בשל אבדן הפופולאריות והביקוש הפוחת למותגי בירה בעלי שם, ומנגד, הביקוש ל"בירות קראפט" העשויות מלאכת-יד בייצור מצומצם רק הולך וגובר, מנסות החברות הגדולות להתחבב על חיכם של הצרכנים ולפתות אותם דווקא בשימוש טעמי לימון בבירה.

חברה הייניקן (Heineken) השיקה השנה קו מוצרים בשם "ראדלר" (Radler) המשלב בין סודה בטעם לימון לבירה ומשווקת אותם ב 23 מדינות. הייניקן מהמרת כי המשקה, מתוק יותר ואלכוהולי פחות מבירה, יצליח לכבוש את ליבם של השותות והשותים המעדיפים בדרך כלל יינות או קוקטיילים, כפי שהצליחה חברת בקרדי (Bacardi) ששילבה סודה בטעמי פירות עם הרום שלה.

"ראדלר" הוא אבן הפינה באסטרטגיה של היינקן, לפיה עליה להגדיל את רווחיה ב 6% מהכנסותיה ממוצרים חדשים. בשנה שעברה, 5.3% מההכנסות הגיעו ממוצרים חדשים- כמיליארד אירו. המסע של היינקן למצוא את "הדבר הגדול הבא" בשוק הבירה החזיר את החברה כמעט מאה שנים אחורה. ראדלר הומצא בגרמניה ב 1922, ופנה לספורטאים שרצו משהו בין בירה למשקה קל. המותג ראדלר זוכה כיום לפופולאריות בהולנד ומשקאות דומים הופיעו גם בצרפת ובבריטניה.

הייניקן אינה לבד במערכה. יצרנית הבירה הגדולה בעולם, אנהויזר בוש (Anheuser-Busch), אשר איבדה מנתח השוק שלה לטובת המתחרים, השיקה לאחרונה גירסה בטעמי ליים למותג באדוויזר (Budweiser) לייט שלה - "באד לייט ליים". מבשלות גדולות נוספות כמו קרלסברג וסאב-מילר אף הן מקדמות משקאות לימון ובירה. היינקן עצמה כבר ערבבה בעבר בין טקילה לבירה ויצרה את המותג "דספרדוס".

יש שיטענו כי מבשלות הבירה הגדולות מייצרות בירות פחות חדשניות, אך השאלה היא, מה ניתן כבר לחדש בבירה?