פלאשבאק..
מתעורר לעוד בוקר קפוא ומתייצב בחצר היקב. העובדים מסתכלים עלי במבט מוזר - חצי מאוים, חצי סימפטי. אחד מהם אוזר אומץ ושואל אם ירושלים הבאה בתור... כשאני מסביר שלא הבנתי את הבדיחה, הם מבינים שבעצם אין לי מושג ושכדאי שאפתח טלוויזיה להתעדכן.

מוזר איך בכל הערוצים הייתה אותה תמונה... בהתחלה לא הבנתי למה מקרינים בשבע בבוקר סרט אסונות הוליוודי: מגדל אחד בוער ותוך כמה שניות מטוס נכנס בשני והשאר היסטוריה.

שבע וקצת בבוקר, 11 בספטמבר 2001, Navarro Vineyards, אנדרסון ואלי, צפון קליפורניה.
כמו בשיר של באז לורמאן (Everybody's Free (To Wear Sunscreen "תחיה בצפון קליפורניה פעם אחת ותעזוב לפני שהיא תרכך אותך יותר מידי". צפון קליפורניה אכן נראית, בעיקר בעיניים ישראליות, אחד המקומות השלווים בעולם.
באותו יום מטורף ורע, ארבעה ימים אחרי שהתמקמתי שם, זה נראה כמו תזכורת חדה לעולם האמיתי שמסביב.

בחזרה לבציר 2011...
11 בספטמבר 2011. עשור לפיגוע התאומים, במבט ראשון - בציר ישראלי לחלוטין אבל משהו, מעבר לכל השידורים המיוחדים שרצו בתקשורת לציון העשור, מחזיר אותי לאותו בציר 2001.

קרירות או עומס חום קל
אין אצלנו את אותם תנאי הבשלה מופלאים כמו באנדרסון וואלי - ימים שטופי שמש של 25-30 מעלות צלסיוס ולילות כמעט קפואים של 10-5 מעלות ששומרים על חומציות, ארומות ושאר דברים טובים בענבים. אבל עדיין, אחרי תשעה בצירים בישראל, זה העשירי מחזיר אותי לסוג של קרירות.

קצה מרומז של עמק אנדרסון. עדיין לא אירופה אבל ללא ספק בכיוון הנכון. הלוואי שימשיך.
אם בכל בציר המאמץ התרכז בהבשלה מדויקת - לתפוס את הענבים בשיא הבשלות בארומות-צבע-טעמים בלי שצבירת הסוכר תברח למעלה ותפיק יינות עם 15% אלכוהול ויותר, מגיעה שנה שבתחילה הדאיגה: תחילת חורף חם עם שלכת מאוחרת. הכי מאוחרת שאני זוכר. החל מאמצע החורף מתחיל הקור והגשם שפולש לאביב. אביב רטוב, קריר... המרססים עבדו שעות נוספות בגלל שנוצרו תנאים טובים להתפתחות פטריות עלים ורקבונות פרי שברוב השנים קל יחסית להשתלט עליהן.

אחרי שרוב הכורמים הצליחו לשמור על פרי נקי ועלים בריאים הגיע הקינוח. קינוח מתוק ומפצה בצורה של הבשלה איטית ומדודה, כמעט ללא גלי חום עוצרי הבשלה כמו שהכרנו בבצירים קודמים, עם קיץ שפוי כמעט. עדיין אדרנלין הבציר רץ בכל עורק ווריד אבל בהילוך איטי.

שלושה שבועות מאוחר ביחס לבציר 2010 התחילו להיבצר הלבנים ואחריהם האדומים. בהתחלה בטפטופים ואח"כ בזרם מתחזק.

בציר 2011 עם הקצב האיטי של ההבשלה הנכונה, הקרירות היחסית והאיזון המצוין מחזירים אותי לצפון קליפורניה.
חשוב לציין שנכון להיום בצרנו ביקב בנימינה קרוב למחצית מכמות הבציר וביקב ויתקין מעט פחות מהחצי אבל מנקודת מבטי בסוג של סטריאו, של שני יקבים שונים, אפשר לציין בסיפוק שכל היינות שתוססים כרגע במכלים בבנימינה ובויתקין מפגינים רמה גבוהה יותר מהשנים שקדמו, למעט אולי 2008 המצוינת: ארומות מדויקות, נקיות. פרי מרוכז, טאנין בשל וחומציות טובה והבונוס - כל החבילה הנכונה הזאת מגיעה עם אלכוהול נמוך באחוז עד חצי אחוז ממה שהיינו רגילים לקבל בעבר.

ששון, היינן הראשי של יקבי בנימינה מוסר כי הוא לא זוכר בציר כל כך איטי ומתון כבר יותר מעשר שנים. לפי דבריו מצב זה מאפשר התרכזות רבה בעבודה ייננית מדויקת אשר התוצאות שלה יבואו לביטוי בעתיד ביינות טובים ואיכותיים בכל הרמות.

חשוב לציין – שוב, שזוהי התרשמות ראשונית בלבד. הרבה מהחלקות החשובות ביותר עוד לפנינו.
על פי נתוני ההבשלה והטעימה בכרמים נראה שהם מקיימות את ההבטחה.
אז תחזיקו אצבעות כי בקנה יושב לו בציר גדול. אולי אחד הגדולים שהכרנו, וזאת - שוב מנקודת ראות של שני היקבים.