לאורך שנים ארוכות של תעשיית יין בארץ, מספר גדול של זני ענבים התאקלמו בהצלחה בכוסות היין הישראלי: קברנה סוביניון, סירה / שיראז, שרדונה, סוביניון בלאן, מוסקט, קברנה פרנק ועוד. הרבה מבקרי יין יטענו שזן המרלו מעולם לא נקלט טוב באקלים הישראלי, אם כי יינות רבים המרכיבים אותו הפכו ל"רבי מכר", אך יתכן כי זה מאוד אופנתי לזעוק למלצר היין "מרלו", ולא בשל טעמו. כיום הקברנה סוביניון הפך לזן מסורתי ומקובל, ולאחרונה, בשל הצלחתו, החל לתפוס נפח מרכזי ביינות אולטרה פרימיום של מיטב היקבים.

מספר זנים מעולם לא נקלטו טוב בארץ, אולי בשל האקלים החם, ואולי כי עדיין לא מצאו את השיטה המתאימה לטיפוחו. בין הזנים, ניתן להתקל ב: פינו נואר, טמפרניו, סנג'ובזה, נביולו ועוד. רבים חושבים כי יש לעקור חלק גדול מכרמים אלו, ולנטוע זנים מוצלחים יותר. לצער התעשיה, יקבים גדולים ומוצלחים וגם חלק מן הקטנים, ממשיכים לייצר ולשווק יינות מזנים אלו בסדרות הפרימיום שלהם.

חשוב לציין לטובה, כי חלק מן היקבים מצאו לנכון לחזור לזנים ההיסטוריים, אשר מתאימים באופן מושלם לאקלים המזרח תיכוני, וביניהם: קריניאן, גרנאש, סמיון ועוד. הלוואי ועוד יקבים יאמצו אותם לשדרת העשייה ולחדוות היצירה.

אסף פז, יינן יקב בנימינה ויקב ויתקין, מוסיף כי "אחרי תקופה של כמעט עשור בתעשיית היין בארץ, נוכחתי ללמוד שזנים רבים תלויי אקלים ואזור. זנים כמו פטיט סירה, פטיט ורדו או גוורצטרמינר יכולים לתת תוצאות טובות. קריניאן הוא זן תלוי אקלים, שיראז תלוי יבול שאינו קיצוני, ועוד. זנים שאמורים להצליח הם גרנאש ו-מורבדרה, אך ממה שיצא לי לטעום עד כה, לא נפלתי מהכיסא, אבל אני בהחלט ממשיך להאמין בקליטת זנים אלו".

יותם שרון, יינן יקב ברקן מוסיף כי "פטיט ורדו מראה את עצמו כזן מפליא לישראל, ולמגוון איזורים בארץ, ויכול לתת תוצאות טובות. הזן יכול לשמש בישראל בממסכים (בלנדים) ובאחוזים גבוהים יותר מאשר בבורדו, ובמקרים ספציפיים גם כיין זני". יותם מדגיש כי "אם יום אחד יהיה ממסך ישראלי או יין המייצג את הזהות הישראלית, סביר להניח שהפטיט ורדו ישמש מרכיב עיקרי ביין זה". 

פורטוגל, איטליה, ספרד ויוון שופעות זנים מעניינים, אך עדיין לא ניתן להביא אותם בצורה מסודרת לישראל, כיוון שחלק מן המשתלות הבינלאומיות לא מחזיקות בזנים המבוקשים. כך למשל, בין הזנים שלדעת הכותב היו נקלטים בארץ, ניתן למצוא ורמנטינו מסרדיניה, אסירטיקו ו-קסינימוברו מיוון, אנסוליה ו-נרו ד'אבולה מסיציליה או מונטפולצ'יאנו דה אברוצו מאברוצו שבאיטליה.

למערכת Grape-Man נודע, כי מספר גדול של זנים נמצאים כיום בחוות של משרד החקלאות הישראלי, בחוות ניסוי של היקבים או אף בשלבי ביקבוק ראשונים לקראת צאתם לשוק.

אורי חץ, יינן יקב שאטו גולן

 

בראש ובראשונה יש לציין את יקב שאטו גולן, בו הושק לאחרונה זן טוריגה נאסיונל, הניסיון הראשון בארץ ליצור יין המבוסס על טהרת הזן הפורטוגלי. בשלב ראשוני, היקב מכין מן הזן יין קינוח מחוזק המזכיר חלק מיינות הפורט הטובים. אורי חץ, יינן היקב מספר כי "בשנת 2006, היקב נטע סך הכל דונם מהטוריגה נאסיונל, וראינו לנכון לעשות ממנו יין קינוח. בשנה שעברה נטענו עוד שלושה דונם, שנוכל לראות מהם פרי כבר במהלך 2012, ואנו מקווים שנוכל לייצר מזה יין יבש, אבל אני עדיין לא יודע אם כיין זני או ממסך (בלנד)".

תרצה זהבי, מדריכת כרם במשרד החקלאות מגלה כי "בהחלט ניטעו בארץ זנים כמו מרסאן, מרסלן, טאנאט, ובשנתיים האחרונות כמעט כל היקבים המסחריים משתתפים בחידוש הסגנוניות של מגוון היינות בישראל".

ד"ר פיני שריג, יועץ כרמים ומאקלם חומר ריבוי לענבים מוסיף: "כשמדובר בזנים חדשים, יש כל מיני שלבים בכניסתם לארץ. יש כאלו שנכנסו ולא רואים כמעט יין מהם, כמו מורבדרה, גרנאש - נטועים כמה מאות דונמים מהם, כלומר בהיקף מסחרי, אך עדיין אין הרבה יין בשלב זה.

"ישנם זנים שהם ממש ממש חדשים, שעדיין אין כרמים מניבים, כמו מרסלן. זה זן שאפילו חדש בצרפת (נוצר כהכלאה מכוונת בין קברנה סוביניון לגרנאש - כדי להתאימו לאקלים בדרום צרפת). פה בארץ, הכרמים המבוגרים ביותר הם בני שנתיים. לדעתי, נטועים עשרות דונמים - ובין יקבים שעומדים לייצר מזה יין אפשר למצוא את רקנאטי, תבור וציון, אך ישנם עוד יקבים".

פינו גרי. זן אדום, יין לבן

ד"ר פיני שריג ממשיך לפאר את הנטיעות הרבות שבוצעו ומציין, כי "הגיע טאנאט, ונטעו ממנו עשרות דונמים, ביניהם יקבי תבור וברקן. זה זן מאוד עפיץ, צריך הרבה כוח סבל לשתות אותו. אך מבחינת ערכים נוגדי חימצון הוא מצויין, אז היקבים המסחריים בארץ מתעניינים בו למטרת שיווק בשל ערכיו הבריאותיים".

בין שאר הזנים שהוזכרו, עלו גם גרנאש לבן, לאחר העלמות של מספר שנים חזר זן ה-אליקנט בושה. לטענת שריג: "גם פה ניטעו עשרות דונמים, ומה שמיוחד שהוא נותן צבע בלתי רגיל, וזאת לעומת כל זן אחר בארץ". באופטימיות הוא מסכם, "פינו גרי שניטע בכרמי דלתון מראה סימנים מעודדים - זה איזור מצוין והזן מאוד מבטיח. כנראה שליקב תהיה הצלחה גדולה עם זן זה ברגע שיבוקבק".

אנו בהחלט מקווים שהזנים, או בשמם האחר: "התבלינים החדשים" של שוק היין הישראלי, יניבו סגנון יין מקומי משובח. בשביל להפיק יינות סופר פרימיום תוצרת כחול-לבן, אשר יקטפו מדליות בכל תחרות בינלאומית, ויופיעו על מדפי חנויות היין המובחרות בעולם, יש להרכיב יינות בעיקר מזנים ים תיכוניים. זה אולי הגל הראשון של ענבים שעושים עלייה, אך את עיקר התוצר מן התוצרת הטרייה - נראה ונטעם בשנים הקרובות.