מה הצבע הזה? שאל ידידי שאינו חובב יין דגול, חושב שכל מה שצריך זה קברנה סוביניון בצבע אדום-שחור. אבל, היין היה חיוור בהרבה מציפייתו פשוט כי היה פינו נואר מלב בורגון. לא, הוא אומר, לא מכניס לפה כזה חיוור. בדיוק עבורו ומיליוני הדומים לו מוסיפים יצרני יין רבים את תוסף הפלא Mega purple והופ! גם ידידי זוכה לצבע כהה כמו שהוא אוהב. המיליונים הרבים הדומים לו מקשרים אוטומטית צבע חיוור עם איכות ירודה. מדוע? משום שלא למדו אחרת, בורות פשוטה בתחום הזה.

לא תאמינו – ואולי כן – ישנם כ 200 תוספים שונים ליין, כותב איש היין Chris Null, אבל בשונה מאחרים ה- Mega purple אינו נועד להשתתף בייצור היין בתהליכי הצללה או שימור, אלא אך ורק להטיית הצרכן התמים שעיניו תרות אחר צבע עמוק שלהבנתו האפסית מזוהה עם איכות גבוהה. ולא, אל תחפשו אותו על התווית, כאן מדובר גם בהסתרת פגמים שהביאו לצבע חיוור משהו, אין צורך לספר עליו מאומה.

Chris Null מונה את ארבעת התוספים העיקריים לדעתו שנועדו להסתיר מהלקוח את היין כפי שאמור היה לצאת לשוק – ולכן אמנם לא יצא:

• Mega purple ידידנו הנ"ל – להסתרת פגמי צבע או לחיזוק הצבע
• Tannins – לגיוון הניחוח והטעם
• Gelatin – לטקסטורה, כלומר ל"גוף" של היין
• Velcorin – כנגד בקטריות

שימו לב: אם שותים יין בטווח של 24 שעות מרגע שהוסף לו Velcorin – הלוגם יכול אפילו למות! מובן שהאפשרות הזו אינה קיימת ביין המשווק, אך מומחי יין ומזון טוענים שהם רוצים לדעת ששימוש כזה נעשה משום שכל תוסף רעיל בייצור משקה ומזון גורם להם עצבנות-יתר.

לא חשבתם לרגע שהיקב יציין זאת מרצונו כפי שהוא מחוייב, למשל, לגבי סולפטים. אכן, אין זכר לתוספים אלה ולאחרים בתוויות או בחוברות השיווק.

שני תוספים מעניינים אחרים שונים זה מזה מטבעם ובהשפעתם. האחד, Gum Arabic , מופק מלשד של עץ שיטה ומשמש לריכוך טאנינים וטעמי העפיצות ויוצר ללוגם תחושת רכות וחלקות. מה העניין בזה? התוסף מאפשר ליין שיצא "קשה" להיות נגיש כבר ביום הראשון לשיווקו. אז מדוע להמתין בחביות "סתם"?

התוסף השני הוא עץ. עץ? כן, נכון יותר שבבי עץ בגדלים שונים, מעצים שונים, שטופלו במפעל עם מרכיבי ניחוחות וטעמים מגוונים. היקב רוצה יותר וניל? יש! יותר טבק? יש ויש! ובעיקר משתמשים בשבבי עץ אלון שהושרו באלכוהול בריכוז גבוה ומוספים ליין במיכלי המתכת או הבטון והנה נחסכו מאות חביות שמחירן מאות יורו ליח'. ראיתם פעם יקב שמציג זאת בגלוי? למען הגילוי הנאות – אני מכיר רק צדיק אחד, ברי ססלוב שהציג את השימוש בשבבים ליינות מסויימים בלבד שלו ואפילו ערך סדנה ייעודית להסבר וטעימות. היינן, הוא טען, הינו השף של המסעדה הזו הקרויה יקב וכמו שף הוא רוצה לתבל את היין לטעמו וטעם לקוחותיו. מדוע לא? והנה בחודש מרץ 2006 נפל דבר בצרפת, הותר השימוש בשבבי עץ! צרפת! הסיבה: "ללחום ביינות העולם החדש בנשק-העץ שלהם" – השבבים! וכמובן הויכוח פרץ והתלהט וטרם הסתיים. האם שבבי העץ יורידו במשהו את מהותו של הטרואר הצרפתי המיתולוגי? הגלובליזציה, אומרים המצדדים, מחייבת גם אותנו. אבל, השימוש בשבבים ובתוספים הנסתרים מאתנו עלול להביא גם ל"ניחוח גלובלי" ו"טעם גלובלי" – ובצדק שאלה Jancis Robinson בקול רם את שאלת המפתח: האם אמנם אנו באמת רוצים שכל היינות יהיו זהים ללא תלות במקומות הגידול והייצור שלהם? נדמה לי, רק נדמה, כי חובבי היין בוודאי נגעלים למדי מהשימוש בתוספים נסתרים וחבויים שלעולם לא נדע כי אמנם הוספו ליין. המסקנה? ככל הנראה כמו לגבי כל משקה או מזון: להימנע ממוצרים איזוטריים וזולים מיצרנים בלתי מוכרים.

לימי שמחה והנאה עם היינות הנכונים, לחיים!