בחודש מאי 2013 התבשרנו על התקדמות משמעותית לקראת שינוי בתחום חקיקת היין הישראלי, כאשר פורסם החלק הראשון של הטיוטה לעדכון תקן היין הישראלי (ת"י 1318), העוסק בהגדרות ותהליכים. בחודש אוקטובר 2013, פורסם החלק השני של הטיוטה, העוסק בדרישות ושיטות בדיקה. החלק השני של טיוטת התקן מוצג כעת לקבלת הערות מתוך ענף היין ומן הציבור בכלל. ניתן להעיר הערות באמצעות טופס מיוחד אותו ניתן להוריד מאתר המועצה לגפן ויין.

בעוד שהחלק הראשון של טיוטת התקן המעודכן, עסק בעיקר בנושאים הטכניים יותר ובפרט – בהגדרות הכלליות של מונחי היין השונים, הרי שהחלק השני של טיוטת התקן, עוסק בעיקרו בכינויים של יינות ובאופני סימון על גבי האריזות. שיטות הבדיקה אשר נכללו בהצעת התקן תואמות את שיטות הבדיקה המומלצות על ידי ארגון היין הבינלאומי – OIV.

עיקר השינויים המוצעים בחלק השני של הטיוטה לעומת התקן הקיים, מתייחסים לנושא הסימונים על גבי תוויות היין. התקן כולל פירוט ברור ומפורט של סימוני חובה (כמו למשל מין היין – לדוגמה מבעבע, צבעו - אדום, לבן או רוזה ורמת המתיקות שבו - יבש, חצי יבש וכדומה, חוזק הכוהל, ארץ ייצור, נפח ועוד), סימוני רשות (למשל שנת בציר, זן הענבים, אזור גידול גאוגרפי) וסימונים אסורים (כינויי איכות אשר לא אושרו כדין וסימונים מטעים אחרים).

עם זאת, קיימות עדיין סוגיות נוספות ומרכזיות ביחס להסדרת ענף היין אשר טרם טופלו, כמו למשל סוגיית האזוריות, כלומר חלוקת אזורי היין בישראל. בהקשר זה יש לציין, שאחת מן המשימות אשר הוטלו על ועדת המומחים אשר דנה בעדכון התקן, היתה עדכון מפת אזורי היין הרשמיים בישראל, מפה אשר לא עודכנה מזה עשרות שנים. עד כה לא פירסם צוות המומחים את מסקנותיו בנושא זה.

ועדת המומחים אשר ערכה את טיוטת הצעת תקן היין המעודכן, בראשותו של אד זלצברג (יקב ברקן), כללה בנוסף את שרי דודיאן – מכון היין וד"ר רותי ארדי מהנדסת ראשית מכון התקנים, שלומי כהנא מתחום שיווק היין, איתי להט (יועץ יין ומרכז לימודי היין במכללת תל חי), ליאור לקסר (יקב כרמל), ויקטור שונפלד (יקב רמת הגולן). כן תרמו להכנת התקן ישראל פלם (יקב פלם ולשעבר יקבי כרמל) ומנכ"ל מכון היין המנוח שלמה כהן ז"ל.

בישראל, בה בניגוד למקובל במרבית המדינות יצרניות היין בעולם, אין חקיקה מרכזית של הכנסת בנושא יין, משמש למעשה תקן היין כהוראת הדין העיקרית המסדירה את ייצור היין ושיווקו בישראל ומכאן, החשיבות הרבה שיש לייחס לעדכון התקן, אשר עודכן לאחרונה בשנת 1994. לאחר שיושלם שלב הצגת ההערות לתקן, יחל תהליך אישור התקן המעודכן והפיכתו לדבר חקיקה מחייב.