד ברחבי העולם ובעיקר לאוסטרליה ו שם ניתן לו הכינוי הידוע – GSM (חבריו לבלנד הם גרנאש וסירה). ניתן למצוא יינות GSM איכותיים גם בישראל (לא בהכרח בסדר הזנים הזה מבחינת התכולה ביין ולעתים גם בתוספת קריניאן).
מורבדרה השחור ומסתבר שגם אחיו הלבן והאפור, מצריכים אקלים חם ויבש לשם השגת הבשלה מלאה. אחד המאפיינים של הזן הכהה הינם הריחות האנימליים והאדמתיים שהוא מציג, לצד הפרי האדום והטאניניות בפה, וגם נטייתו לחיזור (ריח של ביצים סרוחות) שעשוי להיווצר במידה ולא נחשף דיו לחמצן במהלך תהליך עשיית היין. הפתרון לתופעה זו ביקב הוא בדרך כלל באוורור היין או בסינון באמצעות נחושת. אם חשתם בריחות חיזור בעת מזיגת יין מורבדרה לכוס, לרוב אוורור היין יפתור את הבעיה, פתרון מקורי אחר הוא להפיל מטבע נחושת לכוס וריחות החיזור ייעלמו באורח פלא.
