לא די בקניית יין מוצלחת, צריך לדעת גם מה לעשות איתו אחר כך. איך שומרים עליו, מתי ואיך מוכרים אותו. חיים הלפגוט מספר על הצד המעשי של השקעה ביין
היכן קונים את בקבוקי היין?
מרכז הייצור של יינות השקעה הוא צרפת כאשר מרכז המסחר מתרכז בלונדון. בבורדו לא ניתן לקנות יינות ביקבים (לא לבודדים ולא לסוחרי יין). היין נמכר למספר Negociants בבורדו אשר מוכרים אותם לסוחרי היין בעולם ומשם לצרכן הסופי. הצרכן הסופי או הסוחרים מוכרים את היינות בשווקים המשניים שבהם היקף המסחר מגיע לכ-4 ביליון ליש"ט בשנה. המכירה יכולה להתבצע במספר אופנים : בבורסת Liv Ex, באתרי סוחרי היין (מהסוחרים עצמם או מלקוחותיהם תמורת עמלת תיווך), בחנויות יין ובמכירות פומביות. ניתן גם להשקיע בקרנות השקעה ביין שיתרונן הוא באפשרות להשקיע סכומים קטנים יותר. צריך רק לוודא את יושרם של מנהליה והתנאים הכלולים ב'אותיות הקטנות'.
ההחלטות החשובות
יישון יין במרתפים יעודיים
צילום: thinkstockההחלטה הראשונה היא כמובן איזה יין לקנות - האם לקנות יין עתידי (En-Primeur), בצירים ישנים או חדשים, יינות יקרים או זולים יותר. איך אפשר לנבא את מגמות השוק ועוד. הבנה ביין או הכרת יינות בורדו חשובה אך לא מספקת. יש צורך גם במומחיות במסחר ביין. לפעמים דווקא הידע בטיב היין לעומת חוסר הידע במסחר עלול לגרום לטעויות. טעות בהחלטה מה לקנות אינה פטאלית, היא פשוט תתבטא בתשואה שישיג המשקיע. לעומת זאת, התשובה לשאלה היכן לקנות היא קריטית. טעות בהחלטה זו עלולה למחוק את ההשקעה. פשוטו כמשמעו. חשוב יותר לדעת היכן היה היין מאז 'שחרורו מהיקב' (נושא ה-Provenance ) מאשר את מחירו. המשקיע חייב לשקול בעת הקניה, האם והיכן הוא יוכל למכור את היין אותו הוא עומד לקנות. קניה במכירות פומביות בהן ה-Provenance לא ברור אינה מומלצת, בוודאי שלא של יין ישן. לצורך השקעה בטוחה רצוי לקנות אצל סוחרים עם היסטוריה ארוכה ושם טוב. השקעה ביין צריכה להעשות עם ליווי של בעל ניסיון במסחר בינלאומי ביינות.
את ארגזי היין מחזיקים ב- Bonded Warehouses, מחסנים מיוחדים לאחסון יינות, השומרים על טמפרטורה ועל לחות מתאימה. כל עוד היין נמצא שם לא חלים עליו תשלומי מע"מ והיין מבוטח בפני נזקים או אבדן ב- Replacement Value וערכו נשמר. לעומת זאת הוצאת היין מהמחסן או פתיחת הארגז מורידה מיד מערכו. למשקיעים ולחובבי היין יש נטייה לסמוך יותר על יין ששהה בתנאים אופטימלים לפני רכישתו. כך שאין אפשרות, למשל, להעביר את היין לארץ בלי להפסיד לפחות כ-30 אחוזים ממחירו המקורי. מחירי ההחזקה והביטוח סבירים (כ-10 ליש"ט לארגז לשנה בעוד המחיר הממוצע של ארגז השקעה עולה על 6,000 ליש"ט).
זמן וסכומי השקעה מינימליים
מסחר יין בפעולה, עדיף בליווי גביע יין צונן
צילום: thinkstokאדם המשקיע ביין חייב לתכנן מראש את החזקת המוצר לתקופה של חמש שנים לפחות. לעתים ניתן לראות רווחים גם בתקופה קצרה יותר, אך מי שאינו יכול, מסיבות כספיות או נפשיות, להיכנס לתקופת השקעה מינימלית זו - אל לו להשקיע ביין. מחירו של יין אינו עולה באופן ליניארי. יין מסוים יכול לעמוד על אותו המחיר זמן מה ואז להתחיל לעלות באופן תלול. לעיתים זה קשור למצב ההתפתחות בו נמצא היין. בנוסף צריך לקחת בחשבון כי עמלות המכירה גבוהות ולכן בדרך כלל, שנת ההחזקה הראשונה נועדה לכסות הוצאות אלה.
תנאי נוסף להשקעה מוצלחת הוא סכום מינימלי של כ-25,000 ליש"ט כדי לאפשר גיוון בהשקעה. יש לזכור שמחיר ממוצע של יינות השקעה יכול להגיע למעל 6,000 ליש"ט לארגז (12 בקבוקים).
אם הקנייה בוצעה באופן מקצועי אין כל קושי למכור יין בשוק המשני ואז השאלה היא רק שאלת המחיר. ניתן למכור באתר של הסוחרים, ישירות לסוחרים, במכירה פומבית או ישירות לקרנות השקעה ביין אשר רובן מרוכזות בבריטניה.
מידע על ערך היין שנרכש בכל רגע נתון ניתן להשיג, בצירוף גרפים של ההשקעה והשוואות להשקעות אחרות מאתר Liv-Ex תמורת דמי מינוי של כ-50 ליש"ט לשנה.
* חיים הלפגוט, עו"ד אשר כיהן, בין היתר כמנכ"ל בנק בארצות הברית. חובב יין אשר זכה במקום הראשון בתחרות פרס ירדן לשנת 2009. משמש כיועץ השקעות ואף הקים קרן להשקעה ביין. helfgott@netvision.net.il
* הכתבה פורסמה במקור בגליון 165 של מגזין יין וגורמה
